טורים אישיים - כללי

זהירות, שטיפת מוח גאה. או: רן דנקר כמשל

זה לא רק מולד, אלא גם חברתי: איך רן דנקר עבר צד, איך דרור רפאל פירק משפחה, ואיך תדאגו שלילדיכם זה לא יקרה? עודד כהן, גולש מודאג, במאמר נוקב על השפעותיה של התקשורת הכללית

אא

בשבועות האחרונים, מאז מצעד התועבה והרצח הנפשע שאירע במהלכו, ואפילו קצת לפניו, נדמה כאילו אנו נמצאים בעיצומה של שטיפת מוח תקשורתית, שמטרתה אחת: לתת לגיטימציה, ואפילו לגדל ולהוקיר ולרומם ולהדר ולשבח, את מה שבמקומותינו מכנים "נטייה הפוכה".

מפתיע להסתכל 10-20 שנה אחורה, ולראות איך מסטייה חברתית לא מקובלת, שהיתה נחלת מעטים, הפכה אותה סטייה לנורמה חברתית שווה לכל נפש, שלגיטימי "לבדוק", "לנסות", וגם אם לא – לפחות להעריך ולהוקיר.

חלקנו מכירים אנשים בעלי נטיות. כמובן שאין שום סיבה לשנוא או לתעב אותם. חלקם אכן נולדו עם עדינות מוגזמת, ולקחו את זה לכיוון החד-מיני. זה עניין של אדם מול אלוהיו. האיסור בתורה גורף וברור כל כך, שכל ניסיון לקרוא ולפרש אותו אחרת – פשוט חוטא לאמת, ולוקה בעיוורון מוחלט כלפי מהות התורה ותוקף הציוויים הנאמרים בה.

כלפי אנשים שאינם מאמינים כלל בבורא עולם – אין לי מה לומר. ממילא הם לא מרגישים עצמם מחויבים לדבר, לכן אין לצפות שדווקא בנושא הזה הם ידבקו בדבר השם.

אבל יש לי בעיה עם דתיים שמנסים לעודד את הנטייה, לתת לה לגיטימציה, להקהיל קהילות שמנסות להשיג דבר מה שאינו ברור (שהרי את התורה אין לשנות). ויש לי בעיה עם דתיים שחושפים את ילדיהם לתקשורת הכללית, שמצדה מעודדת וממריצה את התופעה. הילד שלך צופה ב"האח הגדול", גולש בפייסבוק או חשוף לעיתונים חילוניים? אל תגיד "לי זה לא יקרה". שטיפת המוח הזו תחלחל גם אליו, ותשדר לו "למה לא, בעצם?". וכשהוא ימשיך לראות את מושאי הערצתו יוצאים אחד-אחד מהארון, לא יהיה פלא אם גם הוא ירצה "לנסות", "לבדוק", "לחוות".

רן דנקררן דנקר

זה מולד, אתם אומרים? אז זהו, מסתבר שלא בדיוק. אמנם חלק מהאנשים נולדו עם עדינות יתר, אבל המשיכה היא גם עניין חברתי מובהק. עובדה שבעבר לא היו בעלי נטיות באופן הבולט שאנו רואים כיום. עובדה שגם צעירים מבולבלים לא בהכרח נדחים על ידי אותם ארגונים, אלא זוכים לעידוד "לבטא את עצמם" ולהכיר צעירים מבולבלים אחרים. עובדה שגם אנשים שבעבר סלדו מנטייה זו באופן טבעי, חושבים כיום ש"זה מולד וטבעי לחלוטין". התקשורת ועולם הבידור מלאים בעיתונאים ובעורכים בעלי נטיות, ואלה מבצעים עבודה יעילה מאוד, מבחינתם, לביסוס הלגיטימציה החברתית של אותן קהילות. הם מצליחים להנפיק הצהרות ידידותיות מפוליטיקאים "דתיים", מצליחים להכניס לאתרים הגדולים מאמרים של "רבנים" תומכי הקהילה, ומפעילים באופן כללי לובי מאוד יעיל, וגם מאוד דורסני. שהרי ידוע שהם יילחמו על זכותם של אחרים לומר את דבריהם – אבל לא בנושא ההוא. כאן חלקם יודעים לחשוף שיניים, לרמוס ולתקוף בפראות את מי שלא מיישר קו, באופן מאוד לא ידידותי ולא נאור.

* * *

הבהרה קטנה לפני שממשיכים: אנחנו לא נכנסים לחיים הפרטיים של איש, אבל בואו נדבר על אנשים, שמיוזמתם הכניסו אותנו לחייהם הפרטיים, בקול רעש גדול.

בואו ניקח את רן דנקר כמשל. לפני שבועות ספורים הוא נישא על גלי אהדת העיתונות, כאשר הצהיר על החלפת העדפה, לפחות בשלוש השנים האחרונות. כמעט אף אחד לא נדרש לשאלה, איך באמת זה קרה. הרי הבחור היה ידוע כבעל נטייה רגילה לחלוטין, ואף היו לו בנות זוג מפורסמות. אז איך זה שהוא החליף פתאום העדפה? אם זה לא עניין חברתי, מהו כן? אם רן דנקר היה נולד בתל אביב של לפני 100 שנה, האם לדעתכם היו סיכויים זהים לכך שהוא היה עושה את מה שעשה? שוב, נכון שיש אנשים שנולדים כך. השאלה היא לגבי אחוזי המולדים באופן טבעי, לבין אלה שפיתחו נטייה בגלל סקרנות, בגלל הלגיטימציה החברתית שחוגגת בכל מקום, בגלל היכרות עמוקה עם אנשי הקהילה וכן הלאה.

ודנקר לא לבד. דרור רפאל עזב בית, אישה וילדים, בגלל שבאמצע החיים "גילה" דבר דומה על עצמו. בדרך נהרסה עוד משפחה. זאב נחמה הצהיר לאחרונה שהוא גם וגם, קרן נויבך גילתה על עצמה דבר דומה, וכן הלאה. אדם שצורך את התקשורת החילונית, עלול כבר לחשוב היום שהוא-הוא זה שלא בסדר, שהרי שאר העולם "נאור", "חווה" ובעיקר "נהנה".

לא נראה לכם מוזר שפתאום בדור הזה כולם "מגלים" על עצמם שהם שייכים בעצם גם לצד השני? מה, האם בדורות הקודמים כולם חיו בהסתרה ובהכחשה, ורק כעת גילו פתאום את האור?

לא ולא. מן הסתם היו כמה בודדים שחיו בהסתרה, אבל אין מה להשוות זאת לסחף שמתרחש היום. אין ספק שמדובר בעניין חברתי מובהק, שהולך ותופס תאוצה מדאיגה. על האנשים שכבר נמצאים שם - עם הנטייה, ללא רצון לשנות אותה ולדבוק בדבר השם - אני לא מדבר. אני מדבר על אלה שנולדו סטרייטים, גדלו כסטרייטים, וכעת בגלל שטיפת מוח חברתית, עלולים לשנות את אורח חייהם למקום שמנוגד בתכלית להלכה, לאמונה, ליהדות, לכל דבר שיהודי מאמין דוגל בו – הקמת משפחה נורמטיבית כפי שהגדיר לנו בורא עולם.

אז זה רק משהו מולד? אל תהיו בטוחים. רבים וטובים כבר נפלו, גם באדיבותם של הארגונים הדתיים, שלא ברור איזו לגיטימציה הם מנסים להשיג, ולא ברור אם הם מבינים, שנזקם עולה בהרבה על תועלתם המפוקפקת. לכן סננו את התקשורת בביתכם, הגדירו פילטר לשטיפת המוח שמנסים להחדיר לכם ולילדיכם בדרכים שונות, ובעיקר – אל תגידו שלכם ולמשפחתכם זה לא יקרה.

תגיות:תקשורתרן דנקר

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה