ציד האריה שהצית זעם בארה"ב

משחר האנושות האדם עסק בציד; בתחילה למען הישרדות וקיום, אחר כך למטרות מחייה בעיקר, ובהמשך גם להאדרת והעצמת הכוח. אולם מאוחר יותר הפך הציד להנאה גרידא, ועד עצם היום הזה הציד מהווה מקור לתחביב ספורטיבי שנוי במחלוקת. כבר מתחילת סדר הדורות אנו מוצאים את הציד כמנגנון קיומי עוצמתי של האדם, כאשר התורה הקדושה אפילו מאבחנת את האהבה של יצחק אבינו עליו השלום לעשו בעקבות הציד, כנאמר (בראשית כה' כח'): " ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו"... ובהמשך הפרשה מוזכרת בקשתו הידועה של יצחק אבינו לעשו: "ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות... ויקרא את עשו בנו הגדול, ויאמר אליו בני... ועתה שא נא כליך תליך וקשתך, וצא השדה וצודה לי ציד... ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי והביאה לי ואוכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות"...

כיום, אף שהציד כבר אינו משמש את האדם למטרת מחיה וקיום בסיסי אלא בעיקר למען הכיף והבידור, וחרף מאבקים משפטיים של ארגוני זכויות למען בעלי חיים סביב סוגיית הציד, יש עדיין מקומות בעולם בהם מרשים לקיים את הספורט הזה באופן רשמי וחופשי. תיירים רבים נוסעים אל השמורות הרבות שמציעות ציד מכל המינים - החל מיונקים וכלה בציפורים ודגים. אותן מדינות מתירות את הציד בשטחן מתוך לגיטימציה ל'שמירה על הסביבה' מפני התרבות יתר של מינים שונים.

בארצות-הברית, לדוגמה, 'ספורט הציד' מקובל כמעט בכל שכבות האוכלוסייה, שם הם דווקא רואים בציד הליך של התחברות לטבע ולסביבה כחלק משמירה עליהם, ורבים מארגוני הציד פעילים גם למען מטרות של איכות הסביבה. צפיפות האוכלוסייה האנושית בארצות-הברית נמוכה למדי (עשירית מהצפיפות בישראל), ויש בה שפע יחסי של חיות בר שמושמדות בקצב מהיר על-ידי הרס בתי גידול וציד. לפי הדיווחים שמגיעים לרשויות, כמאה מיליון חיות ניצודות בשנה בארצות-הברית, ומכיוון שחלק ניכר מן ההרג אינו מדווח, המספרים האמיתיים ככל הנראה גדולים הרבה יותר. מספר הציידים מצטמצם בהדרגה, אך עדיין מדובר ב-14 מיליון איש שרואים בהרג החיה מעשה בילוי, והם משקיעים בתחביב הזה - תשמעו טוב - כ-22 מיליארד דולר בשנה...

ביקורות אמנם נשמעות מכל עבר, החל מארגונים למען זכויות בעלי החיים וכלה באנשים פרטיים, אך עם כוח כלכלי כזה, הדבר גם בא לידי ביטוי במאבקים מול מערכות החוק והמשפט, והטרנד הזה ממשיך להתקיים בעולם ובעיקר בארצות-הברית.

בשבוע שעבר זכתה המערכה שמתנהלת כבר שנים נגד התחביב הזה למתנה בדמות סערה בינלאומית שהרימה באחת את התהודה על חשיבותו של המאבק בעולם כולו והרקיעה אותו לגבהים קולניים של זעם, זעזוע וחלחלה. הכול החל עם רופא שיניים אמריקני, חובב וותיק וגדול של ספורט הציד, שטרח להגיע במיוחד ממינסוטה שבארצות-הברית עד לאפריקה הרחוקה על מנת לצוד אריה ואף לשלם על התחביב המיותר הזה לא פחות מ-50,000 דולרים. הבעיה הייתה שהוא נפל על האריה הלוא נכון, ומאותו רגע ואילך הכול הלך והסתבך עד לכדי שערורייה חובקת עולם, ובין לילה מצא עצמו הרופא המכובד וחובב הציד לנבל התורן של אמריקה והעולם, כאשר צונאמי של פרסומים הועלו ופורסמו נגדו בכלי התקשורת והרשת האלקטרונית, ואף עצומה עם חתימותיהם של קרוב ל-100,000 בני אדם שדרשו להעמידו לדין.

טעה בזיהוי מלך החיות

ראשיתה של הסערה הציבורית הבינלאומית בתחילת החודש, כאשר גופתו של ססיל, אריה בן 13, נמצאה מחוץ לפארק הלאומי הואנג באפריקה שבו היה חי. ססיל האריה היה עד לא מזמן דמות מוכרת בזימבבואה, ואולי אף אחת החיות האהובות ביבשת אפריקה כולה. האריה, שהיה מנהיג להקת האריות בפארק האפריקאי ואטרקציה תיירותית ידועה, פותה ככל הנראה לצאת משטח השמורה באמצעות נבלה, ואז נורה בחץ וקשת. במשך כיומיים עקבו אחריו הציידים עד שירו בו ברובה, ולאחר מכן הפשיטו את עורו. ייחודיותו של ססיל מלך החיות נבעה מכך שהוא היה חלק ממחקר של אוניברסיטת אוקספורד במשך שנים, ולכן קולר האיתור שהיה מולבש על צווארו אפשר לחוקרים לשחזר את ימיו האחרונים.

לאחר מצוד נרחב של הרשויות בזימבבואה שנמשך כמה ימים, נמצא הצייד החשוד, ושמו כמו סופו הטראגי של האריה המפורסם התפרסמו בכלי התקשורת הבינלאומיים בשבוע שעבר. בדיווח שגרם להלם בקרב המונים ברחבי תבל ואשר הוציא ציבור רחב להפגנות זעם מסביב העולם התברר, כי החשוד בהריגתו של ססיל האריה הוא וולטר ג'יימס פאלמר, רופא שיניים בן 55 ממדינת מינסוטה שבארצות-הברית, שטוען להגנתו שהציד היה חוקי. "לא היה לי מושג שנטלתי את חייו של האריה הידוע והאהוב", אמר הרופא האמריקאי, והביע צער עמוק על מעשהו.

מכיוון שבתחומי האתר של שמורת הטבע הלאומי באפריקה הציד אסור על פי החוק המקומי, הרופא האמריקני רתם נבלת חיה אחרת מאחורי רכב ג'יפ כדי לפתות את ססיל החוצה למקום שבו מותר יהיה לו לצוד אותו. כאמור, כאשר האריה ססיל נפל לפיתיון ויצא מהאתר, ירה בו הרופא באמצעות חץ וקשת, אך רק פצע אותו. צייד מקומי שהתלווה אל הרופא עקב אחר האריה הפגוע במשך 40 שעות נוספות ולבסוף חיסל אותו ביריית רובה.

ארגוני שימור הסביבה הביעו כעס על הריגתו של ססיל האריה, הן בגלל שהיה ידידותי יחסית לתיירים ונראה כאילו הוא נהנה בחברת בני אדם, והן בגלל אופן חיסולו. "הוא אף פעם לא הפריע למישהו", ציין ג'וני רודריגז, מנהל שמורת הטבע ומי שעומד בראש כוח המשימה לשימור הסביבה בזימבבואה.

לדבריו, הטכניקה שבה מפתים בעלי חיים לצאת משטח השמורה שבה הם חיים הינה טכניקה ידועה שהופכת את הציד לחוקי לכאורה. "הם גילו שהוא היה מצויד בקולר איתור (מכשיר צווארון בעל מערכת ג'י. פי. אס) וניסו להרוס אותו", אמר רודריגז.

השמועה על מותו של ססיל האריה עשתה חיש מהר את דרכה ברחבי זימבבואה, שם זעמו על כך שאחד מסמליהם הלאומי נלקח מהם. אך היא פשטה החוצה כמו אש בשדה קוצים והגיעה גם לתקשורת הבינלאומית. אחת הדרכים שבה גילו על האירוע בעולם היא, כאמור, דרך החוקרים מאוניברסיטת אוקספורד שעקבו אחר האריה באמצעות קולר האיתור הלווייני שאפשר להם לעקוב אחריו 24 שעות ביממה. "רק לפני כמה חודשים החסרתי פעימה כשראיתי אותו בדרכו לחבורת ציידים", מספר פרופסור דיוויד מקדונלד, מייסד יחידת המחקר של שמורת חיי הבר, "אך הוא חזר אחורה לפארק, שם היה מוגן. הפעם הוא עשה טעות קטלנית, ואני מרגיש כאב באופן אישי".

אוכלוסיית האריות של אפריקה התדלדלה בכ-60% בשלושת העשורים האחרונים, ורק מיעוט מתוך 32 אלף האריות שחיו במקור ביבשת נותרו בטבע. "הדבר המטריד הוא, שהתופעה הזו שבה ציידים מוכנים לשלם הרבה כסף כדי להרוג בעלי חיים הופכת להיות שכיחה יותר ויותר", אומר ג'פרי פלוקן, העומד בראש הקרן הבינלאומית להגנה על בעלי חיים בארצות-הברית, וציין כדוגמא את המקרה שבו ציד אמריקאי אחר שילם לאחרונה 350 אלף דולר כדי להרוג קרנף שחור בנמיביה, שנמצא בסכנת הכחדה חמורה.

המקרה של ססיל האריה הוא ביטוי לבעיה גדולה יותר שמאיימת על האריות באפריקה. לפני כמאה שנים היו ביבשת כמעט 200 אלף אריות, והיום יש שם פחות מ-30 אלף אריות. כעת, התעוררה אחת השאלות החשובות: מה יעלה בגורל שתי הלהקות שהוביל ססיל, ואשר בהן נשארו זכר נוסף שכונה בשם 'יריחו', שש לביאות ותריסר גורים. החוקרים המודאגים מאוניברסיטת אוקספורד אמרו לעיתון ה'טלגרף' הבריטי, כי "עקב כך שהזכרים הם אלו שאמונים בדרך כלל על ההגנה של הלהקה מפני אריות אחרים, לא סביר שיריחו האריה שנותר לבדו יוכל להגן על הלהקה לבדו". הם הוסיפו והסבירו כי בדרך כלל במקרים כאלה התוצאה השכיחה ביותר היא השמדה של הלהקה כולה, ומהתרחיש הזה הם חוששים.

הרופא השנוא ביותר באמריקה

עם פרסום המקרה והעניין שהוא עורר ברחבי העולם, מיהר ד"ר פאלמר לפרסם מכתב התנצלות: "הייתי בתחילת יולי במסע ציד של חיות גדולות בזימבבואה", כתב הרופא. "שכרתי כמה מדריכים במקום והם היו אמורים להסדיר את כל האישורים החוקיים. לא היה לי מושג שהאריה שהרגתי הוא ידוע וחביב על המקומיים. אני מצטער עמוקות על כך שפעילות שאני אוהב ועוסק בה באופן אחראי וחוקי הובילה להריגת האריה הזה".

אך על פי הדיווחים, החשד הוא שהרופא ג'יימס פאלמר שילם סכום עתק של כ-50 אלף דולר למדריכים מקומיים, כדי שיעזרו לו לצוד את האריה, ולמרות הצהרתו במשטרה והתנצלותו במכתב שפרסם, אנשים רבים בעולם החליטו להרשיע אותו באופן עצמאי, ואף החלו לנקוט בצעדים שונים על מנת לנקום בו על הריגת האריה. פרטיו האישיים של הרופא התפרסמו ברשת וביתו הופצץ בשיחות טלפון רבות. ביקורות שליליות החלו להופיע עליו במדריכים שונים, וכמעט שמונים אלף בני אדם חתמו על עצומה להעמידו לדין.

מאז פרסום מעורבותו בהזמנת הריגת האריה למטרות ספורט ושעשוע, קיבל הרופא גל של איומים, גידופים, ואף איחולים למותו. הוא עצמו נמצא מאז פרסום המקרה במקום מסתור מחשש רציני לפגיעה בו, בעוד מרפאת השיניים שבה עבד במינסוטה הפכה לאנדרטת זיכרון לססיל האריה, כאשר המונים פוקדים את המקום ועורכים טקסים לזכרו של האריה מול משרדי המרפאה של הציד הרופא.

על אחת הכרזות הבולטות שהוצמדה לדלת הכניסה של המרפאה נכתב: "תירקב בגיהינום". על שלט נוסף אחר, ואולי רגשני יותר, נכתב: "כולנו ססיל" לצד צילום של האריה. גם בובות של חיות הונחו בחזית הקליניקה, ומפגינה אחת צעקה אל תוך המגפון: "רוצח! טרוריסט!" אך, כאמור, ד"ר פאלמר עצמו לא היה שם כדי לשמוע את עלבונותיו.

הרג האריה המפורסם עורר זעם רב בעיקר בקרב פעילים סביבתיים ופעילים בארגונים השונים למען זכויות בעלי החיים ברחבי העולם. הנושא גם העלה שוב לראש סדר היום את מסעותיהם של אנשים אמידים שרואים בציד תחביב לבילוי ומשחק ספורטיבי, ואף מוכנים לשלם עשרות אלפי דולרים עבור רישיונות לציד בעלי חיים מוגנים.

בינתיים, בשבוע האחרון זימבבואה הייתה כמרקחה, והרשויות במדינה קראו לארצות-הברית להסגיר לידה את רופא השיניים ממינסוטה שלפני כחודש צד את אחד מסמליה הלאומיים של המדינה האפריקאית. אלא שהרופא עצמו הספיק, כאמור, לצאת את גבולות המדינה וירד למחתרת.

השרה לאיכות הסביבה בזימבבואה, אופה מוצ'ינגורי, אמרה במסיבת עיתונאים בבירה הרארה, כי הצייד הזר חייב לשאת באחריות למעשיו. "לרוע המזל, מאוחר מדי לתפוס אותו בזימבבואה. פנינו לרשויות כדי להביא להסגרתו. הוא השתמש בחץ וקשת כדי לירות באריה ואז רדף אחריו במשך יומיים עד שהרגו ביריית אקדח".

בין אמריקה לזימבבואה אכן קיים הסכם שמאפשר הסגרה של אדם המואשם בעבירה שהעונש עליה הוא שנת מאסר אחת בפועל לכל הפחות. משרד המשפטים האמריקאי סירב להתייחס בתחילת השבוע לפרשה, אולם סוכנות הדיג והטבע הפדרלית בארצות-הברית מסרה כי היא בודקת את נסיבות מותו של האריה. עוד נמסר, כי ייחקרו מקרים נוספים שבהם אמריקאים הואשמו בציד לא חוקי במדינות אחרות.

בתוך כך, בימים האחרונים ננקטו צעדים חריפים נגד ציידים זרים ומקומיים במדינה האפריקאית. זימבבואה הודיעה בסוף השבוע שעבר, כי היא משעה לאלתר את הרישיונות שהיא מנפיקה לציד אריות, נמרים ופילים סמוך לשמורת וואנגה. ציד באמצעות חץ וקשת נאסר לחלוטין, למעט אם הוא נעשה באישור של הנהלת רשות הפארקים ושמורות הטבע. במקביל, נעצר בעל חווה מזימבבואה בחשד שהרג אריה בחודש אפריל באותו אזור שבו נורה למוות ססיל האריה ונבדק מקרה נוסף שבו נורה אריה יומיים אחרי הריגתו של ססיל. כמו כן, ביום חמישי האחרון קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה הקוראת למאמץ בינלאומי משותף לטיפול בתופעת הציד והסחר בבעלי חיים.

מנגד, דווקא חברות התיירות בזימבבואה הזהירו כי השעיית רישיונות הציד עלולה לגרום להן לפשיטת רגל, שכן, לדבריהן, עסקי הציד בזימבבואה נאמדים לפחות בסכום של 45 מיליון דולר בשנה.

גם הממשל האמריקאי מצא את עצמו בתוך הקלחת הסוערת, ובסוף השבוע שעבר מסר הבית הלבן כי יערוך בדיקה לעצומה שביקשה להסגיר את ד"ר פאלמר, לאחר שנאספו קרוב ל-100 אלף החתימות הדרושות להביאם לממשל האמריקני. דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, אמר, כי על משרד המשפטים האמריקני להחליט אם להוציא צו הסגרה.

ססיל לא לבד

הסערה הציבורית בארצות-הברית בעקבות הריגתו של האריה ססיל מזימבבואה, הובילה את המקרה לחקירה מהירה וכבדת משקל. על פי הדיווח בסוכנות הידיעות רויטרס, הרשות האמריקנית לחיות בר 'ולדגה' הודיעה בימים אלו כי היא פותחת בחקירה נגד ד"ר וולטר פאלמר שצד את החיה האהודה, ומהרשות נמסר כי תערוך בדיקה מקיפה אם נעשתה הפרה של החוק האמריקני לסחר בבעלי חיים.

במסגרת החוק 'לייס"י אקט' שאוסר על סחר בחיות בר, חוקרת הרשות האמריקנית אם האריה נהרג בנסיבות בלתי חוקיות, הוברח או נמכר. עם זאת, הרשות טרם הצליחה ליצור קשר עם הרופא עצמו. אדוארד גרייס, סגן במחלקת אכיפת החוק ברשות האמריקנית, הודיע, כי הוא מפציר בפאלמר ליצור קשר באופן מיידי עם הסוכנות.

בינתיים, רק שבוע בלבד אחר שהתפוצצה פרשת הריגתו של האריה ססיל, בשבת האחרונה הודיעו השלטונות בזימבבואה כי בשעה ארבע אחר הצהריים הרגו ציידים גם את האריה 'יריחו', אחיו של ססיל. "בצער ובעצב רב אנחנו נאלצים לדווח שיריחו נורה למוות בשעה 16:00. לבנו נשבר", כתבו הרשויות בזימבבואה, והוסיפו: "אין לנו פרטים נוספים, אבל נמסור פרטים ברגע שיהיו לנו כאלה".

אולם שעות אחדות לאחר מכן הודיע החוקר שעוקב אחרי האריה לסוכנות הידיעות רויטרס, כי ככל הידוע לו האריה כלל לא מת: "הוא נראה חי ובמצב טוב ככל הידוע לי", אמר ברנט סטפלקמפ, החבר בארגון העוקב אחרי האריה באמצעות קולר איתור שמוצמד לו, ובכך סתר את הדיווחים הקודמים על מותו של האריה יריחו.

במידה והדיווח אכן נכון, למותו של 'יריחו' עלולות להתלוות השלכות חמורות גם על צאצאיו של האריה ססיל, שכן מאז הריגתו של ססיל היה זה יריחו שדאג להגן על צאצאיו של ססיל, על הטריטוריה ועל הגורים מפני חיות אחרות.

כך או כך, ססיל האריה לא לבד. ד"ר אסף רוזנטל, מדריך טיולים באפריקה ובדרום אמריקה ומראשוני מדריכי הטיולים המדבריים ב'נאות-הכיכר', מציין באתר 'הידען', כי ציד בעלי חיים גדולים באפריקה כתחביב ובילוי ספורטיבי הוא מנהג נפוץ מאוד, ואף משמש מקור מימון לממשלות שונות. ציד ספורטיבי או בשמו הרשמי בשפה האנגלית - Trophy hunting, תחביב שאותו מציעות 23 מדינות באפריקה, מספק הכנסה שנתית של סכום עתק שמסתכם בלא פחות ממאתיים מיליון דולר. מתוך 23 המדינות, רק בטנזניה, מוזמביק, נמיביה ודרום אפריקה, יש פיקוח, שליטה, בקרה ושקיפות (יחסית). ברוב הארצות האחרות נפגעת אפשרות הפיקוח בגלל חוסר יציבות והתוצאה היא ציד פרוע שנחשב לחוקי. כאשר אין בקרה ופיקוח, אין אפשרות לשלוט במספר החיות הניצודות ואין אפשרות להבדיל ולהפריד את הציידים החוקיים מעמיתיהם העבריינים. מעבר לכך, גם לא ברור לאן מופנה הכסף שמשולם עבור רישיונות הצייד.