כתב גל"צ: "האלימות בטלוויזיה מחרידה, חייבים לצנזר אותה"

בסוף השבוע האחרון, רואיין ג'קי חוגי, כתב לענייני ערבים של גלי צה"ל, לתכנית רדיו, במהלכה הביע זעזוע עמוק מהאלימות המשודרת חדשות לבקרים בכלי התקשורת, ובטלוויזיה בפרט.

בראיון, ששודר בגלי צהל במהלך תכנית בוקר שנקראת "משפחה גרעינית", רואיין חוגי, יחד עם סיוון הרב-מאיר, כתבת ערוץ 2, באשר לדעתם בקשר לחשיפה והסברה לילדים את המצב הביטחוני בארץ בעת האחרונה. רהב מאיר, אם לחמישה שהגדול בהם בן 11 בלבד, סיפרה שהיא כאם "תומכת בכך שאכן צריך לספר לילדים על מה שקורה – אבל בלי לחשוף אותם לתכנים קשים מדי. "ודאי שלספר, ודאי שלא לחשוף לגרם של דברים שעל חלקם אני מצטערת שחשפתי גם את עצמי. ספק המידע של ילדיי הוא לא משה נוסבאום, אלא הוא אני...", הסבירה. " אצלנו יש בעיקר רדיו. הם לא ילדים שלא יודעים מה קורה אבל בדברים האלה - חסימה מוחלטת של התכנים הלא מסוננים, הלא מעובדים...".

חוגי, שהוא בעצמו אב לשניים בני 11 וחצי ו14 וחצי, סיפר שהוא כבר די מיואש – כיוון שילדיו נושאים בסמארטפונים אישיים וכבר חשופים לחלוטין למדיה התקשורתית, על מגרעותיה. "אצלי בניגוד לסיוון הבעיה היא אחרת לגמרי, הם כבר עם סמארטפונים ווואטסאפ וחשופים לחלוטין. אני לפני כמה שנים קיבלתי החלטה של לא להילחם בזה, ואני לא מגביל אותם כי זה יהיה פתטי מאוד. כמה כבר אפשר להגביל ילד שעיניו בראשו והוא חשוף לדברים האלה? אבל מה שאני עושה זה א' הטלוויזיה לעולם לא תהיה פתוחה, על איזה משהו שמתאר סיטואציה אלימה, מהדורות החדשות או שאני, צורך תקשורת לאוו דווקא ישראלית. וזה לא יהיה פתוח ב8 בערב באמצע פיגוע, והדבר השני הוא אני לא דוחף להם, כלומר כשאני רואה איזה סרט כמו הסרט המזוויע שראינו אתמול את פיגוע הדריסה בי-ם לא תיתכן אפשרות כזאת שאני אראה להם...".

בהמשך נשאלו השניים על ידי המראיין, העיתונאי ג'קי לוי, כיצד היו מסבירים לילדיהם בנוגע לפיגוע שהתרחש בפסגת זאב, בו נדקר באורח אנוש ילד כבן 13 בעת שרכב על אופניו. "מגיע ילד, ילדכם אהובכם ושאל מה קרה שם עם הילד עם האופניים. איך נכון לעלות לשאלה הזאת תשובה שלא מעליבה את האינטליגנציה ומצד שני לא מציפה בזוהמה את נשמתו של הילד?"

על כך השיב חוגי: "אני חושב שזה קודם כל מאוד חשוב מה גילו של הילד כי לפי זה אתה צריך לסגל את השפה שאתה אתה בא אל השיחה הזאת. אני חושב שצריך לבוא בצורה כמה שיותר עניינית ולומר מה היה שם, בשפה כמה שפחות מזוהמת, ויותר משאתה צריך לספר לו  - אתה צריך לשמוע מה מעיק עליו ואיפה זה יושב לו. אם זה מפחיד אותו – אם זה סתם מעניין אותו, לפעמים אתה יודע, בגלל המרחק ובגלל שהם לא ראו את זה בעיניים, זה נראה להם כמו איזה ידיעה חדשותית מעולם אחר, אני לא רוצה לומר פסטורלי, אבל זה נראה להם הרבה יותר חמור ממה שזה נתפס על ידינו ואז צריך להקשיב לצורה שבה הוא מתבטא ואיך ואיפה זה יושב עליו ולהשיב לדבר הזה, כך שלשאלתך, במשפט אחד אני הייתי כמה שיותר מקשיב ומינימום ספק של ידע בשיחה כזאת".

גם רהב- מאיר ענתה על השאלה, כשבחינתה המגמה היא להסביר לילד – אולם בצורה שתרגיע אותו ולא תגרום לא לפחדים. "...לא להישמע כמו נאום באום של נתניהו ומצד שני עם ישראל כן מנהל מאבק הרבה שנים, אלפי שנים, יש אנשים, לא כולם הם אויבינו, אבל יש אנשים בצד השני שלא רואים את זה בחיוב, את העובדה שחזרנו לכאן, את העובדה שגם אנחנו רוצים לחיות כאן, ונלחמים בנו, לתת הקשר ומשמעות  - מצד אחד, מצד שני לא לשים על כתפיהם את כל עול ההיסטוריה אם הם בכלל לא  שם, כלומר לא לבגר אותם...".

בהמשך, ביקש חוגי לנצל את הבמה כדי לקרוא לצנזור בטלוויזיה, שלטענתו מייצרת יותר מדי אלימות לא מבוקרת, שהילדים חשופים לה באופן תדיר, ומשפיעה עליהם עמוקות. "אם תרשו לי רק אני רוצה להגיד עוד משהו מעבר. אמרה מקודם סיוון שזה לא רק מגיע מהוואטסאפ או זה לא מגיע רק ממקור אחד אלא גם ממקור שני, אז אני רוצה להזכיר לכם שאלימות היא לא רק באתרי חדשות, הם לא צורכים את זה רק שם... ועוד יותר תנסו לצפות בסדרות טלוויזיה... אני לפעמים נחרד, יש איזה סדרה... בשעה 20.00 , זה שעה שילדים עוד צופים... ג'קי אתה לא ראית דבר כזה, זה סדרה שיש בה איברים כרותים, דקורים... ברור לי שילד בן 8, 13,14, 12 – לא צריך לראות איבר כרות או גופה ששוכבת על שולחן במכון פתולוגי, וזה קורה שם (בטלוויזיה) הרבה מאוד. יש אלימות גם בשיח הציבורי הפוליטי...מאוד מאוד מוסיפים הרבה שמן למדורה הביטחונית. הפנטזיה שלי היא שיקום איזה רגולטור, נדרשת כאן איזושהי הסדרה, אני לא יודע איך עושים את זה, אבל בטח יש אנשים חכמים שם למעלה שיכולים לעשות את זה... צריך לעשות את זה בצורה למודה, אבל אני חושב שיש פה מקום לקצת יותר הסדרה, כי זה לא גזירת גורל שהילדים מוקפים אלימות מכל כיוון".

רהב מאיר, סיכמה את האחריות ההורית בנושא, באמרה כי "ועד אז, אנחנו הרגולטור שלהם".

בדומה לכך, גם הרב זמיר כהן התבטא בנושא בעבר, ודימה את החשיפה של ילדים לטלוויזיה ולכלי תקשורת שונים שמציגים תכנים שאינם הולמים ללא בקרה, היא כמו להכניס הביתה איש זר, שיראה לילדים תמונות קשות מאוד וילך, והרי שבוודאי שהורים לא יתנו לשום אדם כזה להיכנס לביתם, ולכן מן הראוי – שגם לא יאפשרו זאת על גבי המסכים שבבתיהם. נקודה למחשבה עבור כל ההורים שנוטים לחשוף את ילדיהם לתכנים שאינם הולמים.