יצחק נבון חושף: מה היה בפגישה בין החזון איש לבן גוריון?

בשבת האחרונה, נפטר יצחק נבון, מי שהיה העד היחיד לפגישתם ההיסטורית של גדול הדור, מרן החזון איש זצ"ל, וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל דאז – דוד בן גוריון.

נבון, שימש גם כנשיאה החמישי של מדינת ישראל, אבל עוד קודם לכן, בתחילת דרכו הציבורית והפוליטית - שימש כעוזרו הקרוב ויד ימינו של בן גוריון. משכך, זכה להיות נוכח בפגישה המפורסמת שעוררה הדים רבים, ועסקה בנושא המדובר ביותר בין חילוניים לחרדיים גם בימינו: גיוס בני הישיבות.

במהלך הראיון, שמסר נבון לקו המידע "קול הציבור" לפני כשנתיים, ואשר נחשף עתה בידי אתר כיכר השבת, גולל הלה בהתרגשות פרטים עיקריים מאותה הפגישה. לדבריו, עניין משמעותי נוסף עליו שוחחו השניים, הינו גיוס בנות לצבא ושירות לאומי (מה שבידוע שהחזון איש הגדיר כ"ייהרג ובל יעבור").

הגורם למפגש בין השניים, לדברי נבון, היא שיחה שקיים בן גוריון עם העסקנים זלמן כהנא ובנימין מינץ מתנועת פא"י בנושא גיוס בנות, כשהללו הציעו לבן גוריון לשמוע את דעתו של גדול הדור דאז, מרן החזון איש, בסוגיה. 

ראשית תיאר נבון, את שהתרחש ביום הפגישה המיועד. "הם תיאמו את הפגישה" גולל נבון, "ואכן ביום המיועד הגענו כאשר השמועה עשתה לה כנפיים ואלפים מתושבי העיר התאספו מסביב לבית והגיעו לראות. זו הייתה דירה קטנה וחדר מלא ספרים. החזון איש היה נמוך קומה, יפה כזה עם עיניים חכמות, והוא קיבל את בן גוריון בסבר פנים יפות".

יצחק נבון (צילום: מרים אלסטר / פלאש 90)

לאחר מכן תיאר את השיח של השניים, במהלכו לא הותיר החזון איש ספק לגבי מקומה של ההלכה במדינה יהודית. "בן גוריון פתח ואמר: 'באתי אליך לשאול אותך איך נוכל לחיות בארץ יהודים דתיים ויהודים שאינם דתיים, מבלי שנתפוצץ מבפנים. יש כאן אנשים עם השקפות שונות, איך נחיה יחד?' 'יש הלכה', השיב מרן החזון איש 'שאם שני גמלים צועדים במשעול אחד זה מול זה, ויש מקום רק לאחד מהם אז הגמל שיש עליו משא יש לו זכות קדימה'".

"'אנחנו כמו אותו גמל מלא במשא של מצוות שמוטלות עלינו, ואתם צריכים לפנות לנו את הדרך' אמר החזון איש. בן גוריון הכה לעצמו על הכתף והשיב: 'אתה חושב שעל הגמל הזה אין לו משא? הביטחון ההתיישבות, קליטת העלייה, זה לא משא? זה לא נקרא מצוות?'".

נבון המשיך לספר: "החזון איש הגיב: 'בזכות זה שאנו לומדים תורה, אתם יכולים לעשות את מה שאתם עושים'. בן גוריון השיב כי לולא אלו ששומרים ומגנים האויבים היו שוחטים אתכם'. והחזון איש אמר לו: 'בזכות זה שאנו לומדים תורה הם מתקיימים. בזכות זה שאנו לומדים תורה הם יכולים לעבוד ולשמור'".

"בן גוריון אמר: 'איני מזלזל בתורה, אבל אם לא יהיו אנשים חיים מי ילמד תורה'. השיב מרן החזון איש: 'עץ חיים, היא סם החיים'. בן גוריון ענה: 'גם הגנה על הנפש היא מצווה. ככתוב: 'כי לא המתים יהללו י-ה'. אך בכל זאת אני שואל איך נחיה כאן יחד?', החזון איש אמר: 'אני רואה חילול שבת. אנשים נוסעים לים במקום להתפלל, ללמוד תורה ולקיים חיים יהודיים. זה מקומם וזה מזעזע את הנפש לראות בארץ אבותינו חילול שבת כזה".

"בן-גוריון אמר שהוא לא נוסע בשבת לים, אבל 'אם אלו פועלים שעובדים כל השבוע לא מגיע להם לטבול בשבת? אי אפשר להכריח אותם אם אינם רוצים ללמוד תורה אבל גם הם יהודים. ואם הם לא ילכו לים אתה חושב שהם יבואו לבית הכנסת?'. החזון איש אמר: 'אני מאמין שיבוא יום וכולם ישמרו שבת ויתפללו' בן-גוריון: 'אם ירצו לא אתנגד, אבל לא צריכה להיות כפייה דתית ולא כפייה אנטי דתית. איש איש יחיה כראות עיניו'".

ניסה לקבוע לבן גוריון פגישה עם הרב מבריסק. יצחק נבון ז"ל (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90)

"כך המשיך הדו שיח" מתאר נבון, "כשהשניים חוזרים על אותן העמדות בלי שיתקרבו זה לזה בעניין התוכן. זה היה בית מלא ספרים והם ניגשו אל ארון הספרים שהיה בחדר והתבוננו בספרים, ולבסוף נפרדו בלחיצת ידיים ובידידות".

לאחר מכן, תיאר נבון את התרשמותו העמוקה של בן-גוריון, מגדול הדור החרדי. "לאחר שיצאנו, אמר לי ברכב בן-גוריון: 'איזה יהודי יפה וחכם'. אך עדיין הקשה 'איך נחיה יחד במדינה הזאת?'" סיפר.

כמו כן חשף נבון במהלך הראיון, כי בן-גוריון ביקש להיפגש גם עם מנהיגים חרדים נוספים, המתנגדים לציונות, וביניהם מרן הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק (הגרי"ז) מבריסק זצ"ל, שסירב בכל תוקף לפוגשו. "הלכתי לבית של ר׳ וולוועלה (הרב מבריסק זצ"ל) ואמרתי לו שבן-גוריון רוצה להיפגש איתו", מספר נבון. "הרב מבריסק השיב לי: 'אין צורך'. שאלתי: 'למה?' הוא השיב כי אינו מרגיש בטוב. אמרתי לו: 'הוא יבוא אליך', הוא ענה: 'אין צורך. לא צריך. כתוב אל תתוודע לרשות'. חזרתי לבן גוריון וסיפרתי לו שהרב מבריסק מסרב לראות אותו".

ולמה היהדות מתנגדת לגיוס בני הישיבות? צפו בסרטון או קראו את מאמרו של הרב זמיר כהן בנושא.