האם נפתרה תעלומת צוללת דקר?

47  שנים לאחר היעלמותה של צוללת דקר, כשעל סיפונה 69 לוחמים, חושפים בחיל הים את הסיבות האפשריות לטביעתה - כשל טכני או פגיעה בכלי שיט אחר. כך עולה מדו"ח רשמי של חיל הים שנמסר ל-69 משפחות הלוחמים שהיו על סיפון הצוללת בזמן טביעתה.

מפקד חיל הים, האלוף רם רוטברג, מסר: "צמצמנו את האפשרויות לשתי סברות עיקריות שגרמו לטביעת הדקר - 1. כשל טכני שהוביל לאובדן שליטה עד למגע עם הקרקעית בעומק של 3,000 מטר. 2. פגיעה באותו לילה סוער של ינואר עם קרש או כלי שיט אחר בתורן העליון של הצוללת, מה שהוביל לחדירת מים לצוללת".

הצוללת אח"י (ראשי תיבות של המילים אונית חיל ים) דקר הייתה צוללת בשירות חיל הים הישראלי.  הצוללת שירתה במקור בצי הבריטי, ונכנסה לשירות לקראת תום מלחמת העולם השנייה. ב-1965 רכשה ישראל את הצוללת. היא שופצה, אוישה בצוות ישראלי שאומן בידי הצי הבריטי, ויצאה לדרכה לישראל ב-9 בינואר 1968. בדרכה לישראל, ב-25 בינואר, טבעה דקר וכל 69 אנשי צוותה נספו.

שרידי צוללת "דקר" (צילום: דובר צה"ל)

שרידי צוללת "דקר" (צילום: דובר צה"ל)

דיווח המיקום האחרון התקבל מהצוללת ב- ב-24 בינואר 1968 בשעה 06:00 בבוקר מדרום לקצה המזרחי של כרתים והשדר האחרון התקבל ממנה 18 שעות מאוחר יותר. על אף חיפושים נרחבים שנערכו אחריה על ידי אניות, צוללות וכלי טיס, לא נמצאה הצוללת על פני המים והיא הוכרזה כאבודה. המידע וההערכות על הסיבות לאובדנה לא פורסמו, ובדעת הקהל בישראל נוצרה תעלומה וטראומה לאומית.

כשנה לאחר טביעתה, התגלה אחד ממצופי החירום של הצוללת בחוף רצועת עזה. מסקנות שגויות מניתוח ממצאי המצוף ומקום הימצאו הובילו לחיפושים אחריה בחופי מצרים ובים האגאי, אך אלה לא העלו דבר.

ב-28 במאי 1999, 31 שנים וארבעה חודשים לאחר היעלמה, נמצאו שרידיה של "דקר" על ידי אונית החיפוש של חברת נאוטיקוס. השרידים נמצאו בעומק 3 ק"מ על הנתיב לחיפה, במרחק 485 ק"מ מיעדה.