5 דקות תורה ביום
מה מברכים על לחם מתוק?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום. יוֹם חֲמִישִׁי ז' כִּסְלֵו (19 בְּנוֹבֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ד' כסלו התשע"ו
א. לֶחֶם מָתוֹק נֶחְשָׁב לְ"פַּת הַבָּאָה בְכִסְנִין" וְלָכֵן מְבָרְכִים עָלָיו "בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת", וְעַל זֶה סוֹמְכִים אוֹתָם הָאֲנָשִׁים הַמְּבִיאִים לָ'אַזְכָּרוֹת' לַחְמָנִיּוֹת מְתוּקוֹת וּמוֹדִיעִים לַצִּבּוּר שֶׁבִּרְכָּתָם "מְזוֹנוֹת". אוּלָם, צָרִיךְ לָדַעַת שֶׁכְּדֵי שֶׁיֵּחָשֵׁב כְּעוּגָה וְלֹא כְלֶחֶם - צָרִיךְ לְהַרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם הַמָּתוֹק!! וְלָכֵן, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ סָפֵק הַאִם הַלַּחְמָנִיָּה מְתוּקָה אוֹ לֹא? יַּכְנִיס חֲתִיכָה קְטַנָּה מִמֶּנָּה לְתוֹךְ פִּיו (בְּלִי לְבָרֵךְ) וְיַרְגִּישׁ אֶת הַטַּעַם וְאַחַר כָּךְ יַחְלִיט מָה לְבָרֵךְ. וְאִם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ טַעַם מָתוֹק - לֹא יִסְמֹךְ עַל מִי שֶׁאוֹמֵר לוֹ שֶׁזֶּה "מְזוֹנוֹת", אֶלָּא יִטּוֹל יָדָיו וִיבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא". וְהָאַשְׁכְּנַזִּים מַחְמִירִים שֶׁרַק אִם לָשׁוּ אֶת הַבָּצֵק בְּמֵי פֵּרוֹת, אוֹ אִם הוּא מָתוֹק מְאֹד רַק אָז מְבָרְכִים "מְזוֹנוֹת".
ב. מִי שֶׁקּוֹבֵעַ אֶת סְעוּדָתוֹ עַל "פַּת הַבָּאָה בְכִיסְנִין" וְאוֹכֵל מִמֶּנָּה כַּמּוּת שֶׁל 216 גְּרָם אוֹ יוֹתֵר - חַיָּב לִטּוֹל יָדָיו (לְלֹא בְרָכָה, וְהַמְּבָרֵךְ לֹא הִפְסִיד), וּלְבָרֵךְ בִּתְחִלָּה "הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ", וּלְבַסּוֹף "בִּרְכַּת הַמָּזוֹן". וְלָכֵן, מִי שֶׁאוֹכֵל שְׁתֵּי לַחְמָנִיּוֹת וָחֵצִי אֲפִילוּ הֵן מְתוּקוֹת מְאֹד - מְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא".
ג. דִּין זֶה הוּא בְכָל דִּבְרֵי הַמַּאֲפֶה שֶׁבִּרְכָּתָם "מְזוֹנוֹת", כְּגוֹן: עוּגִיּוֹת, עוּגוֹת, בּוּרֶקָסִים, בֵּיְגָלֶה וְכַדּוֹמֶה שֶׁאִם אוֹכֵל מֵהֶם שִׁיעוּר שֶׁל 216 גְּרָם מְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא". אוּלָם אִם הֵם מְבֻשָּׁלִים אוֹ מְטֻגָּנִים כְּגוֹן: אִטְרִיּוֹת, מַקָּרוֹנִים, קוּסְקוּס, פַּסְטֶלִים, סִיגָרִים וְכַדּוֹמֶה - אֲפִילוּ אִם יֹאכַל מֵהֶם כַּמּוּת גְּדוֹלָה - מְבָרֵךְ "מְזוֹנוֹת" וּלְבַסּוֹף עַל הַמִּחְיָה.
ד. מָה מְבָרְכִים עַל פִּיצָה? תָּלוּי בְּסוּג הַבָּצֵק, וְיֵשׁ לִשְׁאוֹל אֶת בָּעַל הַחֲנוּת מַה פָּסְקוּ לְבָרֵךְ עַל הַפִּיצָה שֶׁלּוֹ. אוּלָם יֵשׁ לִזְכֹּר, שֶׁגַּם הַפִּיצוֹת שֶׁבִּרְכָתָם "מְזוֹנוֹת" - אִם יֹאכַל מֵהֶם שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים - צָרִיךְ לְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא". לָכֵן, הָרוֹצֶה לְצֵאת מִדֵּי סָפֵק, יִטּוֹל יָדָיו, יְבָרֵךְ "הַמּוֹצִיא" וְיֹאכַל לְפָחוֹת שְׁנֵי מְשֻׁלָּשִׁים.
* * *
שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר (מִשְׁלֵי, י', יד'):
"חֲכָמִים - יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל - מְחִתָּה קְרֹבָה" (ב')
גַּם כְּשֶׁיֵּשׁ לָאָדָם מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב לוֹמַר לַשֵּׁנִי, צָרִיךְ לַחְשׁוֹב בְּאֵיזוֹ צוּרָה וְדֶרֶךְ לוֹמַר זֹאת. גַם בְּעִנְיְנֵי תוֹרָה וַהֲלָכָה אִם רוֹצִים לְהָעִיר לְמִישֶׁהוּ עַל הֲלָכָה שֶׁהוּא עוֹבֵר עָלֶיהָ - צָרִיךְ לַחְשׁוֹב אֵיךְ לְהָעִיר בְּצוּרָה חֲכָמָה כְּדֵי שֶׁהַשֵּׁנִי יְקַבֵּל אֶת הַדְּבָרִים.
לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת הִתְגַּלָּה גִּדּוּל בְּרֹאשׁוֹ שֶׁל הָרַב שָׁךְ זַצַ"ל, וְהוּא עָבַר נִתּוּחַ לַהֲסָרָתוֹ. בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ נֶעֶרְכוּ תְפִלּוֹת רַבּוֹת לִרְפוּאָתוֹ, וּבָרוּךְ ה' הוּא עָבַר אֶת הַנִּתּוּחַ בְּשָׁלוֹם וְהֶאֱרִיךְ יָמִים, כִּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה לְאַחַר מִכֵּן. בִּתְקוּפַת הַהַחְלָמָה שֶׁלְּאַחַר הַנִּתּוּחַ טִפֵּל בּוֹ צֶוֶת בֵּית הַחוֹלִים כֻּלּוֹ בִמְסִירוּת, אַךְ אָחוֹת אַחַת בָּלְטָה בִּמְיֻחָד בִּמְסִירוּתָה. עַד שֶׁכַּאֲשֶׁר הִשְׁתַּחְרֵר נָשְׂאָה הִיא בְּעַצְמָהּ אֶת חֲבִילוֹתָיו עַד לָרֶכֶב. הָרַב שָׁךְ בִּקֵּשׁ לְהוֹדוֹת לָהּ: "בִּרְצוֹנִי לָתֵת לָךְ מַתָּנָה שֶׁתִּשָּׁאֵר לָךְ לְעוֹלָם וְלֹא תִתְבַּזְבֵּז.. וּלְפִיכָךְ אֲנִי מְבַקֵּשׁ לָתֵת לָךְ אֶת הַמַּתָּנָה הַבָּאָה: הִבְחַנְתִּי שֶׁאַת מְעַשֶּׁנֶת, וְעָלַיִךְ לָדַעַת שֶׁהָעִשּׁוּן אָסוּר וּמַזִּיק וְלֹא כְּדַאי לָךְ לַעֲשׂוֹת זֹאת..." בְּמֶשֶׁךְ רֶבַע הַשָּׁעָה הַקְּרוֹבָה, עָמַד הָרַב שָׁךְ וְהִסְבִּיר לַאֲחוֹת, עַד כַּמָּה גָּרוּעַ הָעִשּׁוּן עַד שֶׁהִצְלִיחַ לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ, וְהִיא הִבְטִיחָה לוֹ שֶׁהִיא מַפְסִיקָה לְעַשֵּׁן... כְּשֶׁרָאָה הָרַב שָׁךְ אֶת רְצִינוּת הַבְטָחָתָהּ אָמַר לָהּ: "כָּעֵת נָתַתִּי לָךְ מַתָּנָה גְּדוֹלָה!" וְנָסַע לְבֵיתוֹ. בְתוֹךְ הָרֶכֶב הִסְבִּיר לִמְלַוָּיו: "חַיָּב אֲנִי הַכָּרַת הַטּוֹב לְאִשָּׁה זוֹ, הָאֱמֶת הִיא שֶׁהַטּוֹבָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר שֶׁאֲנִי מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת לָהּ הִיא לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָהּ לִשְׁמוֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, אַךְ אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהִיא לֹא תִשְׁמַע לִי. כְּשֶׁרָאִיתִי שֶׁהִיא מְעַשֶּׁנֶת הֵבַנְתִּי שֶׁהִיא גַם מְעַשֶּׁנֶת בְּשַׁבָּת. אִילּוּ הָיִיתִי אוֹמֵר לָהּ לֹא לְעַשֵּׁן בְּשַׁבָּת - לֹא הָיְתָה שׁוֹמַעַת לִי. אַךְ עַכְשָׁו שֶׁזֶּה בְשֵׁם הַבְּרִיאוּת הִיא תַפְסִיק לְעַשֵּׁן וּמִמֵּילָא הִיא תַפְסִיק לְעַשֵּׁן גַם בְּשַׁבָּת וּבְכָךְ גָּרַמְתִּי לָהּ טוֹבָה גְּדוֹלָה". וְהַדָּבָר פֶּלֶא! הֲרֵי הִיא תַּמְשִׁיךְ לִנְסֹעַ בְּשַׁבָּת וְלַעֲשׂוֹת שְׁאַר מְלָאכוֹת שֶׁאֲסוּרוֹת!? אֶלָא מִכָּאן לוֹמְדִים שאֲפִילוּ סִיגַרְיָה אַחַת פַּחוֹת בְּשַׁבָּת - זֶהוּ דָּבָר עָצוּם!!
* * *
לְדַבֵּר עִם אַבָּא...
(נָשִׁים - שִׂימוּ לֵב לְשַׁנּוֹת לִלְשׁוֹן נְקֵבָה בַּמְּקוֹמוֹת הַנִּצְרָכִים)
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יוֹם שִׁשִּׁי הִגִּיעַ וְאִתּוֹ הַהִזְדַּמְּנוּת לִשְׁפּוֹךְ לְפָנֶיךָ שִׂיחָה עַל כָּל הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר. רֵאשִׁית, בִּרְצוֹנִי לְהוֹדוֹת לְךָ עַל כָּל הַחֲסָדִים שֶׁעָשִׂיתָ עִמָּדִי, עַל כָּךְ שֶׁנָּתַתָּ לִי שָׁבוּעַ שֶׁל חַיִּים, מִדֵּי בֹּקֶר הֵחְזָרְתָּ אֶת נִשְׁמָתִי לְגוּפִי הַמֻּטָּל בַּמִּטָּה, דָּאַגְתָּ שֶׁיִּהְיוּ לִי בְּגָדִים לְכַסּוֹת אֶת עַצְמִי, הֵבֵאתָ לִי מִדֵּי יוֹם אֶת הָאֹכֶל שֶׁאֲנִי זָקוּק לוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶרְעַב, שָׁמַרְתָּ עַל בְּרִיאוּת גּוּפִי וְעַל מִשְׁפַּחְתִּי, וְעַל כָּךְ אֲנִי מוֹדֶה לְךָ מְאֹד מְאֹד, אֵין לִי כֵּיצַד וּבַמֶּה לְשַׁלֵּם לְךָ עַל כָּךְ.. "מַה אָשִׁיב לְךָ וְהַכֹּל שֶׁלְּךָ.." רַק לְהוֹדוֹת וּלְהַלֵּל.
אַךְ מֵעַל כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי, אֲנִי מוֹדֶה לְךָ עַל הַתּוֹרָה שֶׁזִּכִּיתָ אוֹתִי לִלְמֹד בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר, כִּי מַה הַתַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה הַחוֹלֵף אִם לֹא לַחֲטוֹף תּוֹרָה, תְּפִלָּה, מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים?.. הֲרֵי לֹא נִקַּח אִתָּנוּ מִכָּאן מְאוּמָה לָעוֹלָם הַנִּצְחִי אֶלָּא רַק דְּבָרִים רוּחָנִיִּים, וּבִפְרָט "לִמּוּד הַתּוֹרָה", שֶׁכֵּן גִּילוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁמַּעֲלַת לִמּוּד הַתּוֹרָה עוֹלֶה עַל הַכֹּל, וְעֶרְכָּה הָרוּחָנִי אֲפִילוּ שֶׁל מִילָה אַחַת בַּתּוֹרָה שָׁקוּל יוֹתֵר מֵעֶרְכָּן הָרוּחָנִי שֶׁל כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן! וְאַתָּה, בְּרֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ זִכִּיתָ אוֹתִי לִלְמֹד לְפָחוֹת חָמֵשׁ דַּקּוֹת שֶׁל תּוֹרָה, שֶׁבָּהֶם קָרָאתִי מִדֵּי יוֹם יוֹתֵר מֵחֲמֵשׁ מֵאוֹת מִלִּים שֶׁל תּוֹרָה שֶׁנֶּאֶמְרוּ רַק לִכְבוֹדְךָ - אַשְׁרֵינוּ! מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ! תּוֹדָה! תּוֹדָה!
וְכָעֵת, אָבִי הַיָּקָר, בָּאתִי לַעֲשׂוֹת מֵהַתּוֹרָה שֶׁלָּמַדְתִּי - תְּפִלָּה, כְּלוֹמַר, לְבַקֵּשׁ מִמְּךָ לִזְכּוֹת לְקַיֵּם אֶת אֲשֶׁר לָמַדְתִּי, כְּמוֹ שֶׁגִּלּוּ לָנוּ צַדִּיקִים, שֶׁתְּפִלּוֹת אֵלּוּ מַעֲלוֹת לְפָנֶיךָ שַׁעֲשׁוּעִים גְּדוֹלִים שֶׁלֹּא עָלוּ מִבְּרִיאַת הָעוֹלָם.
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַשָּׁבוּעַ הִתְחַלְנוּ לִלְמֹד "הִלְכוֹת בְּרָכוֹת", אָנָּא, זַכֵּה אוֹתִי לְבָרֵךְ אֶת "בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין" לִפְנֵי כָּל מַאֲכָל שֶׁאֹכַל וּמַשְׁקֶה שֶׁאֶשְׁתֶּה וַאֲפִילוּ עַל הַדָּבָר הַקָּטָן בְּיוֹתֵר שֶׁאַכְנִיס לְפִי, שֶׁכֵּן לְגַבֵּי בְּרָכָה רִאשׁוֹנָה אֵין שִׁעוּר לָמַאֲכָל, אֶלָּא עַל כָּל דָּבָר חַיָּבִים לְבָרֵךְ, וְחָלִילָה לֹא אֶגְזֹל מִמְּךָ וְלֹא מֵהַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁכֵּן לֹא אֲנִי בָּרָאתִי אֶת הָעוֹלָם וְאֶת כָּל מַה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ, אֶלָּא אַתָּה! וּכְמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ", וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ, נָתַתָּ לָנוּ אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לֵהָנוֹת מִמֶּנּוּ בִּתְנַאי שֶׁנְּבָרֵךְ אוֹתְךָ עַל כָּךְ, כִּי לְאַחַר הַבְּרָכָה נֶאֱמַר הַפָּסוּק: "וְהָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" וְאַתָּה נוֹתֵן לָנוּ אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה.
אָבִי, אָבִי.. נִזְכָּר אֲנִי עַכְשָׁו בְּכָל הַפְּעָמִים שֶׁלֹּא בֵּרַכְתִּי אוֹתְךָ עַל מַה שֶׁאָכַלְתִּי, אוֹ שֶׁבֵּרָכְתִי בְּטָעוּת בְּרָכָה לֹא נְכוֹנָה, אוֹ בְּלִי כַּוָּנָה, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ מִמְּךָ מְחִילָה, סְלִיחָה וְכַפָּרָה עַל כָּךְ, אֵינִי רוֹצֶה לִהְיוֹת גַּזְלָן חָלִילָה, אֶלָּא יֵצֶר הָרַע הוּא שֶׁהִתְגַּבֵּר עָלַי וְהִסִּיחַ אֶת דַּעְתִּי מִבִּרְכוֹתֶיךָ.. רַחֵם עָלַי מֵעָתָּה וְזָכֵּה אוֹתִי לִזְכֹּר לְבָרֵךְ אוֹתְךָ בְּכָל פַּעַם בְּנַחַת וּבְכַוָּנָה. וּבִפְרָט בְּשַׁבָּת קוֹדֶשׁ הָאֲהוּבָה שֶׁמַּגִּיעָה אֵלֵינוּ הַיּוֹם, שֶׁחֲסֵרוֹת בָּהּ בְּרָכוֹת וְיֵשׁ לְהַשְׁלִים וּלְבָרֵךְ עַל מַאֲכָלִים טוֹבִים וּטְעִימִים לִכְבוֹד שַׁבָּת, חַזֵּק אוֹתִי שֶׁאֲבָרֵךְ בְּהִתְלַהֲבוּת וּבְקוֹל רָם כְּדֵי שֶׁיִּשְׁמְעוּ אוֹתִי אֲחֵרִים וַיַּעֲנוּ "אָמֵן" בְּקוֹל רָם, וְכָךְ יִתְקַדֵּשׁ שִׁמְךָ בָּעוֹלָם.
"יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי"