לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
הכל התחיל לפני ארבע שנים, כשבריאן ווייר ישב עם ילדיו במסעדה וביקש להעסיק אותם בדבר מה, ולהפיג את השעמום הגובר שלהם. המלצרית הציעה צבעים, ווייר נדהם לגלות עד כמה הדבר הקסים את ילדיו. אלא שדבר אחד בכל זאת הטריד את מנוחתו: מה עושים עם הצבעים לאחר השימוש? "משליכים אותם לפח", חייכה אליו המלצרית.
אז הבזיק הרעיון הכביר במוחו: הוא יאסוף את שאריות הצבעים מהמסעדה הזו ומכל מסעדה אחרת בעיר, יבשל אותם מחדש וייצר צבעים חדשים לחלוטין. את הצבעים החדשים יחלק חינם אין כסף לילדים חולים המאושפזים ברחבי בתי החולים באזור. אמר ועשה.
ווייר הסתובב בכל המקומות הציבוריים האפשריים - בתי ספר, גנים ומסעדות, ואסף מהם כל פיסת צבע אפשרית. רק אז גילה אלו כמויות אסטרונומיות של צבעים, נזרקות לפח מדי שנה.
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה