מקבץ שאלות ותשובות בנושא חג הפורים

במה נשים מחויבות בפורים (תפילות, קריאת המגילה וכד´)?

שלום וברכה. נשים חייבות בקריאת המגילה בלילה וביום, במשלוח מנות, במתנות לאביונים ובסעודת פורים.

* * *

שלום עליכם. האם מותר לחפש ולהתחפש לחיות? שמתי לב שהילדים הדתיים לא מחופשים לחיות. מדוע?

שלום וברכה. מותר.

* * *

שלום כבודו, רציתי לדעת למה בפורים יש מנהג להתחפש, והאם חייב?

שלום וברכה. אין חובה להתחפש, אולם מנהג קדוש וקדום הוא. ואעתיק באופן חלקי מספר התודעה:

"מנהג ישראל קדושים שמשנים בגדיהם בפורים ומתחפשים בלבושים של נכרים וכיוצא בזה, לבל יכירום רואיהם. מנהג ישראל תורה הוא, ולא היו נוהגים אלמלא היו להם בו טעמים של אמת ושל חכמה. לפיכך מתחפשים בבגדי ערלים, כדי שלא יכירו בין המן למרדכי, ולקיים מצוַת חכמים: ´עד דלא ידע´, וכן הוא אינו יודע להבחין בין המחופשים לדעת מי הוא זה, ואולי באמת אינו יהודי. להראות שכל מה שישראל חוטאים ומתדמים לאומות העולם, אינו אלא לפנים, וכשם שמחופשים אלה הדומים לערלים אינם אלא יראים ושלמים עם ה´ - כך היו ישראל שבאותו הדור, שלמים עם ה´ בלבם, ולא השתחוו לצלם של נבוכדנצר אלא לְפָנים (למראית עין).

(צילום אילוסטרציה: shutterstock)

ועוד סמכו מנהג זה על מה שדרשו חכמים על הפסוק ´וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר פָּנַי בַּיּוֹם הַהוּא´ (דברים לא). ואמרו: אסתר מן התורה מנין? שנאמר ´וְאָנֹכִי הַסְתֵּר אַסְתִּיר´ - מכאן רמז להסתרת פנים ביום אסתר.
טעם אחר, לפי שכל שנאת עמלק לישראל, באה לו מאבי אביו עשו, ששנא ליעקב על אשר לבש בגדיו ונכנס לקבל את הברכות. עכשיו שוב אנו מתחפשים בבגדיו, ומראים שלא היה זה חטא אלא ראויים אנו לרשת נחלתו של עשו, ואפילו אם לבוש יעקב בגדי עשו - גם ברוך יהיה.

ישראל ועמלק - שני ראשי חבל הם בתולדות העמים והלשונות. שני קצוות רחוקים הם זה מזה, ולפיכך הם מתדמים לפעמים זה לזה. זה ברשעותו, וזה בצדקתו. מידתו של עשו ושל עמלק בן בנו, שהוא מתחפש בבגדים לא לו, לובש בגדי חמודות ומראה עצמו צדיק ומדבר חלקלקות - ואינו אלא רשע גמור ומרמות ותוך תחת לשונו. וכן אתה מוצא בעשו שנאמר בו: ´כִּי צַיִד בְּפִיו - אין פיו ולבו שוין´. ואותה מידה, בהיפוכה הגמור, אתה מוצא בצדיקי ישראל, שאין פיהם ולבם שווים, שכן אתה מוצא דוד מלך ישראל שנראה כאילו חוטא - ואינו אלא חסיד גדול; וזו הייתה גם מידתו של יעקב אבינו עליו השלום שהייתה צדקותו מכוסה מעין כל חי, ואפילו יצחק אביו לא הכירו, עד שגלתה רבקה מטמונותיו של יעקב והסבה את הברכות לבעליהן, ליעקב, שהיה ראוי לברכות.

* * *

שלום הרב, האם יש מצווה להשתכר בסעודת פורים בערב, ובאיזו שעה קוראים את המגילה?

שלום וברכה. מצוות לבסומי - כלומר לשתות עד שהאדם יהיה מבושם ושמח - היא רק ביום (השנה, תש"ע, זה יוצא ביום א´). את המגילה קוראים בשעת צאת הכוכבים (במוצ"ש), ואת קריאת הבוקר (בבוקר יום א´) יש לברר את השעה המדויקת בכל בית כנסת לגופו.

חשוב לציין כי הזמנים בירושלים שונים, מאחר ומדובר בעיר מוקפת חומה מתקופת יהושע בן נון. לבירור הזמנים המדויקים, כולל שאלות מה לעשות האם במהלך פורים עוברים מירושלים אל עיר אחרת או להפך - יש לפנות לתלמידי חכמים.

* * *

האם מה שכתוב במגילה מוכח כאמת? האם הדברים ידועים גם על פי ההיסטוריה הכללית?

סיפור המגילה מגובה לדעת החוקרים בהרבה פרטים. התאריך תואם את התאריך היהודי, המלך הוא כסרכסס הראשון, ובשושן היה לו ארמון חורף התואם את התיאור במגילה. זו לא הייתה עיר הבירה, וכנראה שהכוונה ל"בבירה" היא למתחם הארמון שנקרא בירה (ארמון בלשון הארמית). היה לו איש בכיר בממלכה בשם מרדוק (מרדכי?), וגם שאר הפרטים תואמים את ההיסטוריה.

אבל כדאי לשים לב לנקודה פשוטה: חלק מאיתנו היהודים סוחבים מטען של נחיתות ובזיון כלפי כתבי עמנו. וכל עוד לא ימצא גיבוי באיזו אמירה של נוכרי או באיזה תבליט עתיק שימצא באחת החפירות - המסורת שלנו תוטל בספק בעיניהם. אין לכך כל הסבר טבעי מלבד נחיתות רגשית ומחשבתית.

קחי לדוגמא את המגילה בה אנו עוסקים. המגילה, בצורתה זו, קיימת כבר מימי המשנה (היא מוזכרת בששת סדרי משנה ונכתב עליה כרך הלכתי בשם "מסכת מגילה") נס הפורים אירע כמה מאות שנה קודם. הדברים יכלו להיבדק על ידי כל אחד בזמנם, ואם זה היה שקר או המצאה - הדבר לא היה מתקבל והיו צוחקים ממי שבא לטעון על כך. גם להוסיף מצוות שזה דבר לא פשוט כלל הלכתית, בעוד שהיהודים ידועים בהקפדתם על התורה ואי קבלה של כל דבר חדש.

אז איזה מקום יש לספק כלשהו? למה יגרע חלקה של מגילת קלף עתיקה שעוברת במסורת עמנו שנה אחרי שנה, כשכל העם מתאסף יחד בכל מצב לשמוע אותה ולזכור אותה, בעקבות איזו חפירה ארכיאולוגית שלכל חוקר יש דעה שונה לגבי התאריך שלה?