קריאת הנצח של העם היהודי: עובדות שאסור להחמיץ על "קריאת שמע"

1. קריאת "שמע ישראל" נאמרת פעמיים ביום בתפילת שחרית ובתפילת ערבית. כמו כן היא נאמרת בעת פתיחת ההיכל והוצאת ספר התורה בשבתות ובמועדי ישראל, בברית מילה ובנעילת היום הקדוש ביותר, הוא יום הכפורים.

2. קריאת שמע מורכבת משלוש פרשיות. הראשונה היא: "שמע ישראל". עשרה ציוויים כלולים בששת הפסוקים של הפרשה הראשונה של קריאת שמע (דברים ו', ד'-ט'):

א. "שמע ישראל ה' אלקינו" – החיוב לדעת שיש בורא עולם, שהוא מנהיג העולם בהווה, ובפרט את עם ישראל.

ב. "ה' אחד" – החיוב להאמין בייחודו, שהוא אחד, יחיד ואין כוח בעולם זולתו.

ג. "ואהבת" – החיוב לאהוב את ה' עד כדי מסירות נפש על קידוש שמו.

ד. "ושננתם לבניך" – מצוות חינוך. החובה ללמד את הבן תורה ולחנכו לקיום המצוות.

ה. "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך" – חובת לימוד תורה בכל מקום ובכל עת.

ו. "ובשכבך" – מצוות קריאת שמע של ערבית.

ז. ובקומך" – מצוות קריאת שמע של שחרית.

ח. "וקשרתם לאות על ידך" – מצוות הנחת תפילין של יד.

ט. "והיו לטטפת בין עיניך" – מצוות הנחת תפילין של ראש.

י. "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" – מצוות קביעת מזוזה על פתחי הבית.

3. הפרשה השנייה עוסקת בקבלת עול מצוות – "והיה אם שמוע תשמעו אל מצוותי" (דברים י"א, י"ג). בפרשה זו כלולים יסודות תורת הגמול – השכר והעונש.

4. הפרשה השלישית עוסקת ביציאת מצרים: "אני ה' אלקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים... להיות לכם לאלוקים... אני ה' אלקיכם" (במדבר ט"ו ל"ז-מ"א). פרשה זו עוסקת במצוות ציצית, המזכירה את כל תרי"ג המצוות.

5. קיימות שתי סיבות לכך שנותנים יד על העיניים בזמן קריאת שמע. האחד - כדי שלא להסתכל בדבר אחר שמונע ממנו לכוון. והשני - עיניים עצומות מדמות אדם עיוור, ולפי התורה "עיוור נחשב כמת". לפיכך, על ידי עצימת העיניים זה בבחינת מיתת צדיקים, ומראה על נכונותו של האדם למסור את נפשו למען קידוש ה'.

6. בזמן קריאת שמע יש לאחוז את הציצית סביב הקמיצה של יד שמאל, ויש סוד עמוק בדבר. ורצוי לשים את ידו עם הציצית על הלב ויעכבם שם עד שיגיע בתפילה ל"ותורתך ודברך ישים על לבו". וינשק אותם. השם הויה רמוז בחוטי הציצית.

7. התורה נותנת חיים ורפואה לעולם ולאדם, ובמיוחד קריאת שמע שכלולים בה יסודות האמונה וקיום המצוות. ואמרו חכמים, שיש בקריאת שמע רמ"ח (248) מילים, וכן בגוף האדם ישנם רמ"ח איברים, וכשאדם קורא את קריאת שמע כתיקונה, כל איבר ואיבר נוטל מילה אחת ומתרפא בה. אלא שבפועל יש בשלוש פרשיות של קריאת שמע רמ"ה (245) מילים, וכדי להשלים לרמ"ח, חוזר החזן ואומר "ה' אלוקיכם אמת", ובזה נשלמו רמ"ח מילים.

8. מסופר בתלמוד מסכת פסחים (נו, א), שלפני פטירתו של יעקב אבינו, נאספו כל בניו אליו, ורצה לגלות להם את קץ הימים, ונסתלקה ממנו שכינה ולא יכל לגלות להם את הקץ. אמר לבניו: שמא יש בכם מי שאינו הגון, כאברהם שיצא ממנו ישמעאל, וכאבי יצחק שיצא ממנו עשו, ולכן איני יכול לגלות לכם את הקץ? פתחו כולם ואמרו: "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". באותה שעה פתח יעקב ואמר: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

9. לפני קריאת שמע, יש לדמיין שכל עם ישראל נמצאים יחד ואתה פונה לכל עם ישראל ואומר: "שמע ישראל!" – שמעו את מה שיש לי להגיד. "ה' אלוקינו!" - ה', שהוא אדון הכול, היה, הווה ויהיה, הוא האלוקים שלנו. "ה' אחד!" - ה' הוא האל היחיד ואין עוד שום אלוקות מלבדו.

מי שלא כיון לפחות את הכוונה הבסיסית בפסוק ראשון של קריאת שמע ובאמירת "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", לא יצא ידי חובתו במצות קריאת שמע.

10. יהודים לאורך כל הדורות השליכו את נפשם מנגד, בעתות זעם וצוקה, כשקריאת "שמע ישראל" בפיהם. בכך הם הדגישו שעתה, בעזבם את ארץ החיים, הם מאמינים באמונה שלמה שקיימים חיים גם לאחר החיים העכשוויים כאן. הם מאמינים בבורא, הנמצא מעל מושגי הזמן והמקום, וממילא הם ממשיכים לחסות בצילו, והוא לא ינטוש אותם לעד.

בקריאה זו היתה כלולה גם הכרזה כלפי אומות העולם, שקמו עלינו לכלותינו, וכלפי כל אדם שניסה להצר את צעדי בני עמנו, שנצחונם עלינו הינו זמני ומוגבל. גם אם בעולם החומרי הזה עלה בידם להגשים את מטרותיהם, מכל מקום הנצחון הסופי יהיה של עם ישראל. בסופו של דבר הצדק והאמת ינצחו ויהיו מנת חלקם של כל באי העולם. העולם צועד לקראת גאולתו. אמנם הדרך ארוכה, ולעתים גם קשה מנשוא, אולם עם ישראל איתן באמונתו, והסוף הטוב מצפה לו אי שם בעתיד.

הרב אברהם בן אסולין מסביר מהי המשמעות העמוקה מאחורי המילים "שמע ישראל":

לחצו לנוסח קריאת שמע שעל המיטה, נוסח עדות המזרח

לחצו לנוסח קריאת שמע שעל המיטה, נוסח אשכנז