איך אפשר להתחזק - אם כל הזמן נופלים?

שלמה שואל:"שלום. אני מכיר צעירים שקשה להם להתחזק בשמירת המצוות, כי הם יודעים שיש הרבה מצוות בתורה, ושההלכה דורשת הרבה פרטים ודיקדוקים כמו בהלכות לשון הרע, שמירת הטהרה וכו', אז הם מתייאשים מעצמם ומוותרים כי הם רואים שהם נופלים שוב ושוב, ולא מצליחים לעמוד בדרישות ההלכה. כיצד ניתן לעזור להם?"

* * *

שלום שלמה היקר. אתה שואל שאלה חשובה מאוד, ונפוצה בדורנו. מתחזקים רבים שואלים את עצמם, מה הטעם להמשיך לקיים מצוות כשאתה עדיין נופל ועובר עבירות? זו שאלה שאפשר לשאול על כל מצווה, ואפילו על התחלה של לימוד חדש, כי כמה מאיתנו כבר ניסו ונכשלו בקבלה שקיבלו על עצמם, ואם אנו לא מצליחים, אז למה לא לוותר על הכל ודי?

רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל בספרו "החפץ חיים", מתאר את הלבטים הללו בפירוש, ומתאר כיצד היצר הרע מרחיק אותנו מעבודת השם יתברך: "אומר לו (היצר הרע): מה תועלת יגיע לך אם תלמד ותעמיק בזה העניין (באיסור לשון הרע), האם תוכל להגיע עד קיצבתה ולשמור את פיך בכל ימי חייך?" (ספר חפץ חיים, יום 5, ה' ניסן).

בעמוד הבא משיב לנו החפץ חיים על כל טענות היצר הרע באמצעות משל מדהים וגאוני בפשטותו, מאז קראתי אותו, אני מוצא את עצמי חוזר עליו בפני כל מתלבט הנמצא במצב דומה. מומלץ מאוד לשנן ולספר לחברים. וזהו המשל:

תארו לכם אדם עייף לאחר יום עבודה קשה, הולך לתומו לאורך חוף הים, כשהוא מגלה לפתע שהים סחף אל החוף מאות אלפי מרגליות, זהב ואבנים יקרות. כעת הוא יכול לעמול כל הלילה ולהפוך לעשיר גדול! אך הקושי נראה גדול מידי עבורו. "אין סיכוי שאצליח לאסוף את כל הזהב והמרגליות שעל החוף", אומר לעצמו האיש "הם רבים מידי וגם העבודה קשה מידי". השעה כבר מאוחרת, והאיש עייף ומותש, אין לו עגלה מספיק גדולה, וגם אין די זמן לאסוף את הכל - כי הים סוחף הכל בחזרה אל האוקיינוס, ועד אור הבוקר לא תישאר מרגלית אחת על החוף. זה קשה מידי, ורק אדם גיבור ומלא תושייה היה מצליח להקריב את כל מרצו וכוחותיו כדי לאסוף את הכל. "זהו קרב אבוד!" אומר האיש ביאוש, וכך, בעצבות רבה ובמבט קודר הוא עוזב את החוף וחוזר לביתו בידיים ריקות...

"מה אתה עושה?" אנו זועקים לאיש על החוף, "הרי זה אבסורד! אסוף כמה שתוכל, הרי כל מרגלית תעשיר אותך לאורך ימים ושנים רבות!"

מי היה מאמין שהאיש על החוף עשוי להיות כל אחד מאיתנו? כך מתאר לנו החפץ חיים הקדוש את האדם בעולם הזה, אשר רואה לנגד עיניו את כל הקשיים והעבירות ומתייאש מהן.

אחד אומר לעצמו "רק צדיק גדול מסוגל לא לדבר אף פעם לשון הרע. אין לי סיכוי, אז בשביל מה להתאמץ לשמור על הלשון?", אדם אחר אומר "בשביל מה בכלל לנסות לדחות את העבירה או להתגבר עליה מידי פעם? הרי בסוף אני תמיד חוזר לאותו המצב", חוזר בתשובה אחר חושב לעצמו "הרי ללמוד את כל התורה בגילי כבר איני מסוגל, אין לי כוחות לזה, אז בשביל מה לקבוע עיתים לתורה ולהתאמץ? תלמיד חכם כבר לא אהיה..."

כל האנשים הללו זהים לאדם ההולך לאורך החוף המלא זהב ומרגליות ומתייאשים, לא אוספים דבר ומשאירים את הכיסים ריקים מכל. כל מצווה היא יהלום, ולא סתם יהלום זמני, היא מעלה את האדם לדרגה נצחית בעולם הבא. זה זהב ומרגליות שאין להם שיעור וסוף.

יום אחד שאספת יהלומים ומרגליות טוב יותר מאלף ימים שלא אספת כלום... אפילו אם קיימת מצווה אחת מתוך הזדמנויות רבות, או מנעת את עצמך מעבירה אחת מתוך רבות בהן נכשלת - זכית בפעם אחת למה שלא זכית באלף פעמים!

אדם שהוא חכם אוסף כמה שהוא יכול, או לפחות את מה שקל לאסוף, כי הוא מבין שכל התקדמות קטנה היא הצלחה עצומה. כל מצווה היא יהלום, כל פעם שהתגברנו על עבירה, כל פעם שהשתדלנו במשהו, זכינו למלא את השק שלנו לעולם הבא. אחרי שנעזוב את העולם הזה, רק המצוות שעשינו ישארו בידינו לעד.