סירים של אהבה בצריף קטן: סבתא קורין טובה ז"ל

הייתה לי סבתא ששמה היה קורין טובה. היא חיה בצריף קטן בתחנה המרכזית בתל אביב. לסבי קראו אשר, הוא עבד ככרטיסן בקולנוע מרכז. אני נקראתי קורין על שמה.

הצריף היה קטן מאוד, חדר וחצי פלוס מטבחון קטן בגודל מטר על מטר וחצי. במקום הקטן הזה סבתא הייתה מבשלת מטעמים מהמטבח הטורקי, וגם הייתה שומרת בשר וחלב בהפרדה. ממש לא ייאמן. הייתה לה גם מעין אדמה קטנה, ששם הייתה מגדלת כל מיני פירות ועשבי תבלין.

סבתא קורין היא הגבוהה מצד שמאל

אני זוכרת שבכל פעם שישנתי שם, זו הייתה חוויה. תמיד הרגשתי כמה שסבתא אוהבת אותי. היינו משחקות בקלפים ומשחקים, והיא הייתה מפנקת במאכלים, ומלטפת, ומחבקת, ושרה בטורקית.

סבתא סבלה הרבה, חייה היו בעניות גדולה. לא היה מזגן ולא אמבטיה, היינו מתקלחים בגיגית, אך היא תמיד היא הייתה שמחה וטובה אליי.

סבתא נפטרה בגיל שישים מהמחלה. פטירתה הייתה לי קשה מאוד, כי היא העניקה לי אהבה אין סופית וטהורה. שהייתי בת 19 היא התגלתה לי בחלום, ופניה היו חלקות כמו שיש ומוארות. היא התחננה שאפתח תהילים, והראתה לי היכן היא נמצאת. וכך, בזכותה, נפתח לי פתח לחזרתי בתשובה. מעולם לא ידעתי שהיא הייתה צדיקה, כי גדלתי כחילונית, אבל היא שמרה עליי מהשמיים.

רוצים לספר עם סבא ו\או סבתא שלכם? שלחו אלינו טקסט, עד 700 מילה, פלוס תמונות, למייל Efratg@htv.co.il. הטורים הטובים ביותר יפורסמו כאן באתר הידברות.

סבתא וסבא עם אחיותיה של סבתא וילדים של סבתי בצריף