כתבות מגזין
צפו: חתונה אחת. 36 כלות
3 בנות סמינר בנות 18 הקימו ארגון קטן עם אג'נדה ענקית. השבוע הן ארגנו חתונה ל-36 בנות מיוחדות עם תסמונת דאון
- נעמה גרין
- פורסם ב' אלול התשע"ה
”שלובות” – ארגון קטן עם אג'נדה ענקית, נועד לשלב את הבנות הסובלות מתסמונת דאון בחברה הרגילה. את הארגון הקימו שלוש בנות סמינר בנות 18, שראו כי קיים קושי בפעילות לבנות עם תסמונת דאון מתבגרות בחברה, והחליטו לעשות זאת בעצמן. הן מארגנות מפגשים, ימי הולדת, קייטנות, התארגנויות בזמנים קבועים וזמינות תמידית לבנות במענה, עזרה, סיוע ועידוד.
המיזם מתנהל בזכות תרומות שהמארגנות הצליחו לגייס מאנשים טובים שהרעיון נגע בהם.
במהלך החופש הגדול מתנהלת בארגון "שלובות" קייטנה. באחד מימי הקייטנה החליטו לערוך "חתונה". בתחילה חשבו כי 3 בנות תהיינה "כלות" וכל השאר "אורחות". נחמי ברוינר, בעלת סלון כלות, ארגנה 3 שמלות כלה, אך מהר מאד היא הבינה שכולן רוצות להרגיש כלה ליום אחד.
נחמי ארגנה 36 שמלות יפיפיות לכולן. איש החסד חונה דוייטש נרתם במלא עוצמתו למשימה, והפך את הערב לחתונה של ממש באולמי "בית ישראל".
לפניכם הפוסט של נחמי ברוינר, בעל סלון הכלות:
ערב שבת, אני מארגנת את סלון הכלות לסיומו של עוד שבוע מלא בשמחות, עוד שבוע בו חזרו אלי שמלות לבנות עם שוליים שחורים, אחרי שחרכו את רחבת הריקודים בחתונות, כל לילה חתונה אחרת.
אבל ברביעי בלילה, חזרו אלי 36 שמלות לבנות, של 36 כלות שרקדו כל הערב, רקדו ושמחו בשמחה שהגיעה ישר לשמים, 36 שמלות של כלות שישבו בחופה והתפללו וקרעו את השמים, 36 שמלות שעכשיו עוברות כאן ניקוי בסלון וכל שמלה מחזירה אותי לים הרגש שזרם בחתונתן.
ולא, לא היו 36 אולמות ולא 36 חתנים, היו רק 36 כלות, באולם אחד גדול, בלי חתן, 36 כלות של "שלובות".
36 כלות שהבת שלי מחבקת כבר שנתיים ואנחנו איתה מחבקים, דומעים ושמחים.
לפני שנתיים אמצה הבת שלי, בת ה-18, אל ליבה, בנות, מיוחדות, כאלה שהן כל כולן טוב לב, שלוקות בתסמונות שונות, מהסוג שהופך אותן למיוחדות עוד יותר, והקימה עבורן את ארגון "שלובות".
וכך שנתיים היא מארגנת להן טיולים, שבתות גיבוש, קייטנות קיץ וחיבוק זמין כל יום, גם דלתי פתוחה בפניהן, אם משפחתן רוצה לנסוע לשבת, שולחן השבת שלי מקבל את ילדתן בשמחה.
הן שלובות, הן מיוחדות וגם הן רואות את השמלות בסלון שלי, גם הן רוצות להתחתן וכך עלה הרעיון, לעשות להן מסיבת חתונה באחד מימי הקייטנה.
מרעיון למעשים, מצאתי את עצמי מגייסת 36 שמלות כלה, שיחת טלפון אחת לאיש החסד חנא דייטש, הפכה את הערב לחתונה של ממש עם תזמורת של טובי המוזיקה היהודית וזמרים מהשורה הראשונה מאריק דביר, דוד הלר ועד אהרלה סמט, ואולם בית ישראל שתרם סעודת פאר, וצלמת מדהימה, שיינדי סדובסקי שהנציחה את האירוע שבתמונותיו אני מסתכלת שוב ושוב ולא מפסיקה לבכות, כמה רגש הציף בי היום הזה!
הסלון שלי עבר לבית הספר בו התקיימה הקייטנה והפך לחפ"ק ושרה ישורון ניצחה עליו, 36 כלות שלובות קיבלו איפור מפנק, תסרוקת מדהימה והשחילו ידיהן בתוך שרוולים לבנים של שמלות שהפכו אותן למאושר באדם.
הן כלות! והן רקדו באושר בל יתואר ובחופה, כיסו עיניים והתפללו והסתכלתי על הידיים המתוקות האלה שמכסות את עיניהן וליבי כמעט לא עמד בפרץ הרגשות הזה, מצאתי את עצמי מכריזה שמות של זקוקים לישועה בקול, כי לא היה ספק שזה רגע שבו השמיים פתוחים והכל עובר ישר למעלה בלי שום עיכוב.
אין מילה שתתאר את החוויה הזו
תודה לך בת שלי, ששיתפת אותי במיזם המיוחד שלך, תודה על הלב הרחום שלך, אני גאה בך כל כך. תודה לכל מי שהתגייס והשתתף ביום המרגש הזה. היתה לי זכות, והתחושות עוד ילוו אותי ימים ארוכים.