פרשת נח
איך בונים תיבת נח כדי להינצל מהטרור?
אלוקים יכול היה להציל את נח מהמבול גם בלי תיבה. מה היה אם כן תפקידה של תיבת נח? ומה אנחנו יכולים ללמוד מזה לגבי ההתמודדות הנוכחית שלנו עם גל הטרור?
- הרב מנחם יעקבזון
- פורסם ב' חשון התשע"ו
פרשנויות על המצב הביטחוני כבר כולנו שמענו די והותר, וגם ניסחנו כמה כאלה משלנו. כמובן, כל אחד מפרשן בהתאם להשקפת עולמו. אלו מצדדים ביד תקיפה - וגורסים כי אי מיטוט החמאס במבצע צוק איתן הוא הגורם להתדרדרות, וכנגדם המאשימים את הפרובוקציות שסביב הר הבית בהצתת האש בסיבוב האלימות הנוכחי.
עיתון, על אף שהינו כלי אינפורמטיבי ביסודו, בדרך כלל לא נמנע מפרשנויות, ולא פעם – גם כשהן מופיעות בעיתון דתי או חרדי - הינן מטעות ומסלפות את המציאות האמתית. כיהודים מאמינים עלינו לדעת שכל האירועים סביבנו אינם אלא האמצעים שעל ידם יוצאת לפועל גזירת שמים, הפוליטיקה והטקטיקה אינן אלא כלי משחק ביד הבורא. אם אנחנו רוצים לדעת באמת איך להתמודד עם המצב, הכתובת היא התורה. השבוע, פרשת השבוע מספקת לנו רמז מאלף לדרך בה ניתן לשרוד גם מצב של איום קיומי.
המקלט בתיבת נח
איך שרד נוח את המבול? כל ילד יודע לספר שנוח שהה בתיבה בימי המבול וכך שרדו הוא, משפחתו, והחיות שעמהם. אבל מה היה כוחה של אותה תיבה? האם אותה תיבה שבנה נח לא הייתה אלא ספינה שתוכל לשייט במים? אם כך, מדוע לא ניסה אף אחד מבני דורו להשתמש בפתרון כזה? גם אם נניח שלא האמינו כי יבא מבול, מסתבר שהיו להם מבני עץ סגורים. בהכרח, כי כל מבנה לא היה יכול לעמוד באופן טבעי בפני מי המבול, שהיו מלווים גם בחום אדיר וממיס רותחים (משהו שווה ערך לאנרגיה של פצצת אטום). כפי שכל היקום לא שרד, לא הייתה שום תיבה יכולה להתקיים. נמצא כי רק חסותו של הבורא על תיבתו של נח היא שהצילה אותו ואת בני משפחתו.
מדוע אם כן נאלץ נח לשהות בכלוב זה יחד עם רבבות החיות והבהמות, שגם הכלתן במבנה התיבה מצריכה נס נוסף? מדוע לא שריין לו הבורא 'מקום' בו לא ירד מבול ולשם יגיעו גם כל מיני הבהמות, החיות והעופות? במיוחד לפי האמור בחז"ל כי בארץ ישראל לא ירד כלל מבול – אם כן ניתן היה לטרנספר את נח לארץ הקודש, ובלא ספק הוא היה מעדיף את האפשרות הזו על פני עבודת שומר גן החיות...
נראה ומשתמע מדברי חכמינו כי הייתה כאן מטרה שנח ומשפחתו יעסקו בחסד והטבה כל זמן שהייתם בתיבה.. הרי גם חסד עם בעלי חיים הוא חסד ככתוב 'ורחמיו על כל מעשיו'. העיסוק בחסד והטבה עורר על נוח ועל העולם כולו את מדת הרחמים כאמור בתפילת ראש השנה: 'וגם את נח באהבה זכרת ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים'. אולם מעבר לכך להתעוררות מידת הרחמים, היתה כאן מטרה נוספת.
בעולם האגואיסטי של טרום-המבול, עולם שהתמלא חמס ושחיתות, נוצרה הרעלה רוחנית ויהום אויר ברמה שחייבה חורבןמוחלט. תפקידו של נח, כמי שעתיד להקים עולם מחדש, היה לטהר את האווירה וליצור רקע של חסד ורחמים בעולם הקם על חורבות העולם הישן. לשם כך הוטל על נח ובניו להתגורר עם כל החיות ולעסוק בכלכלתן. איחור קל בהבאת מזונו של האריה לימד את נח שזכות הקיום שמורה רק למי שמתמיד בתפקיד החסד והרחמים.
את שיעור התיבה אפשר ליישם גם על עצמנו. לקב"ה דרכים רבות להציל אותנו. אולם הדרך לעורר רחמים ולהשיג את תיקון העולם עוברת במעשי חסד והטבה לזולת. כפי שאמרו חז"ל: "מה יעשה אדם ויינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים".
מעובד מדברי הרב מנחם יעקובזון, ראש ישיבת 'מאור יצחק' במושב חמד
הטור מתפרסם לעילוי נשמת מנחם ורחל שרעבי ע"ה.