לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
הוואי: הוריה של דיאנה קים, סטודנטית למשפטים בת 30, נפרדו זה מזה כשהייתה בת חמש. מאז נותק הקשר בינה לבין אביה כליל, והיא גדלה עם אמה ועם קרובי משפחתה אך לא תיארה לעצמה כי המפגש המחודש עם אביה יהיה בנסיבות כה עגומות: בעיצומו של צילום פרויקט על חיי ההומלסים בעירה, באורח מפתיע לחלוטין - גילתה קים את אביה, כשהוא במצב נפשי ירוד וסובל ממחלת נפש קשה.
"הוא לא התקלח כיוון ששמע קולות בראשו, שאמרו לו לא להתקלח", משחזרת קים. "אין לי מושג מתי התחיל לשמוע את הקולות הללו, אבל מה שאני יודעת הוא שהמחלה שלו הפכה להיות יותר גדולה ממנו בעצמו. הוא אפילו איבד את הקשר למטרה היומיומית שלו בחיים", אמרה.
בעקבות הגילוי, פנתה קים לרשויות בבקשה לסייע בידי אביה, אך הוא סירב לקבל את העזרה, והמשיך באורח חייו הנוכחי. קים מצדה לא ויתרה, והמשיכה לתעד אותו במסעו, תוך כדי שהיא מעודדת את רוחו. "כאב לי לראות אותו ככה. היו ימים שפשוט עמדתי ובהיתי ברצפה ללא מעש, כי לא יכולתי לראות אותו כך. היו ימים שלמים שלא מצאתי אותו, וימים אחרים שהוא חזר לעמוד בפינת הרחוב", אמרה.
ברבות הימים הצליחה קים לשכנע את אביה שיתאשפז, והוא הסכים. כיום הוא מתגורר במרכז למחוסרי בית, והתאושש כליל מן המצב המסוכן והאומלל בו היה. "אנחנו עדיין לומדים להכיר אחד את השני ובטוחה שיש הרבה דברים ששנינו צריכים לעכל. אני חייבת להודות שזה נחמד שאפשר להיפגש לקפה, ולהמשיך לראות איך חייו משתפרים. כל עוד אנחנו חיים בעולם הזה, כל יום הוא אפשרות להזדמנות שנייה. אין כישלון אלא אם מרימים ידיים, ומוותרים. אך אנחנו מעולם לא ויתרנו ולא נוותר אחד על השניה". במקביל לתיעוד מצבו של אביה וליוויו, הקימה פרויקט בשם 'גן העדן של מחוסרי הבית', שתפקידו לסייע למחוסרי הבית באשר הם, ועד כה הצליחה קים לגייס כ-10,000 דולר למען המטרה הנעלה.
אין ספק שזוהי מחווה יפה למען האב, אך אם ברצונכם להבין כבוד אב אמיתי מזווית יהודית - מהו, אתם מוזמנים לצפות בסרטון הבא:
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה