לצפייה בתמונה
לחץ כאן
לצפייה בתמונה
במהלך הריונה, כשביצעה ברנדי מקגלטרי את הבדיקות השגרתיות - נראה היה כי הכל בסדר עם העובר. הבדיקות עברו ללא בשורות יוצאות דופן, ואלי הייתה משוכנעת שכך יהא גם לאחר הלידה. אלא שאז, כשבנה אלי נולד מחוסר אף - נוכחה ברנדי לדעת עד כמה הפכפך הוא הידע המקצועי שיש בידי הרופאים. "הם אמרו לי שזה מקרה נדיר, שקורה אחת ל-150 מיליון לידות רגילות", משחזרת ברנדי.
כמובן שתשובתם של הרופאים לא הניחה את דעתה, ובצדק. איך זה שלא גילו את מצבו של אלי, במסגרת הבדיקות הרבות שעברה ברנדי במהלך הריונה? נכון, מדובר במקרה נדיר, אך עדיין - זהו מצב שמוכר ברפואה בת זמננו ואף זכה לשם Congential arhinia. "אני אוהבת את בני כמו שהוא וגאה להיות אמו", כתבה ברנדי בעמוד הפייסבוק שלה, שמטרתו, בין היתר - לגייס כספים עבור הניתוחים שאלי יצטרך לעבור. "בלילה שבו הוא נולד, הייתי מפוחדת ומבולבלת. התקשרתי בכל 15 דקות כדי לבדוק אם ילדי עדיין חי".
הבעיה העיקרית של תינוקות שנולדים עם המחלה הנדירה הזו היא שהם אינם יכולים לאכול ולנשום בו זמנית. אלי כבר עבר ניתוח קטן לפתרון זמני של הבעיה, שבו יצרו הרופאים כעין נתיב עקיף בקנה הנשימה, שממנו יוכל אלי לנשום. ומה אנחנו למדים מכל הסיפור הזה? שני דברים: הראשון - כמה חשוב לקבל כל אדם, ואין זה משנה באיזה גוף הוא כלוא - כאדם. אם זכיתם להיות הורים - כמה חשוב זה לחנך את הילדים לאהבה של ילדים שונים מהם, שלא לומר מוזרים, מפחידים ושאר הגדרות ששגורות בפי הילדים.
הדבר השני שאנו למדים הוא חשיבות אמירת התודה, בכל יום ועל כל מה שיש (או אין) לנו. שנזכה.
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה