ייחודיותם של הימים האחרונים של תשפ"ד: מכפרים על השנה כולה

רבי אליהו לופיאן בספרו "לב אליהו" כותב השבוע האחרון של השנה מסוגל לתקן את כל ימי השנה. כיוון שביום חמישי הבא, א' בתשרי, (3.10.2024) תיכנס שנת תשפ"ה, החל ממחר, יום חמישי כ"ג באלול (26.10.2024) מתחיל השבוע האחרון של שנת תשפ"ד. 

יום חמישי - מסוגל לתקן את ימי חמישי של כל השנה.

יום שישי - מסוגל לתקן את ימי שישי של כל השנה.

שבת - מסוגלת לתקן את השבתות של כל השנה.

יום ראשון בשבוע הבא - מסוגל לתקן את כל ימי ראשון של שנת תשפ"ד.

יום שני שלמחרתו - מסוגל לתקן את כל ימי שני של שנת תשפ"ד.

יום שלישי הבא - מסוגל לתקן את כל ימי שלישי של שנת תשפ"ד.

יום רביעי הבא, היום האחרון של השנה, מסוגל מסוגל לתקן את השנה כולה. 

מדובר בהזדמנות נדירה: השקעה של שבוע אחד מכפרת על מאות ימי השנה האחרונה.

מקורות רבים (משנה ברורה סימן תרג סק"ב בשם היערות דבש. וכן הביא בחזון עובדיה על ימים נוראים עמוד רט מהמהרח"ו בשער הכוונות בשם האר"י ז"ל), מציינים ששבעת הימים שבין ראש השנה ליום הכפורים, הם כנגד שבעת ימי השבוע, ובכל יום יעשה תשובה על אותו יום. ובכח תשובה זו יכול לתקן את כל אשר פגם באותו יום במשך כל השנה. בעניין זה נוסיף כי בספר "יערות דבש" מובא כי עשרת ימי תשובה מסוגלים לתקן את כל ימות חייו. 

יש לדעת כי הקדוש ברוך הוא שש על כל מצווה קלה שיהודי עושה. "אפילו מצוה קלה מאיש פשוט בתכלית הפשיטות רק מחשבה טובה באמת נתקבל לפני הקדוש ברוך הוא ברחמים וברצון, וכל מלאכי רחמים מעטרין אותה בכמה עיטורין... מזה יוכל כל איש לחזק את עצמו אם יזכה לעשות אפילו מצווה אחת ומחשבה טובה אחת כל ימי חייו - דיו".

בימות חודש אלול מתעורר בליבות בני ישראל התעוררות לשוב מחדש להתקרב אל אבינו שבשמים. לפעמים יעלו במוחו של אדם מחשבות ייאוש – מדוע אתחיל לעבוד ולהתקרב, הרי ממילא לא אגיע אל רום המדרגה. התשובה למחשבה מוטעית זו היא: כי כל פעולה קטנה שתעשה למען כבוד שמו – לפי מדרגתך, נחשבת בשמים כמעשה רב וגדול.

מסקנה מעשית מכך, אומרים רבותינו גדולי המוסר, כי על האדם לקבל על עצמך קבלות טובות ואפילו קטנות, אבל לעמוד עליהם כצור החלמיש.

רמז לכך ניתן למצוא בתקיעת "מאה קולות" בראש השנה. תקיעת מאה קולות מקבילות ליבבותיה של אימו של סיסרא. לכאורה, צריך ביאור, וכי לא מצאנו מהיכן ללמוד כמה קולות יש לתקוע, אלא רק מגויה זקנה?! אלא, חכמינו גילו לנו שלא יחשוב יהודי "מי אני ומה אני, ומה הערך של עוד מצווה קטנה שאני עושה". לא ולא, כי אם דמעותיה של ערביה זקנה לא הלכו לאיבוד, וכל דמעה מתוך דמעותיה 'ספרו' עד שבאו לחשבון 'מאה קולות' קל וחומר לכל דמעה ולכל פעולה קטנה של כל יהודי.

רבי ברוך בער סיפר על מעשה שהיה עימו בהיותו בקמניץ: אביו חלה והוא טיפל בו. למרות מאמציו נפטר האב הזקן, ורבי ברוך בער האשים את עצמו שלא טיפל באביו כראוי. כך הלך וגבר צערו של הגאון עד שנחלש. באחד הימים נזדמן רבי ברוך בער לאסיפה עם ה'חפץ חיים'. הסתגר ה'חפץ חיים' עם רבי ברוך בער באחד החדרים הצדדיים, ופתח בשיחה על נושא התשובה כשידו אוחזת בידיו של רבי ברוך בער, וחזר עימו פעמים רבות, שבכוח התשובה – לא די שהעוון נמחק כליל, אלא כל מהותו של האדם נהפך לאיש אחר. רבי ברוך בער החל לומר מרוב שמחה 'ברוך בער חדש', 'ברוך בער חדש', וכל ימיו הכיר רבי ברוך בער טובה לחפץ חיים, באמרו כי החפץ חיים ממש החיה אותו.

הרצאה שאסור לפספס - הרב גואל אלקריף עונה על השאלה: איזו קבלה כדאי לקבל בחודש אלול?