גאולה על גלגלים: "הנשמות הכי גבוהות נמצאות בתל אביב"

אין הרבה אנשים שעוברים במרכז תל אביב ולא מכירים את ה"רולרדוס", ר' שי שורוק. הוא רוכב על הגלגיליות ברחובות העיר, ומציע התעוררות חינם – מצחיקה, משמחת ומחזקת – לכל מי שרק יעצורלרגע ויקשיב.

בכל חודש יוצאים שי והחברים מ"בית חדש למדרש" לפעילות אחרת, לפי מעגל השנה. בפורים יש תחפושות נפלאות,בחנוכה את החנוכיות הענקיות בכיכר דיזנגוף ובשדרות בן גוריון, לא רחוק מהים, ולאורך כל השנה שיעורים, הפצה, וכמובן שבתות. עכשיו שיאו של חודש אלול, המלך בשדה, ושי, לבוש גלימה וכתר, יוצא לרחוב חמוש בשופר ובגלגיליות, שמחזיקות בכל מזג אוויר.

מחופש לתרנגול (צילום: שמעון עזיזה)

הוא עומד מחוץ למדרשה בפינת בן יהודה וארלוזורוב עם שופר גדול, ואז נשמעת תקיעה יפה וחזקה. אנשים עוצרים, ומישהו מבקש לשמוע את הקול עוד פעם אחת. "האדמו"ר הזקן אומר שעכשיו, באלול, המלך יוצא אל השדה ומאיר לנו פנים", מסביר שי."זו הארה של י"ג מידות הרחמים. אנחנו רק צריכים לגשת אליו". "איך להתעורר?" שואלת אישה בקהל. "עושים קפה חזק ומדברים איתו", הוא עונה."זה בסדר, זה תמיד מחובר, זה ויי פיי".

ר' שי, תל אביבי במקור, בעברו שחקן ומורה להתעמלות, בוגר וינגייט. ולמרות הפעילות הרחבה שלו ברחוב התל אביבי, שי קודם כל לומד תורה.כבר ארבע עשרה שנה שהוא לומד בבית המדרש של חב"ד בבן יהודה, אצל הרב דוד יצחק עזיזה. מהבוקר ועד חמש אחה"צ הוא בבית המדרש, ואז יוצא לרחוב להפיץ את המעיינות –רק כדי לחזור ללימודים בערב. פה, במרכז העיר, שי ואשתו מגדלים את ארבעת ילדיהם.

התעוררות אצל רבי שמעון

"הבורא התגלה אלי כשהייתי שחקן", הוא מספר. "ליהקו אותי לתפקיד לפי אגדה שקשורה לרבי שמעון, וצילמנו סצנה במערה שלו בפקיעין. שם הייתה התעוררות מאוד חזקה. זו הייתה ההתחלה. אבל מה זה תשובה, את זה למדתי בחב"ד. זה מה שחב"ד עשו לי.

איזה שינוי אתם מרגישים בהלך הרוח ברחוב בשנים שלכם כאן?

"אני רואה את השינויים שעובר הרב שלי. בהתחלה הוא פעל מתוך קשיים מאוד גדולים, בכתובות נאצה, או פלאייר שהוא היה תולה, ומיד היו תולשים. היום אנחנו רואים אהדה וחיבה. אני יוצא עם השופר, תוך כמה דקות אנשים, פקקים, מכוניות, ישר שואלים אותי, מה זה אומר? ולמה אלול? רואים ממש סימנים של גאולה פה, ברחוב. התעוררות".

ודווקא כאן, הוא אומר, יש סיכוי לתשובה. "אדם שרוצה להצליח בכל תחום, יצירתי או כלכלי, יבוא לתל אביב. אם ירצה לפרוץ, יבוא לתל אביב. אבל אדם שהוא עובד השם, ורוצה להגיע לגאולה, למשיח, לבית המקדש – גם כן, דווקא מפה יכול לפרוץ".

ומאיפה הרעיונות והיכולת לחדש תמיד?

"היהדות זה לא 'דתי', לא מצוות אנשים מלומדה. היהדות צריכה להיות משהו שכל הזמן בעבודה. זו זכות של בעלי תשובה. ברגע שאדם לוקח את כל העבר שלו, עבר מלשון עבירה, ומושך אותו לתוך הקדושה, אז הזדונות נהפכים לזכויות. כל הכוחות שלו מרוכזים עכשיו בדבר הזה.

"החסידים של הרבי משתדלים להיות לא 'דתיים', אלא פעילים. התחדשות. להשתמש בכל הטכנולוגיות, אמצעי התקשורת, לוויינים, מכוניות, טנקים... הנה, עכשיו הרסו את גשר מעריב, ישר באו פעילים ופתחו דוכן תפילין באמצע הפיצוץ. רואים תמונות של הפיצוץ, ולידו רואים אנשים מניחים תפילין. זה הרעיון: לקחת את המציאות ולגרוף אותה לגאולה, לעשות מצווה.

"וברגע שעושים מצווה, נותנים צדקה, אומרים פסוק, זה חיבור ויי פיי, ישר למעלה. לא צריך יותר כלום. ומשם באים הכוחות לרגע הבא, כי זה חי, זה לייב. זה לא דתי, זה לא היסטוריה. מה זה מתן תורה? נותן תורה עכשיו, היום".

(צילום: שמעון עזיזה)

עכשיו, בחודש אלול, יש לך חיזוק לקוראים? מה אתה אומר ליהודים שרוצים לנסות לחזור, ולא יודעים איך?

"אדם שחושב על תשובה ומדבר על תשובה, השם כבר ימציא לו את הדרך. תשובה זה לא מעשה של יום אחד. זו עבודה יומיומית.

"החסידות מלמדת אותנו שהשאלה שאנחנו צריכים לשאול היא לא איפה הבורא והאם הוא נמצא, אלא – האם אני פה? האם אני נמצא? האדמו"ר הזקן קורא לזה 'אייכה'. כשהבורא שואל את אדם הראשון 'אייכה?' למה הוא שואל את זה? מה, הוא לא יודע איפה הוא? אלא הוא שואל: 'אתה איתי? איפה אתה עכשיו, ברגע זה?'

"וזה נותן את הכוחות, כשאתה יודע שאתה איתו, והוא לא בשמיים, הוא איתך. הוא אומר, תעשה צעד, אני איתך, יש גיבוי. אבל אתה צריך לעשות את הפעולה".

גשם, שמש, מה נותן לך כוח?

"לימוד התורה, שיעורי התורה עם הרב עזיזה. הרב לוקח דברים מאוד נשגבים והופך אותם לפשוטים, כך שהדבר מתאמת במציאות".

מה הדבר הכי חשוב שלמדת מהחיים האלה כאן, מהקשר עם האנשים ברחוב?

"שהנשמות הכי גבוהות נמצאות בתל אביב".