שו"ת מכירת חמץ

 

שלום. לא מספיק לרשום על מקומות החמץ, כיוון שאם החמץ לא נמכר לגוי - עוברים על איסור הימצאות החמץ ברשות היהודי בפסח, ולאחר הפסח אף אסור לאכול את זה. לכן עוד לפני הפסח פני לרבנות המקומית (או לרב) ומכרי דרכם את החמץ שברשותך לגוי. כמובן שלאחר מכן תוכלי לשמור אותו במקומות סגורים ולצרף פתק עליו כתוב "חמץ", אולם ללא מכירה לגוי - הדבר אינו מועיל.

 

* * *

 

 

שלום וברכה. אתה יכול למכור את החמץ שברשותך, ואין צורך בקבלת רשות מהמשכירים.

 

* * *

 

 

שלום רב. חמץ שלא נמכר לגוי - ודאי שאסור להשאיר, ואסור לאכול אותו לאחר הפסח. מכירה מועילה גם לחמץ גמור. אבל יש חומרא שנוהגים להחמיר ולא להקל - כלומר לא למכור חמץ גמור אלא לא להשאיר אותו אצלנו כלל, חוץ מדברים יקרים כמו וויסקי.

 

* * *

 

 

שלום וברכה. חובה למכור את השיבאס, ואין איסור יין נסך במשקאות חריפים. מעבר לכך, יין אינו נהפך ליין נסך בכך שנמכר לגוי. רק בנגיעת הגוי בבקבוקי יין - הוא נהפך ליין נסך.

 

* * *

 

 

שלום וברכה. חנות שמכרה את החמץ שברשותה בפסח - אפשר לסמוך עליה לעולם. חנות שלא עשתה מכירה - קשה לאמוד את הזמן שאסור לקנות בה, והדבר תלוי בתאריך שבו הוזמנה סחורה חדשה מהחברות שמוכרות בדרך כלל את החמץ. מעבר לכך, חנות פירות וירקות לא צריכה מכירת חמץ, וכל מוצר שאין בו חשש חמץ - מותר לקנות גם ללא שטר מכירת חמץ.

 

* * *