5 דקות תורה ביום
האם מברכים שהחיינו בהדלקת נרות בערב יום כיפור?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום". יוֹם שְׁלִישִׁי ט' תִּשְׁרֵי-עֶרֶב כִּפּוּר "מִצְוָה לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה" (22 בְּסֶפְּטֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ד' תשרי התשע"ו
א. הַיּוֹם מִתְפַּלְּלִים מִנְחָה מֻקְדֶּמֶת וּמִתְוַּדִּים בִּתְפִלָּה זוֹ. כְּדֵי שֶׁלֹּא יִקְרֶה חָלִילָה מַשֶּׁהוּ בַּסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת וְלֹא יַסְפִּיק לוֹמָר וִדּוּי.
ב. יֵשׁ לָשִׂים לֵב כְּשֶׁאוֹמְרִים וִדּוּי וּמַכִּים עַל הַלֵּב, שֶׁלֹּא יַכֶּה לְמַעְלָה מִדָּי, וְלֹא לְמַטָּה מִדָּי. אֶלָּא, בַּמָּקוֹם הַמְּדֻיָּק שֶׁל הַלֵּב שֶׁהוּא בְּצַד שְׂמֹאל שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת מִתַּחַת לַחָזֶה. וְאֵין הָעִקָּר לְהַכּוֹת בְּחָזְקָה עַל הַלֵּב, אֶלָּא הַדָּבָר הַחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא שֶׁיִּשְׁבֹּר אֶת לִבּוֹ מִצַּעַר עַל עֲווֹנוֹתָיו, וְיִתְחָרֵט עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים.
ג. כָּל אִשָּׁה תַּדְלִיק נֵרוֹת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים וּתְבָרֵךְ: "בָּרוּךְ... אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים". אִשָּׁה שֶׁהוֹלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת לִתְפִלַּת עַרְבִית, כְּדַאי שֶׁלֹּא תְּבָרֵךְ בִּרְכַּת "שֶׁהֶחֱיָינוּ" בִּזְמַן הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת, אֶלָּא תִשְׁמַע מֵהַחַזָּן בְּבֵית הַכְּנֶסֶת וּתְכַוֵּן לָצֵאת יְדֵי חוֹבָה כְּמוֹ הַגְּבָרִים. אַךְ, אִם אֵינָהּ הוֹלֶכֶת לְבֵית הַכְּנֶסֶת, יְכוֹלָה לְבָרֵךְ לְאַחַר שֶׁתַּדְלִיק אֶת הַנֵּרוֹת, וְתָשִׂים לֵב שֶׁלֹּא יִהְיוּ עַל רַגְלֶיהָ נַעֲלֵי עוֹר, כִּי מֵרֶגַע שֶׁמְּבָרֶכֶת שֶׁהֶחֱיָינוּ - חָלִים עָלֶיהָ כָּל הַדִּינִים וְהָאִסּוּרִים שֶׁל יוֹם הַכִּפּוּרִים.
ד. יֵשׁ לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים נָאִים בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְיֵשׁ נוֹהֲגִים לִלְבֹּשׁ בְּגָדִים לְבָנִים לְהִדָּמוֹת לַמַּלְאָכִים, וְכֵן, פּוֹרְסִים מַפָּה יָפָה עַל הַשֻׁלְחָן.
ה. בַּסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת אֵין אוֹכְלִים מַאֲכָלִים כְּבֵדִים לְעִכּוּל כְּגוֹן בָּשָׂר שָׁמֵן, וְכֵן לֹא מַאֲכָלִים שֶׁמְּחַמְּמִים אֶת הַגּוּף כְּגוֹן: דָּגִים אוֹ שׁוּם.
ו. לְאַחַר תְּפִילַת עַרְבִית נוֹהֲגִים לִלְמוֹד אֶת מַסֶּכֶת "יוֹמָא" שֶׁבָּהּ מְתֹאֶרֶת כָּל עֲבוֹדַת יוֹם הַכִּפּוּרִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְגַם מִי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר לִלְמוֹד, רָאוּי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵיתוֹ וְלֹא יִסְתּוֹבֵב בָּרְחוֹב, כִּי יוֹם זֶה הוּא הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ בְּיוֹתֵר בַּשָּׁנָה וְאֵין רָאוּי לְבַלּוֹת אוֹתוֹ בְּמִפְגַּשׁ חֲבֵרִים בְּחוּצוֹת הָעִיר.
ז. רָאוּי לְכָל אָדָם לְהִתְקַשֵּׁר לַחֲבֵרָיו וּקְרוֹבֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם מְחִילָה אִם צִעֵר אוֹתָם בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנָה. וְאִם הוֹרָיו בַּחַיִּים יִשְׁתַּדֵּל לָבֹא אֲלֵיהֶם לְנַשֵּׁק אֶת יָדָם וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם מְחִילָה וּסְלִיחָה.
* * *
מוּסָר
"אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ כָּתְבֵנוּ בְסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה"
חָסִיד אֶחָד נִגַּשׁ לְרַבּוֹ וְאָמַר לוֹ: "רַבִּי תֵן לִי עֵצָה בְקֶשֶׁר לַפַּרְנָסָה שֶׁלִּי", הָרַב דָּחָה אוֹתוֹ וְאָמַר: "אֵינֶנִּי מִתְעַסֵּק בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה"! כְּשֶׁיָּצָא הֶחָסִיד מִבֵּיתוֹ שֶׁל הָרַב, רָאָה חָסִיד אַחֵר שֶׁנִּכְנַס לָרַב וְגַם הִתְיַעֵץ עִם הָרַב עַל עִנְיְנֵי הַפַּרְנָסָה, אַךְ אִתּוֹ יָשַׁב הָרַב שָׁעָה אֲרֻכָּה, וְיִעֵץ לוֹ בְדִיּוּק מָה לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהַרְחִיב אֶת עֲסָקָיו וּלְהִתְפַּרְנֵס יוֹתֵר בְּכָבוֹד. הוּא שָׁב וְנִכְנַס לָרַבִּי וְשָׁאַל: "מַדּוּעַ אִתִּי לֹא הִסְכִּים הָרַבִּי לְדַבֵּר עַל פַּרְנָסָה בְּעוֹד שֶׁלַּחֲבֵרִי עָנָה בַאֲרִיכוּת רָבָּה?" עָנָה לוֹ הָרַבִּי: "אֶמְשֹׁל לְךָ מָשָׁל, עֶגְלוֹן אֶחָד נִכְנַס לַחֲנוּת גְּדוֹלָה אֲשֶׁר בָּהּ מוֹכְרִים סְחוֹרוֹת יְקָרוֹת, הוּא בִקֵּשׁ לִרְכֹּשׁ מְעַט שֶׁמֶן כְּדֵי לָסוּךְ בּוֹ אֶת גַּלְגַּלֵּי עֶגְלָתוֹ. סִלֵּק אוֹתוֹ בָעַל הַחֲנוּת מִלְּפָנָיו, וְאָמַר: "כָּאן נִמְצֵאת חֲנוּת לְדִבְרֵי עֵרֶךְ, אֵינֶנִּי סוֹחֵר בְּשֶׁמֶן לְגַלְגַּלֵּי עֲגָלוֹת", אַךְ הָעֶגְלוֹן לֹא הִרְפָּה, "אִם כֵּן, מַדּוּעַ לַקּוֹנֶה שֶׁהִגִּיעַ לְפָנַי נָתַתָּ שֶׁמֶן לְגַלְגַּלֵּי עֶגְלָתוֹ?" הִסְבִּיר בָּעַל הַבַּיִת וְאָמַר: "אוֹתוֹ הָאִישׁ רָכַשׁ בַּחֲנוּת כַּמּוּת גְּדוֹלָה שֶׁל סְחוֹרָה יְקָרָה, וּמֵאַחַר וְהִרְוַחְתִּי עָלָיו סְכוּם נִכְבָּד בְּיוֹתֵר, הֶעֱנַקְתִּי לוֹ בְמַתָּנָה אֶת הַשֶּׁמֶן לְעֶגְלָתוֹ. אֲבָל אַתָּה רוֹצֶה רַק שֶׁמֶן לָעֲגָלָה, אֵינֶנִּי מִתְעַסֵּק בִּמְכִירָה מֵעֵין זוֹ כְלָל".
וְהָרַבִּי הִמְשִׁיךְ וְהִסְבִּיר לַחָסִיד: "אַף אֲנִי נָהַגְתִּי כָךְ, הֶחָסִיד הַשֵּׁנִי בָא תָמִיד לְהִתְיַעֵץ עַל לִמּוּד הַתּוֹרָה וְעַל חִנּוּךְ הַבָּנִים וּשְׁאַר עִנְיְנֵי קְדֻשָּׁה, וְלָכֵן אַף כְּשֶׁבָּא לְהִתְיַעֵץ עִמִּי עַל הַפַּרְנָסָה יָעַצְתִּי לוֹ גַם עַל זֶה מִשּׁוּם שֶׁהַפַּרְנָסָה מְסַיַּעַת לוֹ בְּכָל עִנְיְינֵי הַקְּדֻשָּׁה. אוּלָם אַתָּה שֶׁבָּאתָ לְכָאן לְבַקֵּשׁ אֶת עֲצָתִי רַק בְּעִנְיְנֵי פַרְנָסָתְךָ - זֶה לֹא עֲסָקַי"...
אַף בְּבֵית דִּין שֶׁל מַעְלָה נוֹהֲגִים כָּךְ: אָדָם שֶׁכָּל הַשָּׁנָה קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה וּמְקַיֵּם מִצְווֹת בָּא לִפְנֵי ה' וּמְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה, - ה' נוֹתֵן לוֹ אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יִשׁוּב הַדָּעַת לַעֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ. אַךְ מִי שֶׁבָּא וּמְבַקֵּשׁ רַק אֶת הַפַּרְנָסָה, צָרִיךְ לָדַעַת כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא סוֹחֵר שֶׁל פַּרְנָסוֹת...