למה הקב"ה יצר את הוושט לצד הקנה?

שלום רב לכבוד הרב. אני שואל מתוך סקרנות, ולא חלילה מתוך שאני בא לתת עצות לבורא עולם. למה הקב"ה, בורא עולם עשה שהושט תהיה ליד הקנה? הרי יש בזה סיכון של חניקה חלילה. תודה רבה מראש על התשובה.

* * *

שלום וברכה,

צינור הבליעה מתפצל לשני קנים, הוושט שמיועד לבליעת מזון ומים, והקנה שמתחבר לריאות ומיועד לנשימה.

הקב"ה ברא הכל בחכמה רבה, ובצורה קומפקטית ככל האפשר. אילו היה צריך להיות צינור אחד לוושט, וצינור אחד לקנה הנשימה, אז הגרון שלנו היה צריך להיות מחולק לשניים ואז היה כפול בגודלו, היה קשה להניעו, וחמור מכך, היו צריכים להיות לנו שתי פיות! ובהתחשב בעובדה שאנו זקוקים לשיניים וללשון כדי להגות אותיות ומילים, בשתי הפיות היו צריכות להיות שיניים ולשון, כאשר רק אחד מהם היה מיועד לאכילה...

כמו כן, קנה הנשימה המוביל לריאות, מאפשר להשתעל, ובכך להוציא גוף זר מן הקנה. אך אילו היו הצינורות נפרדים, אז כל גוף זר שהיה נתקע בוושט (נניח חרק או חפץ קטן) - לא היה ניתן בשום אופן להוציאו כי אם רק באמצעות ניתוח. בזכות העובדה שהצינורות מחוברים, יכול האדם להוציא בכח אויר מריאותיו - להשתעל ובכך למנוע חדירה של גופים זרים גם מקנה הנשימה וגם מן הוושט שלו.

וכדי שלא ניחנק, הקב"ה יצר בחכמתו שריר סוגר בעמקי הגרון, אשר אוטם את קנה הנשימה באופן אוטומטי כאשר אנו בולעים אוכל ושתייה. החנק נגרם לרוב כאשר בני אדם משיחים בשעת הסעודה, בעת שמזון נמצא בפיהם. מלבד שפעולה שכזו היא מכוערת ואינה מנומסת, יש בה סכנת חנק. אדם לא אמור לדבר בעת שמטרתו לאכול ולבלוע מזון או שתייה.

אך חנק הוא למעשה מוות נדיר מאוד, ואין לו שיעורי תמותה גדולים. רובם המוחלט של האנשים הנחנקים מגוף זר מצליחים להשתעל ולהוציאו.

בברכה,

דניאל בלס