סיפור לשבת: ובלבד שלא לבייש

ראשו של רבי שמואל רייך היה נתון בין שתי ידיו, הוא ישב על ערימות של אפר ועשן שפעם היו ביתו רחב הידיים. מפדחתו נטף דם ממכה שחטף מאחד הפורעים הנוצרים, אך הוא לא שת ליבו לכך. לבו דאג לגורלם של בני הקהילה היהודית, למרות הפסד כל רכושו.

מעמודי התווך של הקהילה היה העשיר רבי שמואל, ליבו הרחום והחנון, בתוספת לידיעות הרבות בתורה ויראת השמים שלו, חברו לעושרו הגדול ועם המכלול הזה ניהל את הקהילה היהודית בעירו כ"ראש הקהל". הפורעים הנוצרים שהחליטו לבצע פוגרום בבני הקהילה גרמו למספר הרוגים ועשרות פצועים והחריבו ובזזו כמעט את כל רכושם של בני הקהילה היהודית.

כעת המה ראשו של רבי שמואל ממחשבות מה ניתן לעשות כדי לשקם את ההריסות ולדאוג לאלמנות וליתומים ולשאר היהודים לקורת גג ומחיה.

צל שנעמד לידו העירו משרעפיו. הייתה זו בתו המשכלת ויראת ה', פערל (פנינה). למראה של בתו נעגמה רוחו שוב. הוא נזכר בבת אחת שכעת יצטרך להעיב על אושרה: זה לא מכבר באה בברית האירוסין עם הבחור המתמיד יהודה ליווא (שלימים נודע בשם המהר"ל מפראג, צדיק וקדוש עליון ומגדולי בעלי המחשבה היהודית. יום פטירתו י"ח אלול), ואביה העשיר הבטיח לחתנו נדוניה מכבודת למען יוכל לשבת בהשקט ובטח על התורה ועל העבודה.

כעת, לאחר שעושרו אבד בידי הפורעים, אין בידו לעמוד בהתחייבותו, וייתכן שקשר השידוכין יצטרך להתבטל. ליבו נשבר מצער על בתו הצדקת שתיאלץ להפסיד כזה חתן. אבל הוא ידע שאסור לו להעלים פרט כזה מן החתן.

בלית ברירה שלח רבי שמואל איגרת לפראג ובה גולל את הצרות שפקדוהו, והוא מודיע לחתן שיכול הוא לבטל את קשר השידוכין ולשמוע הצעות שידוכין אחרות ממי שיוכל לעמוד בהתחייבותיו כלפיו.

בינתיים לא ישבה פערל בחיבוק ידיים וארגנה שק קמח בהקפה, מהקמח הכינה לחמניות משובחות ועמדה בשוק בדוכן מאולתר בו ניסתה למכור את תוצרתה. לאחר מספר שעות עבר לידה רכוב על סוס, נעץ את כידונו בשלוש לחמניות ועמד להסתלק מבלי לשלם.

פערל נזדעקה, הן בכך תלויה פרנסת הוריה, והיא התחננה לחייל שישיב לה את הככרות. אבל החייל התנצל שרעב הוא ולא אכל שלושה ימים. אין בידו מעות לשלם לה. משהמשיכה לבכות נכמרו רחמיו, מתחתיו הוציא כר גדול וכבד והשליך לעברה: זה מה שלקחתי מן השלל. אם לא אחזור עם הכסף תוך שלושה ימים, תוכלי לקחת אותו תמורת דמי הלחם.

המהר"ל מפראג שקיבל את האיגרת נזדעזע. בו במקום ישב וכתב לחותנו לעתיד שקשר השידוכין שריר וקיים וכי אינו מוכן בשום אופן לבייש בת ישראל בגינם של ענייני ממון. ולעניין פרנסה – ה' יתברך הזן ומכלכל את בריותיו יחוס עליהם.

הימים נקפו והחייל לא שב. פערל שהסתקרנה מדוע הכר כבד כל כך, פרמה באיטיות את התפרים העבים בצדי הכר. לפתע נקרעה בטנת הכר וממנו גלשו מרגליות לרוב... מסתבר שמישהו החביא רכוש אדיר בתוך הכר.

בעודם חוככים האם להודיע למהר"ל שניתן להמשיך בשידוך, הגיעה איגרתו של החתן הצדיק ובה הודעה שהשידוך ימשיך כרגיל. זכו בני הזוג להקים את ביתם ואבי הכלה שמח שיכול הוא לתמוך בחתן צדיק וקדוש כזה.