לאישה
המכה ה-11
פרעה מקבל מכה אחרי מכה ולא לומד לקח. האם אנחנו מצליחות ללמוד?
- ד''ר אהובה ניסן
- פורסם כ"ג חשון התשע"ד
התחושה כאשר נוחתות על האדם מכות בזו אחר זו, והוא רק רוצה "להעיף" אותן ממנו, היא תחושה מוכרת לכל אחד מאתנו בתקופות שונות של חייו.
כך פרעה בפרשתנו, עליו נוחתות עשר מכות יוצאות דופן בעוצמתן, המהוות שידוד איתני הטבע, ומטרתן לגרום לו להיכנע לרצון הבורא ולשלח את בני ישראל כדרישת משה ואהרן.
עשר המכות יוצרות במצרים מצב של בלבול ואי-ודאות מוחלטים. משה ואהרן מודיעים לפרעה מה תהיה המכה ומתי, וכן מתארים את כל מה שיקרה בזמן התרחשותה. למרות זאת, פרעה לא מתעורר לחשוב: אולי יש סיכוי כלשהו שיש כח מעליו ואין טעם להתנגד לו?
ומה אתנו? האם זה מעורר בנו מחשבה שאולי גם אנו במידה מסוימת נוהגים כך?
הבה נתבונן מתי אנחנו מתנגדים למציאות ולא מוכנים לקבל אותה. אלוקים מתגלה לנו דרך המציאות. אנחנו מתכננים, ובמציאות מתרחש תרחיש אחר. ואז אנחנו מתייסרים, איפה טעיתי, אם הייתי עושה כך או כך היה אחרת, מאשימים אנשים, או את עצמנו. חשוב להבחין בין חשבון נפש אמיתי ובין הפקת לקחים, לבין הלקאה עצמית שנובעת מגאווה. האדם חושב כביכול שהתרחיש "הלא-מוצלח" היה באשמתו ואם רק היה חושב על פרט כלשהו, הכל היה אחרת. זו טעות מייסרת ומיותרת. הכל בידי שמיים! עבודתנו היא להיות בהכנעה מול המציאות ולהפוך את זה לתפילה מעומק הלב ובקשה מהקב"ה שיסייע.
מרים היא אשה הנמצאת בצומת דרכים עם חייה ועם בעלה. לאחר כשניים וחצי עשורים של נישואים, היא חשה שהבית שנבנה לא עונה על ציפיותיה, חינוך הילדים כשל, היא לא עשתה מאומה עם עצמה, ומה הלאה? אלו מחשבות מייסרות ומכאיבות מאוד. היא מגיעה אלי, שופכת את ליבה ובוכה מרה. היא מונעת מצורך עצום בשליטה הנובע ממידת הגאווה, כאשר אדם (אין קשר לעובדה שהוא שומר מצוות, אלא למידות הנפש) חושב שהוא מנהל את המציאות, וממקום שגוי זה של מחשבה, הוא חווה את עצמו ככישלון, כאשר המציאות לא מתנהגת כפי שציפה או רצה. היא ניסתה לנהל את בעלה, ילדיה וכל הסובב אותה. כמובן, שהיא ניחנה במעלות רבות מאוד, אך הצורך בשליטה מכסה עליהן והזוגיות עלתה על שרטון, וכפי שבעלה הגדיר בפני "היא כוחנית".
אומר החכם באדם: "שנאה תעורר מדנים, ועל כל פשעים תכסה אהבה" (משלי י, יב). שנאה נבנית ממחשבות ורגשות על השונות בינינו לבין האחר ויוצרת תחושות ניכור והפרדה. לעומתה האהבה, יוצרת חיבור ואחדות.
התשובה היחידה היא לעשות עבודה עצמית של קבלה ואהבה של המציאות! כן, זו אינה טעות. המציאות היא אלוקים, ואדם המתנגד לה, לא מקבל את מה שהשם יתברך גזר עליו, סובל מפגם ביראת שמיים. זה מביא לייסורים במחשבה ולקלקולים במערכות היחסים.
ישנם כלים נפלאים המסייעים לנו במהירות רבה לראות, לקבל ולאהוב את המציאות. זו המשמעות של לחיות חיים של אמת. זה תפקידו של כל יהודי, לגלות את האמת בעולם. אמן!