האם נשים חייבות בהבדלה?

א. בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶאֱמַר: "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", מִזֶּה לָמְדוּ חֲכָמֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיֵּשׁ לְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ. בִּכְנִיסָתוֹ - בְּקִדּוּשׁ, וּבִיצִיאָתוֹ - בְּהַבְדָּלָה.

ב. כְּשֵׁם שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ כָּךְ חַיָּבוֹת מִן הַתּוֹרָה גַם בְּהַבְדָּלָה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. וְחַיָּבוֹת בְּכָל בִּרְכוֹת הַהַבְדָּלָה כּוֹלֵל בִּרְכַּת "בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ" וּ"בְשָׂמִים". וִיכוֹלוֹת לְהַבְדִּיל לְעַצְמָן, וְחַיָּבוֹת לִשְׁתּוֹת מֵהַיַּיִן כְּדִין הָאִישׁ. זֶהוּ עִיקַּר הַדִּין. אוּלָם, אִם יֵשׁ שָׁם גְּבָרִים, הַמִּנְהָג הוּא שֶׁהַנָּשִׁים שׁוֹמְעוֹת אֶת הַהַבְדָּלָה מֵהַבַּעַל אוֹ מֵאָדָם אַחֵר, וְלֹא שׁוֹתוֹת מֵהַיַּיִן. וְזֹאת מֵאַחַר וְחַוָּה גָרְמָה לִהְיוֹת 'נִבְדֶּלֶת' מֵאָדָם הָרִאשׁוֹן עַל יְדֵי שֶׁנָּתְנָה לוֹ לֶאֱכוֹל מֵעֵץ הַדַּעַת, [שֶׁלְּפִי דֵעָה אַחַת עֵץ הַדַּעַת הָיָה 'גֶפֶן', וְחַוָּה סָחֲטָה עֲנָבִים וְנָתְנָה לוֹ יַיִן]. וּמִטַּעַם זֶה לֹא שׁוֹתוֹת הַנָּשִׁים מִיֵּין הַהַבְדָּלָה. אוּלָם כָּאָמוּר, כָּל זֶה כַאֲשֶׁר הַבַּעַל מַבְדִּיל בְּבֵיתוֹ וּמוֹצִיאָן יְדֵי חוֹבָה. אוּלָם, אִם אֵין גֶּבֶר שֶׁמַּבְדִּיל - תַּבְדִּיל בְּעַצְמָהּ וְתִשְׁתֶּה.

ג. בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵין לֶאֱכוֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת לִפְנֵי שֶׁעוֹשִׂים "הַבְדָּלָה", אוּלָם מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה לִפְנֵי הַהַבְדָּלָה בִתְנַאי שֶׁיֹּאמַר "אַתָּה חוֹנַנְתָּנוּ" בַתְּפִלָּה, אוֹ יֹאמַר אֶת הַמִּלִּים: "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל". וְלָכֵן, אִשָּׁה הָרוֹצָה לְהַתְחִיל לְנַקּוֹת אֶת הַבַּיִת אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאַר מְלָאכוֹת מִיָּד בְּצֵאת הַשַּׁבָּת לִפְנֵי הַהַבְדָּלָה, תֹּאמַר: "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל", וְתוּכַל לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה. אוּלָם, תִּזָּהֵר לֹא לִטְעוֹם מְאוּמָה עַד שֶׁתִּשְׁמַע הַבְדָּלָה.

ד. תַּקָּנַת חֲכָמִים הִיא לְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, מִשּׁוּם שֶׁבְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת מִסְתַּלֶּקֶת מִן הָאָדָם הַנְּשָׁמָה הַיְּתֵרָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בְשַׁבָּת, וְהַנֶּפֶשׁ דּוֹאֶבֶת עַל יְצִיאַת הַשַּׁבָּת, וּכְדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַנֶּפֶשׁ הַדּוֹאֶבֶת, מְשַׂמְּחִים אוֹתָהּ בְרֵיחַ טוֹב, כִּי מֵהָרֵיחַ נֶהֱנֵית הַנְּשָׁמָה, וְסִדְּרוּ חֲכָמִים בְּרָכָה זוֹ בְסֵדֶר הַהַבְדָּלָה.

* * *

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - וַיִּשְׁלַח

"וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו... וַיְצַו אֹתָם לֵאמֹר כֹּה תֹאמְרוּן לַאדֹנִי לְעֵשָׂו... עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה"

לְאַחַר עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה שֶׁיַּעֲקֹב הָיָה מִחוּץ לְבֵיתוֹ הִגִּיעַ הַזְּמַן לַחֲזֹר. הוּא לָקַח אֶת נָשָׁיו וִילָדָיו וְיָצָא לַדֶּרֶךְ, אוּלָם הוּא זָכַר הֵיטֵב מַדּוּעַ בָּרַח, מֵאַחַר וְעֵשָׂו אָחִיו רָצָה לְהוֹרְגוֹ, וְעֵשָׂו עֲדַיִן חָי, וַעֲדַיִן שׂוֹנְאוֹ וְהַסַּכָּנָה גְדוֹלָה. יַעֲקֹב אָבִינוּ הִתְכּוֹנֵן לַמִּפְגָּשׁ בִּשְׁלֹשָׁה דְבָרִים: בִּתְפִלָּה, בְּמַתָּנָה, וּבַהֲכָנָה לַקְּרָב. כְּשֶׁהוּא שׁוֹלֵחַ אֶת הַמַּתָּנָה הוּא מְצַוֶּה אֶת הַמַּלְאָכִים לוֹמַר לְעֵשָׂו אֶת הַמִּשְׁפָּט הַזֶּה: "עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה", וְרָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ מְבָאֵר: "גַּרְתִּי - בְּגִימַטְרִיָּא תַּרְיַ"ג, כְּלוֹמַר עִם לָבָן הָרָשָׁע גַּרְתִּי וְתַרְיַ"ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי", הַמֶּסֶר שֶׁשּׁוֹלֵחַ יַעֲקֹב לְעֵשָׂו הוּא: "אֲנִי שָׁמַרְתִּי, שׁוֹמֵר וְאֶשְׁמֹר עַל כָּל הַמִּצְווֹת!" וְלִכְאוֹרָה, מָה זֶה מְעַנְיֵן אֶת עֵשָׂו אִם יַעֲקֹב הִתְחַזֵּק אוֹ הִתְדַּרְדֵּר מִבְּחִינָה רוּחָנִית? הֲרֵי הוּא רוֹצֶה לַהֲרוֹג אוֹתוֹ, וּמָה קָשׁוּר עַכְשָׁו תַּרְיַ"ג הַמִּצְווֹת לְעֵשָׂו הָרָשָׁע?

אֶלָּא כָּאן הַתּוֹרָה מְגַלָּה לָנוּ תַּגְלִית עֲצוּמָה שֶׁשַּׁיֶּכֶת לֹא רַק לְיַעֲקֹב אָבִינוּ אֶלָּא לְכָל הַדּוֹרוֹת. מַה שֶׁמַּפְחִיד בֶּאֱמֶת אֶת עֵשָׂו וְאֶת כָּל הַשּׂוֹנְאִים שֶׁלָּנוּ זֶה לֹא כַּמּוּת הַנֶּשֶׁק שֶׁלָּנוּ - אֶלָּא הַאִם אֲנַחְנוּ שׁוֹמְרִים אֶת הַמִּצְווֹת וּקְרוֹבִים לֶאֱלוֹקִים! כֵּן, הֲרֵי כֻלָּם לוֹמְדִים אֶת הַתַּנַ"ךְ, כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁאֲנַחְנוּ הָעָם הַנִּבְחָר, וְלָמָּה בְּכָל זֹאת הֵם מֵעִיזִים לְהִתְעַסֵּק אִתָּנוּ? בִּגְלַל שֶׁהֵם רוֹאִים אֶצְלֵנוּ רִפְיוֹן. יַעֲקֹב וְעֵשָׂו נִמְצָאִים בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּמֵעֵין 'נַדְנֵדָה', כְּשֶׁיַּעֲקֹב יוֹרֵד - עֵשָׂו עוֹלֶה, וּכְשֶׁיַּעֲקֹב עוֹלֶה - עֵשָׂו יוֹרֵד. וְעַד הַיּוֹם זֶה כָךְ! הֵן בָּאָרֶץ וְהֵן בְּחוּ"ל. כַּאֲשֶׁר עַם יִשְׂרָאֵל הֶחֱזִיק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת בַּאֲדִיקוּת - הַגּוֹיִים כִּבְּדוּ וְהֶעֱרִיכוּ אוֹתָנוּ וְאֶת חֲכָמֵינוּ. אוּלָם, כַּאֲשֶׁר הִתְחַלְנוּ "לְחַפֵף", הַגּוֹיִים הֵרִימוּ עָלֵינוּ אֶת הָרֹאשׁ. וְהַגּוֹיִים בְּעַצְמָם יוֹדְעִים זֹאת, וְלָכֵן, יְהוּדִים יְקָרִים, צְרִיכִים אָנוּ לְהָרִים אֶת הָרֹאשׁ וְלוֹמַר לְכָל הָעוֹלָם: "אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים! אָנוּ בָנָיו שֶׁל אֱלֹקִים! אָנוּ נִלְמַד אֶת תּוֹרָתוֹ וּנְקַיֵּם אֶת מִצְווֹתָיו"! וּבְכָךְ יִהְיֶה לָנוּ בִטָּחוֹן וְשָׁלוֹם.