השאלה שנותרה פתוחה: מי הצית את הבית בכפר דומא?

לפני כחודש, מדינת ישראל התעוררה לבוקר מטלטל. "חשד לפיגוע יהודי בשומרון", "טרור יהודי: פעוט פלסטיני נשרף למוות". סעד דוואבשה ובנו עלי מהכפר דומא שבמזרח השומרון, נספו בהצתה שכילתה את ביתם ופצעה קשה את אם המשפחה וילד נוסף. על הקיר, רוססו שתי כתובות: המלה נקמה ומעליה מגן דוד, ויחי המלך המשיח. הכתובת על הקיר זעקה- זהו פיגוע תג מחיר, החמור ביותר שהיה אי פעם.

משטרת מחוז ש"י מיהרה להוציא הודעה כי היא מבקשת את עזרת הציבור (המתנחלים) במציאת החשודים במעשה. אנשי התנחלויות כמו העיתונאית יפעת ארליך הגיעו לנחם בבית המשפחה, הרב הראשי לירושלים הרב אריה שטרן ביקר את בני המשפחה הפצועים בבית החולים יחד עם הרב דוד סתיו והרב רפי פוירשטיין. גם ראש הממשלה ונשיא המדינה ביקרו את בני המשפחה בבית החולים וכן ידוענים כמו אביב גפן שאמר: "אני מתבייש קודם כל ואני כאן בשם הרוב השפוי של ישראל".

מאמרים על מאמרים שונים פורסמו בכלי התקשורת המגזריים ועמדו על טיבה של תופעת פעולות תג מחיר בהפניית אצבע מאשימה ברורה.

אבל זו הייתה רק ההתחלה, האירוע של כפר דומא היה הטריגר שפתח את גל המעצרים המנהליים שהולך ומתעצם בימים אלה. שבועיים אחרי האירוע חתם שר הביטחון, משה בוגי יעלון על מעצר מנהלי לנכדו של הרב כהנא הי"ד, מאיר אטינגר (23), כמה ימים לאחר מכן, נעצר אביתר סלונים (23) במעצר מנהלי וגל המעצרים נמשך: שר הביטחון חתם על מעצר מנהלי עבור מרדכי מאייר (18) וצווי הרחקה מנהליים מיהודה ושומרון הוענקו לעוד 7 צעירים.

(צילום: Rahim Khatib / פלאש 90)

כמעט חודש לאחר האירוע הקשה הזה, אירוע שריפה נוסף התרחש בכפר דומא בביתו של לא אחר מאשר אחיו של סעד דוואבשה- מנור ראשיד דוואבשה. הפלסטינים האשימו תחילה את המתנחלים במעשה, אולם, לאחר זמן מה יצא יו"ר מועצת הכפר, עבדול סלאם דוואבשה, והודיע כי האש פרצה בשל תקלה בזרם החשמל. על פי דיווחו של הכתב לענייני ערבים של 'מקור ראשון', אסף גיבור, תושבים מקומיים אמרו כי מצאו בקבוק תבערה בתוך הבית. לדבריהם, הבית שנמצא במרכז הכפר הוצת בעקבות סכסוך פנימי. עוד הם ציינו, כי בניגוד לשריפה הקודמת בכפר לא הושארה כתובת מפלילה המלמדת על תג מחיר.

מה שלא תצליחו למצוא כמעט בשום מקום בתקשורת היא העובדה שלאירוע שריפה זה ולאירוע ההצתה הראשון, קדמו עוד שני אירועים. בועז גולן, כתב אתר החדשות 0404 דיווח כי בתחקיר פשוט שעשה בדפי הפייסבוק של תושבי הכפר דומא, מצא עדויות ותמונות מפברואר האחרון על עוד שני אירועי שריפה. באחד הוצת בית בן שתי קומות ובשני- מכונית. שניהם שייכים לבני משפחה אחת: נכון – דואבשה.

צריך לציין שאמנם משפחת דוובשה היא חמולה שמהווה כמעט שני שליש מכפר דומא ובכל זאת רצף הצתות כאלה במשפחה הזו מעלה תהיות רבות, כשהגדולה מביניהן היא: מדוע לא מצאו לנכון כוחות הביטחון להגיע לבית השרוף של מנור ראשיד דוואבשה ולחקור את השריפה? יתרה מזו, על פי דיווחו של גיבור בכתבתו האחרונה במקור ראשון עולה כי כתבים תודרכו על ידי גורמים ביטחוניים שלא לכתוב על האירוע הפעם כדי לא לשבש את החקירה של השריפה שאירעה בסוף יולי.

כתבת מעריב, שרה ב"ק שוחחה עם גורמי הבטחון ולדבריה חזרה עם יותר שאלות מאשר תשובות. לדוגמא, מהמשטרה נמסר לה שיש צו איסור פרסום בעניין החקירה של הרצח מיולי, ושעדיין אין התקדמות. הם טענו שהכפר דומא נמצא בשטח A ולכן הצבא עצר אותם מלחקור. ב"ק מדווחת כי האמת היא שהכפר נמצא בשטח B, והמשטרה לא צריכה אישור בכדי להיכנס לשם.

בעקבות הקולות הללו, שוחחנו עם אהרון צוף, דובר היישוב אש קודש, הנמצא כ-3 קילומטרים מערבית לדומא. צוף מעלה שאלות לא פשוטות באשר לאירועים בדומא.

"את החשד לכך שדברים לא כפי שכולם מתארים" – מספר צוף – "קיבלתי מדבריהם של תושבי הכפר שעובדים בבנייה בישוב שילה, שטענו עוד בהתחלה שהסיפור הזה הוא חלק מסכסוך משפחות מתמשך".

בהיעדר שיתוף פעולה עם גורמי הביטחון לדבריו, צוף החליט לחקור באופן עצמאי את אירוע ההצתה ביולי. "כשמסתכלים על העובדות בשטח, עולות כל כך הרבה תהיות באשר לאופי האירוע" הוא קובע.

"באותו בוקר עשיתי סיור סביב יישוב. ישבתי אצל זאכי הערבי שגר בגבעה שליד שבות רחל" הוא נזכר, "וסיפרתי לו את מה ששמעתי בחדשות. זאכי אמר לי בלי לחשוב פעמיים: אני מכיר את דומא. אין סיכוי שזה יהודים. הראיתי לו את התמונה עם הכתובת "נקמה"- והוא הגיב: יש לך בעיה אם אתה חושב שערבי לא יודע לכתוב בעברית".

צוף עלה לתצפית על דומא, צילם והתייחס לכמה עובדות. "צויין בתקשורת כי האירוע קרה בפאתי הכפר. כפי שתיווכחו בתצלומים, הבית השרוף שוכן בלב הכפר דומא. אירועי תג מחיר בדרך כלל קורים בפאתי הכפר או בסמוך לכביש הראשי. המרחק שבין הכפר לכביש הראשי הוא קילומטר בקו אווירי, כשמדובר באזור הררי מאד שהגישה לכפר והיציאה ממנו לא פשוטה ובטח שלא מהירה".

(צילום: פלאש 90)

"ניסיתי להבין את המיקום ואת דרכי הגישה אליו" ממשיך צוף. "מהצילום הבנתי שעל מנת להגיע לבית השוכן בלב הכפר, צריך לעבור 1/3 מהכפר דרך כביש פנימי. ואת זה יכול לעשות רק מי שמכיר את המקום מקרוב, בלי ללכת לאיבוד. למבצעי תג מחיר לא יהיו התעוזה והביטחון להיכנס כל כך עמוק לכפר, המרוחק ביותר ממקום ישוב יהודי או מכביש ראשי. אבל מעבר לכך – איזו סיבה יכולה להם לבחור דווקא בבית הספציפי הזה בתוככי הכפר?"

"מעבר לכך" – מוסיף צוף – "בתקשורת דווח כי ישנה סברה שהמציתים חדרו לכפר מהכניסה הדרומית שלו. עובדה שלא מוכרת לציבור היא שבכניסה הדרומית לכפר מוצבת עמדה של חיילי צה"ל מאז הירצחו של מלאכי רוזנפלד הי"ד. מדובר בעמדה הנראית לעין ותושבי האזור מכירים אותה. אם המציתים הגיעו משם כפי שדווח, הם היו אמורים להיתקל בחיילים".

דבר נוסף שלא מובן לצוף הוא הבחירה בכפר דומא לתג מחיר. " עין מועייר הוא הכפר הכי עוין באזור. אם באמת נוער גבעות רצה לעשות תג מחיר, הוא היה בוחר בעין מועייר, שהוא גם הכפר הכי קרוב לגבעות המיושבות בבני הנוער האלו. אין שם חיילים והגישה לכפר קלה יותר".

גם לגבי הכתובות בשטח עולות כמה וכמה תהיות – "בדרך כלל בפעולות תג מחיר, הכתובות שמרוססות על הקיר לא נכתבות בכתב יד ברור כל כך. הן נכתבות בחופזה כי הנער המבצע ירצה לעוף משם כמה שיותר מהר. בכתובות שרוססו על הקיר בבית בדומא, ניתן להבחין בכתב יד מושקע - מרובע ולא עגול, ברור ולא חפוז. מה גם, שהכתובת יחי המלך המשיח מעולם לא רוססה קודם בשום אירוע תג מחיר".

ניתן לשער כי כוחות הביטחון יודעים לזהות אופי פעולת תג מחיר הנעשית על ידי יהודים. זאת ניתן ללמוד מאירועים עליהם הכריזה המשטרה כפעולות תג מחיר מפוברקות. הדבר המעניין עליו כדאי להתבונן הוא מספר האירועים מסוג זה שקרו בכפרים הסמוכים לדומא.

בינואר אשתקד, התקבל דיווח כוזב על כריתת עצי זית בכפר ג'לוד הסמוך ליישוב אש קודש. בירור ובדיקה בשטח העלו שאין סימני השחתה במקום והצעירים שעוכבו לחקירה שוחררו. בפברואר אשתקד, דיווחו הפלסטינים כי מתנחלים מאש קודש חדרו לכפר קוסרא ושרפו שישה כלי רכב. על שניים מכלי הרכב רוססה הכתובת 'תג מחיר'. המשטרה חקרה וקבעה כי מדובר היה בתג מחיר מפוברק שהתברר כניסיון למרמה של ביטוח הרכב. בכפר נוסף באזור, נוסרו 200 עצי זית. מבצעי 'תג מחיר' זה, לא שמו לב כי נתפסו בעדשת מצלמה של אחד שסייר באזור ותיעד את הערבים, תושבי הכפר, מנסרים לעצמם את עצי הזית. בדצמבר 2014, נשרף מסגד בכפר עין מועייר. תושבי המקום מיהרו לקבוע כי מדובר בתג מחיר ומחקירת המשטרה עלה כי השריפה נגרמה כתוצאה מקצר חשמלי.

(צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

"כפי שאת רואה, תגי מחיר מזויפים או מומצאים קורים לא מעט באזורנו" אומר צוף. "היה עוד אירוע בג'לוד בשנת 2011" נזכר צוף ומציין עובדה המלמדת על הסכומים העצומים שניתנים כפיצוי לפעולות תג מחיר: "הערבים טענו שיהודים מאחיה שברו חלונות של בית בכפר. כמה שבתות אחרי האירוע,  ניגש אלי קצין אגם של חטיבת בנימין ואמר: "למה שברתם שם את החלונות? בגלל זה המדינה צריכה לתת להם עכשיו מליון וחצי שקלים על הנזק". באמת אחרי תקופה, העמידו שם בית מפואר".

לדברי צוף, כשבקוסרא טענו לתג מחיר של עקירת 200 עצי זית, יחידת גששים שהגיעה למקום כחלק מהפרוצדורה הרגילה בחקירת תג מחיר, מצאה עקבות שהובילו לנתיב מילוט. "לדומא גם הגיעו גששים" הוא אומר. "אך עקבות שמובילות לנתיב מילוט, לא נמצאו במקום".

"אני רוצה לציין עוד דבר אחד שקרה כחמישה ימים לאחר ההצתה" הוא מבקש. "ביום ג' שלאחר ההצתה, ראינו פתאום גדוד של רכבים צבאיים נוסע בגבעות לכיוון דומא. ירדנו לראות מקרוב מה קורה. הסתבר, שחיילים פשטו על בתים בכפר ודרשו לקבל את מצלמות האבטחה. חלק מהתושבים מסרו את צילומי מצלמות האבטחה וחלק מהתושבים שיקרו ואמרו כי אין להם מצלמות אבטחה. ואני תוהה-  איזו סיבה יש להם להסתיר את צילומי האבטחה אם ברצונם למצוא את החשודים היהודים בהצתה?".

מדוע לא חקרו כוחות הביטחון את השריפה בבית אחיו של סעד דוואבשה? מדוע לא נחקר הקשר שבין אירועי השריפה בכפר בחודשים האחרונים? בהתחשב בהיסטוריה הקרובה באזור, מדוע לא בודקים אפשרות לתג מחיר מזויף? ומדוע לא מתייחסים לעדות אנשי הכפר שאומרים כי מדובר בסכסוך פנימי? באופן תמוה למרות חומרת האירוע והשלכותיו הפנים ישראליות והבין לאומיות, אף אחת מהשאלות הללו טרם קיבלה יחס ציבורי רציני וראוי.  

פורסם בשבועון "עולם קטן".