סיפור על השגחה פרטית

ביום ג´ היום השלישי למלחמת יום כיפור , הייתי באזור כפר נפח ברמת הגולן בחטיבת שריון , והגעתי לנקודת תידלוק טנקים על ציר הנפט .

תוך כדי תדלוק הטנק הגיע לאתר ג´יפ עם נהג ולידו ישב קצין בדרגת סרן . על הג´יפ הפתוח היה מותקן מכשיר קשר , וכל החיילים התקבצו ליד הג´יפ , בצד של הנהג , כדי לשמוע מה קורה בשטח הלחימה לא רחוק מאתנו.

 

בשלב מסויים ביקש הקצין שמישהו יבוא לעזור לו לחלוץ את הנעל כי הוא נקע ככל הנראה את הקרסול. נוצר מצב שכל אחד חשב או ציפה שמישהו יגש אל הקצין , ויצא שאיש לא בא לעזרתו.עברו מספר דקות ושוב ביקש הקצין עזרה. אני עמדתי בקצה הקבוצה ליד הגלגל השמאלי הקדמי של הרכב , ולא היה אחרי אף אדם.

 

לא יודע למה חשבתי אם ללכת אל הקצין או לא , כי זה היה מובן שצריך לעזור לו . עוד אני חושב אם ללכת או לא , חשתי שמשהו אוחז בצווארון חולצתי ותוך פרק זמן שאני לא יודע להגדיר אותו , הרף עין זה לאט מדי , מצאתי עצמי עומד ליד הקצין בצד השני של הג´יפ . לא הבנתי מה אני עושה שם ואיך הגעתי לשם . הקטע של המעבר מנקודה אחת לשניה לא זכור לי. כאילו הייתי ללא הכרה בזמן המעבר .  

 

אותו רגע שהבנתי שאני עומד ליד הקצין , נראה גוש אש ליד הגלגל השמאלי הקדמי של הג´יפ , מקום בו הייתי אך לפני חלקיק שניה. הקצין ספג את כל רסיסי הפגז שהתפוצץ היכן שעמדתי קודם , ואני עפתי מליד הג´יפ למעשה ללא פגיעה פיזית למעט חבלה בקרסול ימין . לקח לי די הרבה זמן לחשוב על מה שקרה שם , והמסקנה היחידה שיכולתי להגיע אליה , שיד בורא עולם בדבר .

 

מאז קרו אצלי עוד הרבה דברים שאת חלקם אני לא מבין . קיבלתי יכולת ריפוי בהילינג שמעולם לא למדתי . עוד מתנת שמיים מבורכת בנוסף על הצלת חיי .