תורתם אמנותם: איך זה להיות תלמיד כולל – וגם זמר?

תורה בלי שירה, ושירה בלי תורה, הן כמו גוף בלי נשמה: זהו המסר העולה בסיום הפאנל המיוחד שקיימנו בהשתתפות זמרים שתורתם אומנותם.

קיבצנו לכתבה מלאה באהבת תורה, לצד אהבת השירה, את הזמרים שלמה כהן, מנדי ג'רופי, יהודה דים, שלמה אשר, ניר קפטן ומידד טסה, שתורתם לא משה מפיהם.

"כשהתחלתי להיכנס למוזיקה, אמר לי אבא זצ"ל: 'מוזיקה לא יכולה ללכת בלי תורה, כי מוזיקה הוא כלי שאפשר ללכת איתו לשמים, אבל אפשר לרדת איתו חלילה, לתהומות. כשתהיה צמוד לתורה תמיד, תהיה לך הדעת מה נכון לעשות ומה לא'", מספר הזמר שלמה כהן.

"התחלתי ללמוד לפני הצהריים. ואחר הצהרים בלבד, להתעסק במוזיקה. אני מודה לקב"ה שנתן לי את המתנה הזו שאני יכול גם ללמוד וגם להתפרנס מהשירה".

מנדי ג'רופי עוסק כעשרים שנה במקצוע השירה, ונחשב אף הוא לאחד מלומדי התורה הרציניים בחבורה. "תמיד שילבתי את הלימוד עם השירה, אמנם לא באופן 'מיוסד', אלא היו לי קביעויות. כיום יש לנו חבורה של חברים, כעין 'כולל'. אלו לימודים שאנו מקיימים בכל יום בצורה מסודרת, עם עיונים ומגידי שיעורים. הן בחסידות, הן בגמרא והן במוסר. אני חושב שאת האנרגיה הכי אמיתית להכנס לשמחה, אפשר לקבל רק כשאתה קשור לתורה".

"צריך להבין", אומר הזמר יהודה דים, שחתום על הלהיט 'מה יותר מתוק מדף גמרא', "שכל העיסוק בעולם הנגינה והשירה הוא דבר רוחני, וההבדל בין לקחת את זה ככלי להתעלות אמיתית או חלילה לדרדור תהומי, הוא כחוט השערה. השילוב של הלימוד הוא הכרחי למרות הקושי".

שלמה אשר, הנו זמר חתונות מזה שמונה שנים, את האהבה ללימוד התורה הוא אינו ממיר באהבה לשירה, אם כי עוד מימות הישיבה שילב בין השניים. הזמר שלמה אשר, אף הוא אברך כולל שעושה את יומו קודש ואת לילותיו לפרנסה בשירה בקרב בני תורה. "בישיבה הגדולה הייתי שר בחתונות של חברים", אומר אשר. "החברים לא ויתרו ודחפו אותי הלאה, וכך לאט לאט התחלתי להיכנס למקצוע. כיום אני לומד בכולל במשך היום ומופיע באירועים בערבים".

"מגיל 13 התחלתי עם להקות ילדים ונוער", פותח ניר קפטן את סיפור חייו, המלווה בהתחרדות לא פתאומית. "אחר כך התחזקנו עם זה ללהקת הרבנות הצבאית. משם התחילה כל התאוצה קדימה וההיכרות עם נפתלי גולד והוצאת האלבום קפטן וגולד. כבר בלהקת הרבנות עם מונה רוזנבלום, כל חזרה היתה עם תפילה ושיעור. החזרה הפכה להיות החלק השולי לעומת השיעור, ומשם זה נסק.

ניר קפטן

"ואז לקחתי חיזוק ונכנסתי לישיבה של הרב חיים רבי, קצת לפני הנישואין ועד ממש לא מזמן. כיום אני לומד בכולל של הרב חגי לוי במשך היום".

מידד טסה, מזה שמונה שנים מופיע בשמחות ואירועים. "בגיל 13 פגשתי את אביעד גיל, אז הוחלט על עבודת צוות לקידומי. אך כבר בהתחלה הוחלט שקודם כל, זה לימוד התורה, ואחר כך האירועים. בהמלצת בן משפחה, הגעתי לישיבתו של הרב ראובן אלבז 'אור החיים', ומשם אני כבר שבע שנים לומד במשך כל היום, ומופיע בערבים".

איך מסתכלים על האמנות שלך בערבים, במסגרת הלימוד?

"הרב ראובן אלבז דוחף מאוד למקום הזה. הוא אומר שבכוח השירה אפשר לעשות דברים מופלאים. הכול כמובן מונחה לפי דעת תורה, והדברים חיוביים מאוד מבחינת המסגרת ובכלל".

איך מתייחסים אליך הלומדים בישיבה?

"הבחורים לא מתרגשים. כל אחד מהם בא מהעולם שלו, הם כבר עברו את החלק של התלהבות מכוכבים, וחלק מהם בעבר אף היו כוכבים, מה שמעניין אותם זה רק הלימוד".

שלמה כהן מצטרף גם הוא לרצון להיות חסוי: "אני נכנסתי לפני שנה וחצי למקום חדש שבו אף אחד לא ידע מי אני, כך שמחתי להיות סתם 'שלמה כהן', אברך מן המניין. עד שיום אחד הופעתי בחתונה שבה השתתף אברך אחד מהכולל, הוא ניגש אליי: 'מה? זה אתה? למה לא אמרת שאתה הזמר שלמה כהן?' ואז גילו שאני זמר".

"ראש הכולל שלי הרה"ג רבי משה דרעי שליט"א הוא מורי ורבי", מציין אשר. "לא אחת, התייעצתי אתו לגבי ההופעות, ותמיד מה שיעץ לי הסתבר כנכון ביותר. תמיד זה טוב שיש פתיחות עם סביבת הלימוד".

שיר למעלות: מה הניגון עושה לתורה?

"כשלוקחים את השירה בעצמה יכולים להגיע לטעויות רבות, אם אדם לא מחובר לתורה", אומר מנדי ג'רופי. "אוטומטית ההתיחסות של אדם כזה למקצוע היא לכבוד, ולכל מיני דברים לא רצויים. כשאדם מחובר לתורה כל הזמן, יש לו אפשרות לתפוס כל עניין בשירה, כיצד הוא מתחבר לתורה שלו, ולא להתיחס לשירה כמקצוע שבא לתת לך הערכה אישית".

מה אתם יכולים לענות לאלו שסוברים שהתעסקות בעולם אמנות השירה אינה הולמת בן תורה?

ניר קפטן: "האמת שהזדמן לי לא מזמן לדבר עם זמר מתחיל שהיה מגיע לרדיו, וידעתי שהוא לומד בישיבה וחלק מזמן הלימוד הוא נעדר ממנה כדי לנסות להתחכך עם האנשים בתחום. היתה לי איתו שיחה מלב אל לב, והבחור חזר לישיבה. אני חושב שהצלחתי קצת להשפיע עליו, אמרתי לו: 'אני מאמין שקבלת מתנה, כושר מוסיקלי. אבל זו לא התכלית'.

"כשאתה יודע מה המטרה, הרבה יותר קל לך. לפעמים קורה שאתה שוכח מה המטרה. אמנם אנחנו מתעסקים בתחום המוסיקה, אך אם לא הייתי לומד, הנזק היה גדול הרבה יותר, מבחינת המידות: הגאווה והרדיפה אחרי הכבוד, וכל מה שקשור לזה.

"בנוסף, אני חושב שצריך ללמוד הרבה מוסר של גדולי ישראל, על כך שעולם השירה הוא עולם גבוה מאוד וצריך לנצל אותו נכון. אם אתה מתעסק בצורה נכונה, בהדרכת דרך התורה, הרי שיש קשר מוכח בין השירה לעולם הרוחני".

"הגאון מווילנא אמר", מצטט יהודה דים, "שאם לא הייתה חובה של 'והגית בו', הוא היה מתעסק כל היום בעולם הנגינה. השירה היא כלי נהדר, בייחוד בדורנו, לחזק, לרגש ולשמח, לאו דווקא את הרחוקים, אפילו בתוכנו, את האברכים ובחורי החיל הנפלאים, ואדרבה אם היו יותר בני תורה ששרים, אין ספק שהיינו נראים אחרת".

מנדי אינו מבין למה להרחיק את עולם השירה מעולם התורה: "מה שאני יודע, זה, שבסיומי הש"ס מזמינים תזמורת וזמר, אני יודע שכל מה שקשור לשמחה יהודית חייב להיות עם כלי זמר וזמר. אני יכול להבין שזמרים שאינם קשורים לעולם התורה מהווים דוגמא לא נכונה, שאולי ככה נראה כל השוק, אבל עניין השירה והזמרה הוא דבר יהודי, הוא חלק מעבודת ה'.

מנדי ג'רופי

"מלבד זאת, כמו שבכל דבר 'בכל דרכיך דעהו', כך גם בעניין הזה. לעשות את העיסוק בדרך הנכונה".

מידד טסה יצא לעולם השירה, בתוך כותלי הישיבה, בהתייעצות עם גדולי ישראל, אשר כולם ברכו את ההצלחה בשירה, אבל ביקשו לא לשכוח שהלימוד הוא העיקר.

"כשאתה עושה דברים בדעת של תורה והכוונה של רבותיך, אתה הופך את המוזיקה לקדושה", אומר מידד.

שלמה כהן מצליח להבין את הסתירה שרואים בין הדברים, ומסביר שהיא מיועדת בעיקר לבחורים שאין מתפקידם לפרנס משפחה, לעומת אדם נשוי: "זמר זה להיות איש ציבור. כמו שלא יהיה מגיד שיעור אלא אחרי נישואין, כי האדם צריך להביא פרנסה, כך בן תורה שרוצה להתפרנס מכשרון השירה, לא יעשה זאת לפני הנישואין".

"שמעתי סיפור על צדיק שלא היה לו חוש הנגינה, והוא אמר שהיה מוכן למכור חצי מלימוד התורה שלו, כי אם היה לו חוש הנגינה, היה מחזיר את החצי שמכר ועוד כפול מכך.

"השילוב של הנגינה חשוב, בפרט שהיום יש הרבה צרות ואנשים על ידי ניגון פורקים את כל מה שיש להם בלב ומתחזקים".

שלמה כהן מספר על תקרית מעניינת שקרתה לו ברחוב עם אב ובנו: "הלכתי ברחוב וניגש אליי אבא עם ילד. האב מצביע עלי ואומר: 'את השיר ו'מלאכים' - הוא שר!' אמרתי לילד: 'אני לא רק שר, אלא גם לומד תורה!' מיד תיקן האב: 'לא נכון! הוא לומד, וגם שר!'

"היו טלפונים שביקשתי לא לדבר איתי לפני אחת כי אני לומד", מספר גם ג'רופי. "אמר לי פעם אחד: 'רק זה עושה לי חשק לסגור איתך את האירוע' .

"אני חושב שכל יהודי שיש לו יראת שמים, מבין שאי אפשר לקבל רגש בשירה אם הלב שלך אטום ואתה לא קשור בתורה. זה לא דבר שצריך לקבל עליו קרדיט, אלא זה דבר פשוט שכך צריך להיות, בפרט אם זמנו בידו".

האם אתם ממליצים לבן תורה שמצא כשרון במוסיקה לצאת ולעשות את השילוב הזה?

"אם האדם זקוק בכך לפרנסתו", אומר שלמה אשר. "והוא לא יעזוב את הלימוד, שייגש לשאול בעצת רב גדול, והוא יפסוק לו".

כל הזמרים המשתתפים בפאנל, סוברים את אותה הדעה, כי יש לשאול בעצת רבו, האם לצאת ולעסוק במקצוע זה.

"תמיד ניסיתי להחדיר את זה, לי ולאחרים, שאם הקב"ה חנן אותך בכשרון, זה לא סותר את הלימוד, אם אתה לומד וגם משתמש במתנה", מבהיר ניר קפטן את הצד הפרקטי של העניין. "רק צריך לעשות זאת במינון הנכון, כי בסופו של דבר יש תכלית, והתכלית, היא התורה".

"לכתחילה, אם לאדם ניתנה מתנה והוא יכול להעשיר מישהו אחר בזה, זה דבר טוב", סובר מנדי ג'רופי.

שני תפקידים ביום: אז איך קמים בבוקר?

אז בעצם יש כאן שילוב נפלא, כאשר הלימוד הנו בשעות הבוקר וממלא את היום, ואילו הפרנסה היא על חשבון הלילה ולא על שעות הלימוד?

"צריך לדעת לעשות את ה'בלאנס' הנכון בין הדברים", אומר דים, "ולשמור ששעות הלימוד יהיו קודש עבורו, כמו כן ההתעסקות במוזיקה ובהופעות, בנוסף לתפקוד בתוך המשפחה. שילוב קשה, אבל הכרחי ומספק".

"כשאתה עובד בערב אתה צריך להיות מרוכז בבוקר", אומר מנדי. "אחד מהלומדים איתנו, הוא צלם. הוא משאיר הודעה בתא הקולי של המשרד שלו, שעד הצהריים אי אפשר לדבר איתו. אפילו אם יתדפקו על דלתו עשרות אנשים, הוא אינו זז מלימודו. אנחנו קוראים לזה להיות גיבור. כי לא לענות לשיחות של פרנסה, ולהיות ממוקד בלימוד עד הסוף - זו גבורה. אבל אצלנו הזמרים, שהעבודה שלנו היא בשעות הערב, זה מכריח אותנו עוד יותר לנצל את שעות היום כדי ללמוד.

שלמה כהן לא תמיד מצליח לעשות את ההפרדה, אצלו, דווקא השילוב הוא זה שמחייה האחד את השני. "הרבה פעמים עולה לי לחן חדש, אני חוזר עליו ומנסה ללמוד אותו האם הוא מספיק טוב. אך לפעמים, תוך כדי שאני לומד אני מתחיל לנגן את הלחן שעל הפרק. אם הלחן משתרבב לי בתוך הלימוד, אני יודע שהוא לחן המגיע ממקום רוחני גבוה".

האם בבקרים יש לכם קושי לתפקד בגלל הלילה?

האנחה הנשמעת בחלל מספרת על הקושי, ללא ספק. אם כי הקושי מעיד על התמודדות. התמודדותם היום יומית של האמנים, שלא מוותרים ומשכימים לתפילה וללימודם, אף אחרי ערב שבו עבדו עד כלות הכוח ועד שעה מאוחרת לכל הדעות.

"אין הרבה ברירות", מחייך שלמה אשר. "בבוקר, צריך להוציא את הילדים למקומות הלימוד ולהתחיל את היום, ככה שגם אם אחזור מאירוע במקום רחוק, בשעות מאוחרות מאוד, הקפה של הבוקר חייב לעורר אותי".

"אין ספק שזה לא קל כשעובדים קשה בלילה בחתונות לקום לסדרים בישיבה", מוסיף מידד טסה. "אבל יש את מנוחת הצהריים בישיבה, והכול זה עניין של הרגל - באים מאוחר, קמים עייפים, אבל בצהריים משלימים את שעות השינה".

מעל כל הקשיים וההתמודדות עם שעות העבודה העולות על שעות השינה, מסכימים הזמרים זה עם זה, כי שמחת החתנים והכלות, בני המצווה וכל בעלי השמחות, ממלאת את לבם, עד כי העייפות נעלמת לה במשך היום שלמחרת, לו רק הם נזכרים באושרם, ומתמלאים בסיפוק.

תרצו לספר על תחושת ה'ציר המרכזי' של האירוע?

מידד, שמעצם היותו להיט מלהיב כשלעצמו, מודע לעובדה שחתונות רבות נהפכות על פיהן, כאשר המשמחים מתמקדים בדמות שעל הבמה, יותר מבחתן עצמו, והאירוע הופך למופע.

"אנשים חוששים שאם מגיע אליהם זמר מוכר, המוזמנים יתמקדו בבמה ולא בבעל השמחה, וחששם צודק", אומר מידד. בשל כך החליט מידד עם צוות ההפקה שלו, לשים לב לכך שמוקד האירוע יהיה אך ורק בעל השמחה. "לכן במוזיקה החסידית אנחנו מקפידים על כך שכולם ירקדו במעגלים, אבל בחלק האומנותי של הסגנון המזרחי, אנחנו יורדים לקהל ומשתתפים ביחד עם בעל השמחה בריקוד. השמחה של המשתתפים שמוקרנת לכל עבר, זה דבר מדהים, שנותן לנו את הכוח להמשיך הלאה".

מידד טסה

"המקצוע שלנו הוא יותר מלתת שירות כמו אנשי מקצוע אחרים", אומר שלמה אשר. "התפקיד לשמח, הוא בעל משמעות עמוקה יותר, בייחוד בדור שלנו, שיש כל כך הרבה צרות ובקלות אנשים יכולים להיכנס לעצבות. זו פשוט שליחות שה' שם בפינו לשמח עוד לב ולנטוע תקווה במקומות שהשמחה זמן רב לא שרתה".

"אכן", מסכים גם שלמה כהן. "מצד אחד זו שמחה גדולה מאוד, ומצד שני כשזה נהיה הערצה לבמה אני סולד מזה, כי זה כמו שיעזבו את החתן וישבחו את הטבח שהכין את האוכל ולכן האירוע הצליח... הנקודה היא לא אני, אלא הקב"ה שולח שמחה לחתן והכלה, ואני רק הצינור להעביר אותה.

"בייחוד מרגש אותי לראות אנשים שבקושי באים, הם עייפים, ופתאום מתחילים לרקוד. זה מראה שהשמחה היא מעבר לעייפות".

הדף היומי: הצצה לעולמו של זמר בן תורה

בוקר

שלמה כהן: "קם מוקדם מאוד, הולך ללמוד עד הצהריים".

יהודה דים: "עוזר בארגון הילדים בבוקר, תפילה, חברותא, ואח"כ השאר".

מנדי ג'רופי: "קם מוקדם, מפזר את הילדים לגנים, שם את אשתי בבית הספר, תפילה ומקווה. פת שחרית, טלפונים חשובים ואחר כך לימוד עד הצהרים".

שלמה אשר: "מוציא את הילדים למקומות הלימוד. תפילה ופת שחרית וכניסה לאווירת הלימוד בכולל".

ניר קפטן: "יוצא לתפילה, בסופה לימוד יומי של הלכות שמירת הלשון, נפתח עם תוכנית רדיו בשבע בבוקר, מסיים בשמונה, לימוד דף היומי בתשע וחצי, עובד על הפקת מחלקת פרומו ברדיו עד הצהריים, ואז הולך לכולל עד שעות הערב".

מידד טסה: "השכמה לישיבה והתנהלות לפי סדר הישיבה".

רב מלווה ומסר למקצוע

שלמה כהן: "אני חסיד סערט ויז'ניץ. והמסר, הם דברי אבי אשר מצוטטים בכתבה".

יהודה דים: "הגרא"א דסלר זצ"ל בעל ה"מכתב מאליהו" – שהקביעות היומית שלי בו שינתה את תפיסת עולמי. "אם הגשמיות משרתת את הרוחניות, אז הקב"ה נותן בשפע".

מנדי ג'רופי: "רב קהילת חב"ד ברחובות. דברי הרבי אליי לפני שנים רבות: 'מרבים בשמחה'"

שלמה אשר: "מורי ורבי הרד"ח שטרן, המסר שלו הוא 'אם תלמד תצליח', ו'צדקה תשפיע שפע'".

ניר קפטן: שני רבנים - הרב שי פרקש והרב חגי לוי. המסר הראשון: "מזה ומזה אל תנח ידך, לשיר ולא להזניח את הלימוד" והמסר השני: "במסגרת המקצוע יש הרבה מכשולים שיכולים להיות ולכן, ו'ראה בך ערוות דבר ושב מאחריך'".

מידד טסה: "כשבע שנים מחובר לרב ראובן אלבז. המסר שלו: 'טעמו וראו כי טוב ה''."

דיסק ברכב

שלמה כהן: "כל דיסק חדש אני שומע כדי להיות מעודכן".

יהודה דים: "בעיקר אינסטרומנטלי".

מנדי ג'רופי: "כרגע אברהם פריד החדש 'המחיה'".

שלמה אשר: "כל מוצר מוזיקלי חדש שיכול לשמח או לרגש".

ניר קפטן: "הרצאות של הרב יוסף מוגרבי. אני לא אוהב לשמוע מוסיקה".

מידד טסה: "סדרת הרצאות של מרן הרב עובדיה זצ"ל".

התחביב שלי

שלמה כהן: "אני מאוד אוהב ביוגרפיות על גדולי ישראל".

יהודה דים: "להלחין עם גיטרה, בשעות הקטנות של הלילה".

מנדי ג'רופי: "להרבות בשמחה".

שלמה אשר: "להשתעשע עם הילדים שלי".

ניר קפטן: "עריכת תשדירים".

מידד טסה: "לנגן על פסנתר".

מהי שבת אצלך?

שלמה כהן: "אוח, באה שבת באה מנוחה".

יהודה דים: "מקור הברכה, הזמן להטעין את הנפש והגוף".

מנדי: "בחיק המשפחה המצומצמת. שבת קודש לה' עם כל המשתמע".

שלמה אשר: "אווירת קדושה מיוחדת. הזמן הכי טוב למלא את המצברים".

ניר: "שבת היא תחנת ביניים להתעלות רוחנית ולבניית התא המשפחתי".

מידד: "זמן איחוד משפחתי. אחרי כל השבוע, נפגש עם ההורים. לפעמים בישיבה, ביחד עם כולם".

שיר אהוב

שלמה כהן: נכון להיום, משוך עבדך של אלי ביר.

יהודה דים: "בלבבי משכן אבנה".

מנדי: שאלה קשה מדי...

שלמה אשר: ניגון הארבע באבות, בליווי הקלרינט הידוע.

ניר: קול דודי של ישי ריבו.

מידד: השיר 'חכמה ומושלמת'. בעיקר שירי נשמה.

אם לא הייתי זמר, הייתי כנראה...

שלמה כהן: "אולי הייתי מרצה... או צייר".

יהודה דים: "כנראה בתפקיד חינוכי כלשהו".

מנדי: "שליח של הרבי".

שלמה אשר: "אברך בלבד".

ניר: "שחקן".

מידד: "בחור ישיבה בלבד".