אודי דוידי: "ההצלחה היא להישאר אדם פשוט"
אודי דוידי - רועה צאן וזמר פופולרי - מסכם את ההצלחה, מסביר מה הקשר בין השמחה לבין בנו העיוור ומגלה מה עושים כששיר נולד בשבת
- אוה הכימיאן
- פורסם כ' חשון התשע"ד
אודי דוידי הוא כבר מזמן שם דבר בעולם המוזיקה היהודית. כעת, עם כניסתו לגלגלצ והופעותיו הרבות ברחבי הארץ, נראה שאין מי שיפסח עליו בציבור הכללי. דוידי - זמר בלילות, רועה צאן בימים - עסוק עד מעל הראש. הוא נשוי ואב לשישה, מדלג בין הופעה לאולפן, ובין לבין רועה את עדרו בנאמנות שאין דומה לה. "יש שלווה מיוחדת בעבודה עם בעלי חיים", הוא מסביר כשנשאל על השילוב המעניין בין צאן למוזיקה.
אולפן החזרות של הרועה המוזיקלי נמצא מטרים ספורים מדיר הכבשים שבביתו, השוכן במושב מעון שבדרום הר חברון. הרחק מהרעש התל אביבי ופיח המכוניות הוא מגדל את ששת ילדיו, ומטפח זוגיות לדוגמא עם הרעיה לילך, שהיא גם פרטנרית למקצוע: דוידי מנגן במפוחית ובתופים, היא בגיטרה ובפסנתר. יחד הם כותבים את השירים ומלחינים אותם. מאז יצאו לאוויר העולם עם האלבום הראשון "דבר אליו", עבודתם המשותפת מוכיחה את עצמה כל פעם מחדש. מאלבום אחד למשנהו ("חוזר אליך", "לכל זמן" ו"רוחות טובות") הגיע הזוג להצלחה, כאשר האלבום האחרון "רוחות טובות" נמכר ביותר מ-20,000 עותקים, מה שהעניק לו את התואר "אלבום זהב".
ולא סתם הגיע הזוג דוידי לאלבום זהב. מעבר לעובדה שהעולם כיום הרבה יותר פתוח למוזיקה יהודית (ע"ע עובדיה חממה, שולי רנד ואחרים) השירים של דוידי מדברים בגובה העיניים, ומשדרים תמיד אופטימיות מיוחדת. לשאלתי מאין היכולת להעביר ביצירות גם התמודדויות וקשיים מתוך אמונה ושמחה פנימית, הוא נאנח ומספר: "לפני ארבע עשרה שנים נולד בני הבכור, נתן חיים. הוא נולד פג במשקל 700 גרם, בתחילת החודש השישי להריון, ושהה חצי שנה בטיפול נמרץ במצב קשה מאוד". באותה תקופה שהו בני הזוג בבתי חולים, ובתוך כך עברו עם הילד סדרת ניתוחים בחו"ל. על רקע זה נולד הקו האמוני בשיריו של דוידי. "נתן חיים, למרות היותו נכה בעל עיוורון ובעיות נוספות - הוא הילד הכי שמח בעולם", מספר דוידי בחיוך. "יחד איתו, ועם כל הקשיים שהוא עבר ועובר, למדנו שהחיים מצריכים ראיה חיובית. כשקשה לי אני מסתכל על הבן שלי, שתמיד מחייך וצוחק, ואומר לעצמי: 'אם הוא כך, אין סיבה שגם אני לא אהיה שמח'".
שני שירים שלך כבר נכנסו לרשימת הפלייליסט היוקרתית של גלגלצ - "מביטה בחלון" ו"אם אין אני". איך ההרגשה לחדור אל המעוז הנחשק הזה, ועוד עם שירי אמונה?
"בתוך האינטנסיביות של היומיום לא הספקתי אפילו להתרגש מזה, וגם לא ממש הבנתי מה זה אומר. אבל ככל שעבר הזמן התחלנו להבין שהחשיפה היא עצומה, ושגם בעולם הגדול יש מקום למוזיקה היהודית. הם מכבדים מאד את הדרך שלנו. אחרי שהשיר נכנס לגלגלצ, בתחנה שאלו אותנו אם אפשר להשמיע אותו גם בשבת. ביקשנו שלא, ובתגובה הם ביררו מולנו מהם זמני כניסת ויציאת השבת, ועד היום, מדי יום שישי הם משמיעים עד שעה לפני כניסת שבת, ואז מיד אחרי צאת השבת".
האם תיארת לעצמך, כשהיית בתחילת הדרך, שתזכה לכזאת הצלחה?
"אמות המידה של הצלחה לא נמדדות מבחינתי במספר העותקים שאומן מוכר, או במספר הופעות שהוא מצליח לקיים בשנה. אני מודד הצלחה של אומן בכך שלמרות שהוא הפך לאדם מוכר, ולפעמים אפילו נערץ, הוא עדיין נשאר אותו אדם פשוט כמו שהיה לפני כן. כלומר, ההצלחה עבורי היא להישאר אדם פשוט. אומן מצליח הוא אדם שבבית שלו, עם המשפחה והחברים, מתנהג כמו שהיה לפני כן. אני מתפלל שאזכה להצלחה כזו לאורך שנים".
איך אתה מסביר את התאוצה שצוברת תופעת המוזיקה היהודית בשנים האחרונות? האם משהו השתנה בחברה הישראלית?
"אני חושב שכולנו נהיינו יותר פתוחים, יותר סובלניים. אולי הקשיים שאנחנו עוברים כעם גורמים לשני הצדדים להרגיש יותר קרובים זה לזה. התרבויות מתקרבות, ובכלל כך תרבות המוזיקה. מעבר לזה, אני חושב שהמוזיקה היהודית מביאה ניצוץ של שמחה לעולם, וזה אולי אחד הדברים שחסרים היום".
שאלה מתבקשת: איך שיר נולד בבית משפחת דוידי?
"השירים נולדים אצלי מתוך חיי היומיום. בדרך כלל אני לא יושב ומחליט לכתוב שיר, אלא השיר בא מעצמו, ואני מתחיל לזרום איתו. זה יכול להיות בדרך לבית הכנסת, זה יכול להיות בדרך להופעה, ולפעמים גם באמצע הלילה. כשזה קורה אני קם, מעיר את אשתי, אנחנו מקליטים סקיצה, ורק אז אני יכול לחזור לישון. אנחנו כל הזמן כותבים ומלחינים. על שולחן השבת שלנו אנחנו שרים עוד כמה שירי שבת שהלחנו ושעוד לא הוקלטו. ואז, כשאנחנו מרגישים שהגיע הזמן להקליט אלבום חדש, אנחנו בוררים מתוך עשרות השירים הקיימים את השירים שמבחינתנו הם הכי מתאימים כרגע".
ומה עושים, למשל, כששיר נולד בשבת? לגבי שאלה זו התפלפל דוידי עם נתי רביץ בתוכנית "עונג שבת" (שתשודר הערב בשעה 22:00). "דווקא בשבת האחרונה", שחזר דוידי באותו דיון, "בדרך מהתפילה הביתה, 'נחת' עלי שיר. כיון ששבת, ואי אפשר להקליט כדי לזכור, ותמיד אני פוחד שעד שהשיר לא מוקלט הוא עלול להישכח, עשינו תורנות עם הילדים. כל אחד שר את השיר בתורו, כך ששמרנו על הרצף כדי שלא נשכח אותו עד מוצ"ש. בכלל, הילדים בהחלט מביעים את דעותיהם. לפעמים לילד יש איזה רעיון מוזיקלי שמתאים לשיר, ואנחנו משלבים אותו".
איפה היית רוצה למצוא את עצמך בעוד עשור?
"האמת? בערך באותו מקום בו אני נמצא עכשיו, עם הרבה נחת, הרבה זמן למשפחה, והרבה אנשים אוהבים ואהובים מסביב. בעניין המוזיקה, אני מקווה שה' ייתן לי כוח להמשיך וליצור מוזיקה שתגרום נחת לאנשים, שתחזק ותשמח, ואם אפשר שכל זה יהיה ברחבת בית המקדש, אז בכלל, מי צריך יותר".
שאלון אסוציאציות - אודי דוידי
האח הגדול
לא כל כך יודע על זה, הבנתי שזה משהו די מוזר.
עיוורון
היכולת לראות את מה שהרואים אינם יכולים.
תפילין
טלפון ישיר לקדוש ברוך הוא.
תל אביב
צילמנו שם עכשיו קליפ, עיר מעניינת מאוד. שונה מאד ממה שאני מכיר.
אמונה
עבודה ועבודה, ועוד עבודה.פסנתר
הנשמה של המוזיקה, המקום שבו הרגש עובד.
בית מקדש
במהרה בימינו אמן, אין ייאוש בעולם כלל. בעזרת השם בקרוב ממש.
ערוץ הידברות
להשתמש בקידמה בדרך טהורה.
סייעה בהכנת הכתבה: שרה גרוס