נפלאות הבריאה
חזק יותר מפלדה: העכביש
קורי עכביש הוא שם נרדף בלשוננו למשהו חלוש ורעוע, אך המציאות מפתיעה עד למאד - קור עכביש דק יותר מחוט משי וכמעט אינו נראה לעין. הוא חזק וגמיש יותר מחוט פלדה בעל אותו עובי וניתן להימתח עד פי 5 מאורכו מבלי להקרע!
- רינת שחר
- פורסם כ"ג חשון התשע"ד
העכבישים שייכים למשפחה נרחבת יותר שקרויה "עכבישניים". במשפחה הזו נמנים הרבה חרקים בעלי שמונה רגליים, קטנים וגדולים וגם עקרבים, אולם העכבישים נפרדים לעצמם, משום שהם טווים קורים.
כיום ידועים יותר מ-37,000 מינים של עכבישים, אולם בשל יכולתם להסתתר מעיני כל, מעריכים כי ישנם למעשה קרוב ל-200,000 מינים. כל העכבישים הם ארסיים, אולם רק 30 מהם ארסיים באופן קטלני לאדם. רובם לא ינשכו בני אדם, אולם חלקם עלולים לנשוך כאשר הם נתפסים.
מלאכת הטוויה המופלאה
בקצה בטנו של העכביש מצויות בלוטות המפרישות חומר עשוי חלבון. הפרשה זו יוצאת בעזרת כוח לחץ ולאחר שהיא יוצאת לאוויר היא נקרשת מיד והופכת לקור דקיק. קור זה משמש את העכביש לארוג רשתות ציד מפליאות בתכנית הנדסית יפייפיה, סימטרית ומדוייקת להפליא, וזאת גם כאשר היא נארגת בחשכה מוחלטת... בחצי שעה אורג העכביש רשת שקוטרה עד מטר וחצי!
על קוריו מפזר העכביש דבק וכך הוא תופס חרקים קטנים. ישנם עכבישים הנוהגים להוציא קור ארוך, שבסופו ישנה טיפת דבק נוצץ. החרקים המעופפים נמשכים אליו ונדבקים בו וכך משיג העכביש סעודה לתפארת. לעיתים הוא בונה לעצמו מעון עשוי קורים, בו הוא מסתתר ואורב קןרבנו. את הטרף הוא עוטף בקורים לבל ימלט ובכך הוא גם שומר על טריותו.
ישנם עכבישים היודעים לטוות גם רשתות לחרקים גדולים; כגון חיפושיות, נדלים ואפילו שממיות. המשוכללים בטווית הקורים הם "עכבישי הגלגל", שהרשתות שלהם מצולמות שוב ושוב וזוכות להתפעלות רבה מיופיין ומרמת הגימור המשוכללת שלהן.
העכבישים משתמשים בקורים לא רק כדי ללכוד את הטרף, אלא גם ליצירת קורי הליכה למעבר ממקום למקום, יצירת פקעות ביצים, סגירת פתחים, ועוד. רגלי העכבישים מצוידים בציפורניים חדות (טפרים) ו´´ואקומים´´ (כריות הדבקה), וכך הם יכולים לטפס ולהלך על קירות ותקרות.
הם מאומנים ללכת על הקורים הדקיקים שלהם, מבלי שיקרעו ומצויידים בחומר מיוחד ברגליהם כדי שלא ידבקו בקורים שהם עצמם טווים...
חוצה נהרות וימים
כאשר עכביש רוצה לעבור נהר, הוא עולה על עץ, ומשחרר קור ארוך עד שהרוח מסבכת אותו בענפים בעבר הנהר, ואז עובר העכביש על הגשר שבנה. כל עכבישון, מיד לאחר שבקע מביצתו, יודע לשחרר קור ארוך ברוח ולטוס עליו גם לגובה וגם למרחק. נוסעי אניות בעומקי הים מדווחים על עכבישים הנישאים ברוח על קוריהם... עכבישים נצפו, ואף נצודו, על ידי טייסים, מעל לגובה המירבי אליו יכולים להגיע עופות מגביהי עוף...!
העכביש אינו פסיבי במעופו; ברוח סוערת הוא יכול לקצר את הקור עליו הוא מרחף וכאשר האוויר שקט הוא מפריש קורים נוספים בהתאם לצרכי טיסתו. אם נביא בחשבון את יכולתו של העכביש לחיות זמן רב ללא כל מזון, נבין כיצד יכול הוא לעבור את האוקיינוס באמצעות הרוח. בשנת 1883 השמידה התפרצות געשית את כל החי באי קרקטו שליד האי יאווה, שכוסה כולו לבה רותחת. היצור הראשון שגילו חוקרים על האי מספר חודשים לאחר ההתפרצות היה עכבישון שהגיע למקום בדרך האוויר.
לבלבל את האויב
כאשר עכביש צריך להמלט, הוא מפיל את עצמו תוך שהוא משאיר אחריו קור ארוך, עליו הוא מטפס חזרה למקומו בחלוף הסכנה... כאמור, האדם איננו האויב הטבעי של העכביש. העכבישים מפחדים הרבה יותר מאוייביהם הטבעיים - לטאות, עופות, ומינים שונים של צרעות. ישנם אף מקרים בהם עכבישים גדולים מסוגלים לטרוף עכבישים קטנים, אם הם רעבים במיוחד... כדי לחמוק מאוייביו מכין העכביש מחילות מסובכות, שרק הוא מסוגל להתמצא בהן, לפעמים הוא יוצר "פתחי הטעיה" - פתחים שאינם מובילים לשום מקום, רק כדי לבלבל את האוייב... לכמה ממיני העכבישים יש מחילה בתוך מחילה, וגם "פתחי חירום" - למקרה שהאוייב פולש. חלק מהעכבישים חופרים מחילות באדמה וסוגרים אותה ע"י קורים. צבע ה´´דלת´´ מותאם בצורה מופלאה לאדמה, וכאשר היא סגורה קשה מאד למצוא את מקום המחילה.
האלמנה השחורה
ואי אפשר שלא להזכיר את האלמנה השחורה המפורסמת כ"כ... על פי האמונה העממית, נקבת האלמנה השחורה הורגת את הזכר לאחר ההזדווגות ואוכלת אותו, ומכאן מגיע שמה. בפועל הדבר קורה לעתים די רחוקות.
צבעה של האלמנה השחורה הוא שחור בוהק עם כתם אדום דמוי שעון-חול בחלק התחתון של בטנה. גודלן של הנקבות מגיע עד ל-4 ס"מ כשהרגליים פרושות, או ל-1 ס"מ לא כולל הרגליים. גודלם של הזכרים כמחצית מגודל הנקבות, אך רגליהם ארוכות יותר.
האלמנה השחורה ניזונה בעיקר מחרקים, אבל לעתים אוכלת גם כנימות, נדלים, מרבי רגליים ועכבישים אחרים. היא טווה רשת דביקה של קורים, וברגע שטרף נלכד ברשת, האלמנה יוצאת ממחבואה ומשתקת אותו בארסה. עד לשיתוק הקורבן חולפות כ-10 דקות, ובמהלך זמן זה אוחזת האלמנה את הטרף בכוח. לאחר שהטרף שותק מפרישה האלמנה אנזימים מעכלים אל תוך טרפה ונסוגה אל תוך אוהל המחבוא שלה עד סיום האכילה.
למרות שהארס של האלמנה השחורה הוא רעיל ביותר, מקרי מוות בשל נשיכה של אלמנה שחורה הם נדירים למדי.
מתברר כי קורי העכביש עשויים לשמש בעתיד כחומר גלם לייצור מוצרים חדשניים. בהיותם אחד החומרים הגמישים והחזקים ביותר בטבע, מתכננים המדענים לשזור אותם באפודי מגן ובמצנחים. יש גם תוכנית להשתמש בקורים לייצר כבלים מיוחדים שישמשו לבניית גשרים תלולים. גשרים אלה עתידיים להיות חזקים יותר מכל הגשרים האחרים הידועים לנו היום...
מי היה מאמין שכל זה מעכביש קטן?! מה רבו מעשיך ה'.