הכל או כלום?

 

הנה ידוע כי בדרך כלל סדר התשובה הוא בבחינת "סור מרע ועשה טוב", שקודם יעשה אדם תשובה על מה שחטא לפני ה´, ואחר כך יוסיף מעשים טובים ומצות שיעמדו גם הן לזכותו. וכתב רבינו הרמב"ם (פ"ז מה´ תשובה), בזו הלשון: כמה מעולה מעלת התשובה, אמש היה זה מובדל מה´ אלהי ישראל, שנאמר "עונותיכם היו מבדילים בינכם לבין אלהיכם, צועק ואינו נענה (בתפילתו), שנאמר, גם כי תרבו תפילה אינני שומע, "ועושה מצות וטורפין אותן בפניו", שנאמר, מי ביקש זאת מידכם רמוס חצרי וכו´, אין לי חפץ בכם אמר ה´ צבאות, ומנחה לא ארצה מידכם עולותיכם ספו על זבחיכם ואכלו בשר. והיום (אחר שעשה תשובה), הוא מודבק בשכינה, שנאמר ואתם הדבקים בה´ אלהיכם, צועק ונענה מיד, שנאמר והיה טרם יקראו ואני אענה, ועושה מצות ומקבלים אותם בשמחה ובנחת, שנאמר כי כבר רצה האלהים את מעשיך. עד כאן.

ומכלל דברי הרמב"ם מבואר לכאורה, שאין חפץ לה´ יתברך במעשי המצוות של זה השרוי בחטאו, שהרי אינו אהוב לפני ה´, ואת מצותיו טורפין לו בפניו, ואם כן כל עמלו במצות שיעשה כל זמן שאינו בעל תשובה גמור, הוא לרוח, ואין בו תועלת כלל.

אלא שבאמת אין הדבר כן, שכן מבואר בילקוט (הושע רמז תקכט), שכל מי שיש בידו דבר עבירה ולא היה בידו לעשות תשובה, יחליפם במעשים טובים ויעשה תשובה ויתקבל. וביאר מרן רבינו עובדיה יוסף שליט"א, שכוונת הילקוט היא, שאדם שהוא מנסה לחזור בתשובה ועדיין לא עלה הדבר בידו, מכיוון שסוף דבר שבכוונתו לחזור בתשובה, לא יהיה יושב בטל מן המצוות, אלא ישקיע כל כוחו במצות ומעשים טובים, ואחר כך כשיצליח לחזור בתשובה, יתקבלו למפרע כל המצות ומעשים טובים שעשה לרצון לפני ה´.

ויש להוסיף על כך, כי עצם מעשה המצות כאשר אותו אדם עדיין לא הצליח לחזור בתשובה, הוא מועיל לו שיצליח אחר כך לחזור בתשובה, כי מי שחוטא באיזה דבר, ומשתדל לחזור בתשובה, ובאותה התקופה הוא משקיע בלימוד התורה ובמצוות, הלא בלי ספק שאותו לימוד משפיע עליו קדושה, ויועיל לו הדבר לכבוש את יצרו מכאן ולהבא. ואז כשיחזור בתשובה, תתקבל תשובתו, וגם ייטול שכר על מה שקיים את המצוות.

ומרן הרב שליט"א ביאר בזה (בשם המפרשים) את המעשה המפורסם המובא בגמרא במסכת עבודה זרה (יז.), אודות אלעזר בן דורדיא, שהיה חוטא גדול, וחזר בתשובה, וכשראה כמה גדל חטאו, הניח ראשו בין ברכיו וגעה בבכייה על עבירותיו עד שיצאה נשמתו. יצאה בת קול ואמרה, רבי אלעזר בן דורדיא מזומן לחיי העולם הבא. כי התקבלה תשובתו. בכה רבינו הקדוש ואמר "יש קונה עולמו בשעה אחת". ולכאורה יש לשאול, מדוע בכה רבינו הקדוש על שבעל התשובה מזומן לחיי העולם הבא. ותירצו, כי רבינו הקדוש בכה על כך שרבי אלעזר בן דורדיא לא סיגל לעצמו בחייו מצוות ומעשים טובים כראוי, ובעיקר בלימוד התורה, שבעולם הבא לא יוכל עוד לקיים את המצות. ואילו היה רבי אלעזר מקיים את המצות אף שעדיין לא הצליח לחזור בתשובה, היה זוכה מתוך התשובה לקבל שכר על כל מה שפעל, ואשרי חלקו.