האם מותר לשתות קולה בכל העולם?

אם אתם מאלו שלא עוזבים את ארצנו הקדושה, ולא שותים משקה שהגיע מחו"ל, אפילו אם החו"ל קרוב מאד, ונמצא בפאתי הכפר בטוניא, יתכן שלא תתקלו בבעית הכשרות שנעלה, אבל אם אתם מאלו שכן, מסתובבים בעולם, ולפעמים אתם מוצאים את עצמכם אי שם בעולם, מותשים מהחום, ונזקקים למעט משקה המכיל סוכר וצבע, כדי להשיב את הנפש ולטעום "מטעם החיים" הצבוע והמדומה, הרי שתגלו עניין, למשמע השאלה - האם מותר לשתות קוקה קולה בכל העולם?... ואם לא מכל העולם, אולי מהמשקה של שכיננו הדרים בגדה ו"בשטחים", כן נוכל להקל?

כדי להבין את הבעיה, נקדים: ישנם הרבה מותגים שניתן לראות אותם כמעט בכל מקום  בו דרכה כף רגלו של האדם, אי שם על פני כדור הארץ. אולם בל נטעה: כבר מזמן זהו אינו מפעל אחד שמייצר לכול, היום מדובר בפטנט המופץ לכל המרבה במחיר, שישתמש בשירותי השם והמותג, וייצר לעצמו את אותו המותג בדרכו שלו. הבסיס חייב להיות תואם, אבל חלק גדול מהמרכיבים יכול להשתנות ולהיות על פי דעתו של הזכיין. אחד המותגים שהכי מסמלים את התופעה הזאת, היא חברת קוקה קולה, מייצרת את התמצית תחת מעטה של חשאיות, במפעל מיוחד באירלנד. אולם את שאר יתר המרכיבים - מים, סוכר, גזים וכו', מוסיף הזכיין בעצמן, כולל חומר אחד ומאוד בסיסי נתון להחלטתו, והוא הגליצירין.

ואכן, עד שנת תרצ"ה נמנעו יראי ה' לצרוך את הקולה הידועה מבית קוקה קולה, מחשש מאד סביר שבתוך מרכיביו מסתובבים חומרים לא כשרים, או כאלה שכשרותם מוטלת בספק, או במחלוקת הפוסקים. והאמת, לחששות היה יסוד מוצק. כפי שהתברר באותן השנים, הקולה מכילה גלצירין.

גליצירין, הוא חומר ממותק, ואפילו מתוק מאוד עד כדי טעם מריר, ורק לאחר שמערבים אותו עם הרבה נוזלים אפשר לחוש במתיקות שהוא נותן. אולם עיקר תפקידו לקשר בין המים לשאר החומרים המייצבים עם חומרי הטעם והריח, וליצור כמעין סמיכות ויציבות למשקה, וגם לגרום לו שהוא לא ישנה במשך כל הזמן שהוא שוהה. למשל, שהצבע לא ישקע בתחתית הבקבוק, ושהטעם יישאר דומה לזה שהיה עם יציאת הבקבוק מהמפעל.

את הגלצירין מפיקים מסוג של שומן, וכאן מתחילה בעיית הכשרות. מאיזה שומן נוצר הגלצירין, האם הוא מיוצר משמן דקלים וכדומה, או חלילה משומנים מהחי, כמו שהיה בקולה באותם הימים.

בסופו של דבר ניאותו בעלי מפעלי ״קוקה קולה״ בארצות הברית לשנות מרכיבים אסורים אלו במרכיבים אחרים כשרים, ורק אז ניתן ההכשר לחברת ״קוקה קולה״ על ידי הרב טוביה גפן זצ״ל, שהיה אז רבה הראשי של העיר אטלנטה ממדינת ג׳ורג׳יה שבארה״ב. לאחר פטירתו הכשרות עברה שבארצות הברית כמה גלגולים, עד שהיום היא ניתנת על ידי ה״או־ױ״, וכן בארצנו אנו זוכים לקוקה קולה כשרה למהדרין.

אך כל זה תקף לאותן מדינות. מה קורה ביתר מדינות העולם, באירופה, ובשאר יבשות אמריקה, ואפילו מה דינו של הקוקה קולה המיובאת חיש מעזה? כאן אנחנו נכנסים לפולמוס שאין לו סוף....

ישנה שמועה, שמקורה מאחד הרבנים המתעסקים בכשרות הקולה בארץ, שאת הספרייט אפשר לשתות ללא חשש... אבל הקולה בעיתית, ואפילו אסורה. ונימקו עמו, שאת הקולה הכשרה מייצרים בייצור מיוחד, שש פעמים בשנה, באירלנד, לאחר שכל חומרי הגלם נבדקו עד ליסוד, כולל הסוד והפטנט של המשקה. רק לאחר שהוחלף הגלצירין לגלצרין מהצומח, לטענתו חברת קוקה קולה מעדיפה בסיבות שלהם להשתמש בגליצירין שנעשה משומנים מהחי. ומכיוון שגלצירין מתוק בכששים אחוזים מהסוכר, ולכן גם ב-FDA מחשיבים אותו כפחממן, חברת קוקה קולה (שרוצה לשמור על טעם מתוק אחיד בין כל סוגי הקולה בעולם) מקפידה לחשב את מתיקות הגלצירין כחלק מהממתיקים של המשקה. אולם בייצור המיוחד והכשר, מוחלף הגלצירין, מגליצרין שמקורו מהחי. ואם אכן כך, קולה שאינה נושאת חותם כשרות אסורה בשתייה, מחמת שנהנים ממתיקות שהופקה משומנים מהחי.

מנגד, רבני נותני הכשרות בחו"ל, ורוב רובם של רבני אירופה, טוענים בתוקף, שגם חברת קוקה קולה משתמשת לפחות בכל אירופה וצפון אמריקה, רק בגליצרין מהצומח. לכן לפיהם, אין כל חשש בשתיית קולה של חברת קוקה קולה בכל רחבי אירופה, שהרי מלבד הגליצרין אין בעיה כשרותית לצרוך את הקולה. וזה כמובן בכל שאר ימות השנה, מלבד פסח, שזה כבר עוד נושא לדיון.

כך שגם הקולה המיוצרת בבטוניא, עלתה גם היא לכותרות, האם היא מותרת בשתייה, האם שונה היא מחברותיה שבאירופה, והאמת, גם בזה ניטש ויכוח נוקב, מה מקורו של הגלצירין...

לסיום, גם כשהגליצרין מופק משומנים מהחי, ישנו דיון גדול בין פוסקי זמננו, האם צריך לאסור אותו לגמרי, שהרי תוך כדי שהפיקו אותו, היה שלב שהשומן אסור איבד לגמרי את טעמו ואת צורתו הטבעית, ואולי בטל ממנו שם האיסור. אולם בני תורה מבינים תמיד את הדרך המועדפת בספקות שכאלו. לצעוד בזהירות, להתרחק מסכנות, וחלילה לא להיאבד כשמסביב רואים את טעם החיים תוסס...

 באדיבות "עונג שבת" המוסף התורני של יום ליום