עשרת ימי תשובה: 8 עובדות שירגשו אתכם

1. רבי שמחה בונים מפשיסחא נהג לומר שבבית דין של מעלה לא ישאלו את האדם למה נכשל בחטא, אלא ישאלו אותו מדוע לא שב בתשובה.

2. ב'פלא יועץ', ערך 'תשובה' נכתב: "ואם כל השנה הלך בשרירות ליבו ויצרו הפיל עליו תרדמה, הנה בהגיע ימי חפץ ימי רצון חודש רחמים ועשרת ימי תשובה לא עת לנום ולישן כי מלך במשפט יעמיד ארץ וחרדה ילבש ויתעורר כאיש אשר יעור משנתו... כי הימים ימי רצון ותפילתו ותשובתו עושה פרי".

3. כתוב בספרים הקדושים כי "הפרש יש בין עשרת ימי תשובה לשאר הימים לעניין תשובה ותפילה כהפרש האור מן החושך, ויפה שעה בתשובה ומעשים טובים בימים האלה מימם שלמים בשאר הימים".

4. ב"שערי תשובה": "ראוי לכל ירא אלוקים למעט בעסקיו ולהיות רעיוניו נחתים ולקבוע ביום ובלילה עיתים להתבודד בחדריו ולחפש דרכיו ולחקור, ולקדם אשמורות, ולהתעסק בדרכי התשובה וכשרון המעשה, ולשפוך שיח, ולשאת תפילה ורינה, ולהפיל תחינה, והעת עת רצון והתפילה נשמעת בה, כעניין שנאמר 'בעת רצון עניתיך וביום וישועה עזרתיך'".

5. ה'ראשית חכמה' מוסיף ואומר כי ימים אלו הם כמו חול המועד, כיוון שיש יום טוב לפניהם ואחריהם. וכה הם דבריו: "...אף אם הוכרח לעסוק בענייניו על המחיה ועל הכלכלה יזכור היטב באלו ימים הננו נמצאים".

6. עיקר הוידוי והתשובה הוא הקבלה לעתיד, לעזוב את הרגליו שהרגיל עצמו בהם עד עתה. ה'חידושי הרי"ם' היה נוהג לומר בימים אלו ש"במקום שמחשבתו של אדם נמצא שם נמצא האדם עם כל נפשו. נמצא, שכשאדם חושב על הקלקול, הריהו בתוך הרע ובוודאי לא ישוב בתשובה כי מוחו יתגשם ויגרום לטמטום הלב ויכול ליפול לתוך עצבות חלילה, ומחשבה גרועה מעצם החטא, כי כשיחשוב על סור מרע ועל הבוץ – הוא יישאר בבוץ". אומר החידושי הרי"ם דברים נוראים: "כן חטא – לא חטא – מה יש לקדוש ברוך הוא מזה, ובזמן שהוא חושב על זה הריהו יכול להיות נוקב מרגליות, לכן סור מרע – הפנה עצמך מרע, אל תהרהר ברע, עשה טוב, כמו שנאמר עשית חבילות עבירות עשה מצוות כנגדן... עם יישוב הדעת".

7. אל יאמר האדם: אין בכוחי להעפיל ולהגיע לרום המעלה בדבקות בבורא, באהבה ויראה, על אדם כזה לשנן את דברי חז"ל: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה". על כך אמר הב"ח, שהרי נפסק שאדם חייב לטהר עצמו בערב יום הכיפורים בטבילה במקווה טהרה, אף שבזמן הזה כולנו טמאי מת, ואין הטבילה מטהרת אותנו כלל מטומאת מת, מכל מקום עלינו לטבול בערב יום הכיפורים לטהר עצמנו לכל הפחות מה שביכולתנו, מכל מקום בכל טהרה וטהרה שאפשר לו לטהר עצמו חייב בלברך עליה כשמטהר עצמו (אמנם הלכה למעשה אין לברך) מכאן נלמד שעל האדם לעשות בכל אשר לאל עדו, ואף אם לא יוכל לטהר את עצמו לגמרי, מכל מקום יטהר עצמו עד כמה שידו מגעת, ואז ייחשב לו הדבר כאילו עשאה בשלימות.

8. מכאן ניתן ללמוד שבכל ענייני עבודת הבורא ובפרט בעבודת הטהרה והתשובה, שלא ירים האדם את ידיו ולא ירפה את אחיזתו באביו שבשמים, אלא יעשה כל מה שביכולתו, בעמל ויגיעה רבה, ואז יקוים בו "לקל גומר עלי".