עוד סיבה טובה לשמור נגיעה

ההימנעות ממגע עושה בדיוק את ההיפך מריחוק. כאשר לא מקיימים מגע פיזי, נוצר מרחב שבו יכול להתפתח קשר אמיתי ומשמעותי, וניתנת לך האפשרות להכיר בדבר האמיתי הזה שנוצר ולשמוח בו.

אנדי הוא בחור באמצע שנות העשרים לחייו. נהניתי מנוכחותו בשיעור שלי - הוא שאל שאלות נבונות, ונראה היה שהוא מפנים הכל ברצינות רבה. דיברנו בקצרה אחרי השיעור, והתרשמתי שהוא רגיש ונבון באופן מיוחד. לאחר מכן נודע לי שהוא ממשיך ללמוד תורה. יום אחד, זמן לא רב אחרי פגישתנו הראשונה, הופיע אנדי בביתנו. "הרגשתי שאני חייב לך את הביקור הזה", הוא אמר, ונראה כאילו משהו רציני מעיק על לבו, "בגלל שקרה לי משהו די מדהים בשבועיים האחרונים, וזה קשור לדברים שדיברת עליהם".

"נשמע מעניין", חייכתי, "דבר!". "דבר ראשון", אמר אנדי, "אם לא אמרתי קודם, אז כל מה שאמרת על ´פגישות´ וכאלה, נשמע לי מאוד הגיוני. כמובן שאני לא יכול להגיד שהייתי ממש מוכן להתחיל ליישם את זה, בעיקר בקטע של הקשר הפיזי, אבל אני חייב להודות שהרגשתי את ההיגיון שבדבר". הוא נשם נשימה עמוקה. "לפני שבועיים יצא לי להכיר בחורה אחת, שמה דבורה. היא התקרבה לדת בארה"ב, עוד בשנה שעברה, ובאה הנה ללמוד. נראה לי שהיא מאוד נבונה וחברותית, ומאחר שהייתי סקרן בכל מה שקשור לנושא, שאלתי אותה איך ולמה היא התעניינה ביהדות. התחלנו לדבר. היא מאוד הרשימה אותי. דיברנו שעתיים. זה היה נהדר. שידרנו על אותו גל. ועם זה בהתחלה בכלל לא הייתי מעוניין בבחורה הזו. למען האמת, לא חשבתי עליה בהקשר של זוגיות. אבל היא ממש מצאה חן בעיני כבן אדם. ומפני שהיא דתייה, לא היה כל מגע בינינו. היה לי משונה שאסור לי לגעת בה, אפילו כבדרך אגב - משהו כמו טפיחה על השכם, למשל - אבל כיבדתי את המניעים שלה. בכל אופן, שאלתי אותה אם נוכל לדבר למחרת, ודיברנו כשש שעות על כל מיני דברים. גם למחרת, וגם לאחר מכן.

"בסך הכל, אני מעריך ששוחחנו המון בשבועיים האחרים. נהנינו לדבר ופשוט להיות ביחד. וגם אז לא רצינו להפסיק. במשך כל הזמן הזה לא נגעתי בה, אף לא בקצה האצבע".

הוא המשיך, מבויש משהו, "אני לא אומר את זה כדי להשתחצן, אבל אני חייב להודות שהייתי די מבוקש בין הנערות. תמיד יצאתי עם הרבה בנות נאות במיוחד, פחות או יותר עם מי שרציתי. החברה האחרונה שלי נראתה ממש טוב. אני מניח שאין צורך לומר שמערכות היחסים שלי לא היו רוחניות במיוחד, ואפשר גם להגיד שרובן לא היו ממש עמוקות. אבל עכשיו, בפעם הראשונה, קורה בדיוק ההפך. כמו שאמרתי, בהתחלה אפילו לא חשבתי שהבחורה הזו מושכת במיוחד. בעיקר משכו אותי הראש והאישיות שלה. אבל עכשיו אני גם אוהב מאוד את איך שהיא נראית. הנה תמונה שלה שצילמתי. אני לוקח אותה איתי לכל מקום. חמודה, לא?".

אנדי הוציא מכיסו תמונה, הסתכל בה בחום, והראה לי. נראתה בחורה מחייכת, בעלת מראה רגיל למדי. "היא חמודה", הסכמתי איתו.

הוא זרח מאושר, ולאחר מבט נוסף בתמונה החזיר אותה לכיסו. "אבל לא זה העיקר", הוסיף אנדי ושתק, כי גם הוא נזקק לרגע כדי לעכל את מה שעמד לחלוק עמי. "מה שהכי משגע אותי בכל זה הוא שמעולם לא כיבדתי אישה כל כך. מעולם גם לא הרגשתי ככה כלפי מישהי תוך זמן כל כך קצר. אני יכול לומר בכל הכנות, שאני אוהב אותה".

"אני יודע", הוא מיהר להוסיף כדי לא לפגוע באמינותו, "שבטח אין מה להשוות את זה לאהבה שמרגישים אחרי כמה שנות נישואים. ובכל זאת", הוא רכן קדימה והוסיף בהחלטיות, "אין לי ספק שאין כאן סתם התאהבות. זה הדבר האמיתי. כשאהיה - זאת אומרת אם אהיה - דתי, אני רוצה להתחתן עם הבחורה הזו. ואני עדיין לא יודע איך היא נראית מתחת לשמלה הרחבה הזו. גם לא אכפת לי".

תראו-תראו, חשבתי לעצמי, הלך עוד מאצ´ו! תמיד טענתי שאחת ההוכחות המשכנעות ביותר לאמיתותה של דרך התורה היא יכולה להפוך בחורים לבני אדם."רציתי לספר לך את כל זה", סיכם אנדי, "בגלל ש´נגנבתי´ לגמרי מהעניין הזה. יש לכם ביד חומר נפץ רציני. איך אתם קוראים לזה, ´שמירת נגיעה´? אז אני רוצה להגיד לך שזה שיקוי האהבה החזק ביותר שיש. כדאי לכם לשים את החומר הזה בבקבוקים ולשווק אותו. אני מתכוון לזה ברצינות".