בג"ץ הכריע: הבנות יגדלו כיהודיות דתיות – למרות שהאב מוסלמי

הסיפור, שנחשף לראשונה באתר YNET, החל בשנת 2010, אז נולדו התאומות לאב המוסלמי ולאישה יהודיה מעורערת בנפשה, שלדאבון הלב, אף שלחה באחרונה יד בנפשה. כאמור, מספר ימים לאחר הלידה, כבר נקבע כי ההורים אינם כשירים לגדל את התאומות, ואלה הועברו למשפחת אומנה יהודית שמקיימת אורח חיים דתי. המשפחה אף הביעה רצון לאמץ את הילדות, מה שגובה על ידי היועץ המשפטי לממשלה, אולם האב סירב בתוקף והעדיף להמשיך ולהיות האפוטרופוס החוקי שלהן.

כתוצאה מכך, אז גם החלה סאגה משפטית נרחבת: המשפחה האומנת, מגובה בהמלצתו של היועץ המשפטי לממשלה, ביקשו להכריז על התאומות כבנות אימוץ, ופנו לבית המשפט. זה האחרון קבע, כי הבנות יישארו אצל משפחת האומנה, אשר תקבל את הסמכות להיות אפוטרופסית של התאומות, אולם רק בתחומים מסוימים, יומיומיים בעיקרם, וייאלצו להקשיב לדעתו של האב בנוגע לנושאים המשמעותיים הנוגעים לגידולן, כגון חינוך ובריאות, אשר בהם הוא יכריע.

כתוצאה מפסק הדין שהתקבל, החליטה משפחת האומנה לעתור לבית המשפט העליון. זה מינה מומחה מטעמו, שבחן את הנסיבות וקבע כי לאב יש מסוגלות הורית מסוימת, אולם הוא אינו יכול לגדל את הילדות ולדאוג לסיפוק צרכיהן. בנוסף, המליץ לשנות את שם המשפחה של התאומות – לזה של המשפחה היהודית. האב הביולוגי לעומת זאת, ביקש להשאיר את פסק הדין הקודם כהווייתו.

אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

בסופו של דבר, החליט בית המשפט העליון לדחות את הבקשה לאימוץ של המשפחה, אולם יחד עם זאת קבע כי משפחת האמנה תקבל מעמד של אפוטרופסית עם סמכויות נרחבות. בזאת, הגדיר בית המשפט העליון מושג חדש בשם "אמנה חזקה", שמשמעותו היא אמנה לטווח ארוך, שהיא אינה אימוץ, אולם נרחבת יותר מסמכויות של משפחת אמנה רגילה.

לפי הפסק, המשפחה כאמור, תוכל לקבוע בנושאים המהותיים ביותר הנוגעים לילדות, כמו חינוך, מזון ובריאות, אולם יצטרכו להיוועץ באב במקרים יוצאי דופן, כמו הליך רפואי מסובך נדרש. האב, לעומת זאת, יישאר רק "אפוטרופוס של כבוד" - אולם את הגידול השוטף עצמו תקבל משפחת האמנה כמעט באופן מוחלט. 

בפסק הדין, התבטא השופט אליקים רובינשטיין ואמר כי: "לא אחת נזדמן לנו לומר, כי תיקי האימוץ הם אולי הקשים ביותר שבהם יש להכריע, לעתים עסקינן במצבים קורעי לב שבהם 'כולם צודקים', ואין פתרון אופטימאלי שלא יותיר לב שבור".

בנוסף, החליט בית המשפט לקבל את המלצתו של המומחה מטעמה, והחליט לשנות את שם משפחתן של הבנות לזה של משפחת האמנה, וכמו כן שהבנות יתחנכו במוסדות דתיים לפי בקשת המשפחה האומנת, וכי כמות המפגשים בין האב לבנות תצטמצם לאחת בשבועיים.

בתגובתם של עורכי דינו של האב הביולוגי לפסק של בית המשפט העליון, נמסר כי "אנחנו שמחים על פסק הדין שנותן איזונים לכלל הצדדים. בית המשפט מצא דרך ביניים חשובה בתיקי אימוץ המשלב בין אמנה לאימוץ במקומות שבהם יש צורך. כולנו תקווה שגם שירותי הרווחה יידעו לנצל פתרונות אלו".
גם עורך דינה של משפחת האמנה, שמח בפסק ומסר בתגובה כי "אנחנו שמחים מאוד על כך שהצלחנו לשכנע את בית המשפט העליון שהאינטרס של טובת הקטינות עולה על כל אינטרס אחר. המסגרת שנקבעה תאפשר לבנות לגדול בשקט ובשלווה בצל משפחת האומנה שתהיה האחראית הבלעדית לקבלת ההחלטות לגביהן".