נפלאות הבריאה
האם שימפנזים הם בעצם בני אדם?
לא מעט חוקרים קוראים להכריז על שימפנזים כמשתייכים למין האנושי. למה הם חושבים כך – ולמה הם טועים
- הידברות
- פורסם י' כסלו התשע"ו
האם שימפנזים הם בני אדם? מדענים לא מעטים טוענים שכן. כך למשל, בכתבה שהתפרסמה ב'הארץ' ביום שישי האחרון, הביע את הדעה הזו הדוקטורנט איתי רופמן מהמכון לאבולוציה מאוניברסיטת חיפה. רופמן הקדיש את השנים האחרונות למחקר שימפנזים ובונובואים (מין המכונה גם ''שימפנז ננסי'), והוא אומר כי על בסיס מחקריו, יש קייס נכבד להכללת הקופים הללו במשפחת האדם.
כדי להסביר את הטיעון שלו, רופמן סיפר על קוף הבונובו קנזי, אותו מצא בוכה יום אחד. "הוא הראה לי את היד שלו, רץ למסך המחשב, סימן מלים כמו 'צינור', 'יד' ו'מכה' והראה לי בתנועות ידיים. הסתבר לי שכמה שנים קודם לכן הוא השפריץ מים והרגיז את אחד משומרי הלילה בשמורה, שהכה אותו על היד בצינור ממתכת. קנזי זכר את האירוע, שכנראה נחווה אצלו כטראומטי, וידע לספר אותו כך שאבין מבלי ששמעתי אותו קודם לכן". אחותו של קנזי, בנישה, הפגינה אינטליגנציה לא פחותה: בעזרת מחשב ואוצר מילים של 400 סמלים שונים היא הסבירה לרופמן כיצד הורדם קוף שהיה אבי ילדיה לצורך טיפול שבר, לקה בדום לב, ועבר ניסיון החייאה שכשל.
הרעיון ששימפנזים ראויים להיחשב בני אדם אינו כה חדש, מרעיש ככל שהוא נשמע לאוזניים שפויות. ב-2011, שימפנז בשם סנטינו, מגן החיות פורוביק בשבדיה, עלה לכותרות בעולם לאחר שמטפליו גילו בו יכולת תכנון נדירה: הוא נהג לאסוף אבנים לערימה קטנה בשעות המוקדמות של הבוקר, לפני שגן החיות נפתח, כדי שיהיה לו מלאי אבנים בהישג יד להשליך על מבקרים שעצבנו אותו. ההתנהגות הזו, טענו אז מדענים, מוכיחה שלשימפנזים יש 'תודעה מפותחת היטב', ו'עולם פנימי כמו זה של בני האדם'.
התפתחויות כאלה בחקר השימפנזים לא נותרות בתחום המדע התיאורטי בלבד. רופמן סיפר בריאיון ל'הארץ' כי קיבל כבר פניה מעורך הדין סטיבן וייס, העומד בראש 'פרויקט הזכויות ללא-בני-האדם'. וייס מוביל מאבק מתוקשר בדרישה להכיר בבעלי חיים מסוימים שניחנו ביכולות קוגניטיביות מפותחות, ובראש ובראשונה שימפנזים, כבעלי זכויות משפטיות ומעמד שווה בפני החוק. כחלק מעבודתו, הארגון מנסה לאסוף הוכחות לכך ששימפנזים יכולים למסור עדות קבילה בבתי משפט. הסיפורים של רופמן על קנזי ובנישה התקשורתיים בהחלט משכו את תשומת ליבם של אנשי הארגון.
הניסיונות להעניק זכויות אדם לשימפנזים כבר התחילו להגיע לבתי משפט בארצות הברית. בקיץ האחרון נידונה בבית משפט במנהטן תביעתו של ארגון 'פרויקט הזכויות ללא-בני-אדם' להעניק זכויות אדם לצמד שימפנזים בשם ליאו והרקולס, הנמצאים היום במעבדת המחקר של אוניברסיטת סטוני ברוק. עו"ד וייס, שייצג את הארגון, טען שהחוקה האמריקאית אמורה להגן גם על זכויותיהם של שימפנזים מאחר שהם כמעט זהים לבני אדם. "שימפנזים הם יצורים עצמאיים המקבלים החלטות עבור עצמם ולא נשלטים על ידי אינסטינקט", טען וייס בבית המשפט. "הם מודעים לעצמם, יש להם שפה, יש להם מתמטיקה, יש להם תרבות חברתית. הם זוכרים את העבר ומתכננים את העתיד". בבני אדם, הוא סיכם, תכונות כאלה הן בסיס לזכות לחירות – וכך זה צריך להיות גם במקרה של השימפנזים.
על אף התביעה הזו נדחתה בסופו של דבר ביולי האחרון, תביעות דומות עומדות על הפרק. מחקרים כמו של רופמן מספקים להן את הבסיס המוסרי: אם שימפנזים אכן מתנהגים באופן כה דומה לבני אדם – האם אינם בעצם בני אדם הזכאים לזכויות מלאות בחברה?
למדענים שלא מתרגשים כל כך מהר משימפנז בוכה, יש כמובן תשובות ברורות לשאלה הזו. שימפנזים, הם מזכירים, אמנם חולקים 98% מהדי.אן.איי שלהם עם בני אדם – אבל עכברים חולקים 90% מהדי.אן.איי. שלהם עם בני אדם, ועוד לא שמענו על חתול שטרף עכבר והואשם בפשעים כנגד האנושות. מטען גנטי משותף – כל עוד אינו מלא – פשוט אינו בסיס למיון באותה קטגוריה. אפילו 50% מהדי.אן.איי. של בננה זהה לדי.אן.איי. של אדם – תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם חותכים סלט פירות.
גם הטענה על היכולות התקשורתיות המרשימות של שימפנזים אינה משכנעת, במיוחד אם זוכרים שיש בעלי חיים נוספים שמפגינים יכולות לא רעות בתחום. כלבים יכולים ללמוד לבצע סדרה של טריקים בסדר מסוים, להבין שפת סימנים, ולזהות לא מעט מילים. דולפינים מתקשרים זה עם זה ועם בני אדם בעזרת תמונות, צלילים וסימנים. גם אם השימפנז הוא התלמיד המצטיין בכיתת בעלי החיים, זה עדיין לא אומר שתלמידים מצטיינים קצת פחות צריכים להיחשב לחיות בעוד הוא זוכה להיות 'בן אדם'. אסור לשכוח גם שבעלי חיים הם לא היחידים בנוסף לאדם שמסוגלים לגלות יכולות תקשורת, זיכרון ותכנון לעתיד. ככל שמדע הבינה המלאכותית מתקדם, יש גם לא מעט מחשבים שמסוגלים לדברים באלה. רק חסר לנו שאחרי שהשימפנזים יוכרזו כבני אדם, המחשבים שלנו יתחילו גם הם לתבוע את זכויותיהם.
לא סביר שבעתיד הנראה לעין בית משפט כלשהו יכיר בזכויות האדם של שימפנזים. אבל כן מעניין להבין מדוע הקריאה להכיר באנושיותם של השימפנזים יוצאת דווקא מבית מדרשם של חוקרי אבולוציה למיניהם. המאמינים בתיאוריה של דרווין הרי טוענים שהאדם מוצאו מהקוף. מהאמונה הזו, לא רחוקה הדרך להחזרת גם את הקוף של ימינו למשפחת האדם. אבל, בהתנהלות שמשקפת במדויק את מלא הבעייתיות של תורת האבולוציה, החוקרים התומכים באנושיות השימפנזים מתעלמים לחלוטין ממהותה של 'אנושיות'. האם להיות בן אדם פירושו להיות מסוגל לספר סיפור, לתכנן זריקת אבנים, או לזכור מאורע? אם כן, אכן אין הבדל גדול בין שימפנזים לבני האדם. לכל היותר, בני האדם הם שימפנזים קצת יותר משוכללים. אבל אם יוצאים מתוך נקודת הנחה שלאדם יש ייחודיות שהיא מעבר לאינטליגנציה ותקשורת, שהוא ניחן בנשמה רוחנית ומסוגל למחשבות מוסר שאף חיה או מחשב לא צפויים להפגין, הסוגיה הזו כולה הופכת למגוחכת. כן, קינזי הקוף ידע לספר שהוא השפריץ מים על עובד בשמורה – האם הוא גם היה מסוגל להתחרט על כך, לבקש סליחה, ולעבוד על עצמו כדי לא להתפרץ כך בעתיד?