האם זה חמור להחמיר?

האם כל אדם רשאי להחמיר על עצמו בכל חומרה שירצה?                  

לגבי המתנה בין בשר לחלב מספרת הגמרא (בתרגום מארמית): אמר מר עוקבא (מר עוקבא, הוא שם חכם מחכמי הגמרא), אני, לעניין זה של המתנה בין אכילת בשר לאכילת גבינה, מוגדר "חומץ בן יין". (ביטוי לבן שיוצא פחות ממעלת אביו). שהרי אבי, אילו היה אוכל בשר כעת, לא היה אוכל גבינה עד שיחלפו עשרים וארבע שעות, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל. (והיינו אחר שש שעות). והקשו המפרשים, מדוע מר עוקבא שהיה חסיד וקדוש, מכנה עצמו "חומץ בן יין" בשביל עניין פעוט כל כך, הרי יכול היה להחמיר על עצמו גם כן ולא לאכול גבינה עד שיעברו עשרים וארבע שעות?

ומרן החיד"א בספרו ערבי נחל כתב, שמה שמר עוקבא לא החמיר כאביו, היינו על פי מה שאמרו במסכת ברכות (דף טז:) "לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטול", כמצוות אנשים מלומדה שמתנהגים כמו קוף מה שרואים אצל רבותיהם, אף שרחוקים מכך.

ואמנם, אם רואה אדם שאירע לו פעם אחת מכשול, יכול להחמיר על עצמו כמה שצריך בכדי לגדור עצמו. וכמו שמובא בתשובת מהר"ם מרוטנבורג, שהיה מתלוצץ בבני אדם שהיו מחמירים שלא לאכול בשר אחרי גבינה. (שזהו אינו מן הדין, שדווקא אחר אכילת בשר יש להמתין שש שעות, אבל אחר אכילת גבינה אין חיוב גמור להמתין, ודי בניקוי פיו וידיו), ואדרבא, היה נראה בעיניו שמנהגם הוא נגד דרך התורה, שהרי אין שורש לחומרה כזו מהתלמוד, עד שפעם אחת מצא מהר"ם מרוטנבורג גבינה בין שיניו אחרי סעודתו, וגזר להחמיר על עצמו בבשר אחרי גבינה כמו בגבינה אחרי בשר.

ובתשובות הרמ"א כתב לחכם שרצה להחמיר על עצמו בעניין שמעיקר הדין הוא מותר לגמרי, שאינו רשאי להחמיר על עצמו, כי "לא דייך מה שאסרה תורה, שאתה אוסר עליך דברים אחרים". ומכל מקום, רבים מן הפוסקים סוברים שאדם רשאי להחמיר על עצמו בדבר שנתעורר אליו, בין מחמת חשש, ובין בכדי לגדור עצמו שלא יבוא לידי מכשול.

ולפני למעלה מעשר שנים, אמר מרן הרב עובדיה יוסף שליט"א לאברכי בית המדרש יחוה דעת בירושלים, שראוי לבן תורה להוסיף על עצמו חומרות מה שיוכל, לחשוש לשיטות הפוסקים, אף על פי שהוכרעה ההלכה להקל מעיקר הדין כנגד דבריהם.

ומובן שבעניינים אלה יש לנהוג בחכמה רבה, ובפרט בזמנינו, שישנם טועים ליטול עליהם חומרות מופרזות, שיוצא שכרם בהפסדם. ומאידך גיסא יש לשאוף תמיד לעלות מעלה מעלה, להוסיף עוד ועוד במעשי המצוות ובעבודת ה´.

פסקי הגר"ע יוסף שליט"א באדיבות אתר "הלכה יומית"