אמונה אלחוטית: סיפור קטן על קידוש השם גדול

סיפור אמיתי ששמעתי: טובה (שם בדוי) היא אשת אברך ואם לילדים קטנים, גרה במרכז ועוסקת במלאכת הקלדנות. טובה היא אשה חרוצה, מסודרת ומאוד מדויקת. לרוב אין מה לתקן אחרי שהיא מקלידה. יש לה גם חוש פענוח כתבים של חרטומי מצריים, היא מצליחה להעביר אותם לקובץ וורד מסודר ואף להספיק הכל תחת לחץ ובזמן קצוב.

אולם, אחרי שטובה מקלידה את החומר, היא צריכה להעביר אותו בדרך כלשהי לדינה העורכת, שגרה במרחק של כחצי שעה הליכה.

ועכשיו הקשיבו טוב. טובה מעולם לא השתמשה בשרותי התקשורת האלחוטית כדי להעביר את החומרים שהיא מקלידה. מ ע ו ל ם. הכל היא מעבירה בדיסק. הלוך ושוב הקבצים עוברים מהרחוב שלה לרחוב של דינה ובחזרה.

טובה ובעלה הם אנשים תמימים ופשוטים. בעלה משקיע את רובו וכולו בלימוד תורה והיא מקלידה בכל ערב עד לשעות הקטנות של הלילה. וככה הם חיים. הם מתנגדים להכניס כל סוג של תקשורת אלחוטית לתוך הבית שלהם. הבית שלהם איננו מרושת. לעולם לא תצליחו להתחבר שם לוויי פיי או לבלוטוס או לשמוטוס או לקוסקוס. לעולם. אפילו שהיא קלדנית ועובדת שעות על המחשב. החיבור היחיד של המחשב בבית שלה הוא תקע החשמל.

עוד שמעתי כבדרך אגב, שהרבה סיפורי נסים מתרחשים בביתם כשהם צריכים ישועות. פעם היה חסר להם כסף למכולת, ובדיוק בקשו ממנה קלדנות של ספר בן 400 דפים. או שפתאום התקלקל להם הקומקום, ובדיוק חילקו קומקומים בכולל, ועוד כל מיני דברים שלא הייתי רוצה להגזים עליהם, כי כאמור, זה סיפור אמיתי. כאילו שהאנטנה של טובה ובעלה מחוברת רק כלפי השמיים, ומשם הם מקבלים תקשורת מעולה וחבילות גלישה ללא הגבלה.

עכשיו נראה אתכם, שיהיה לכם משרד, ולא תהיה לכם תקשורת אלחוטית. אה? זה כמו שיהיה לכם משרד ולא יהיה לכם כסא – רק שרפרף נמוך של ילדים בגן, ותצטרכו להקליד מלמטה למעלה. או שיהיה לכם משרד ולא יהיה לכם אור – רק נרות, או שתשתמשו רק במחוגה במקום צורות אוטומטיות... או כמו לחיות בלי יד, חלילה... או בלי רגל... נכון שאני צודקת? אני מניחה שכל גולשי האתר מבינים את כוונתי.

אני הערכתי את טובה. היא עשתה לי טעם של פעם. אפילו שזה נשמע חשוך, ישן, לא מתקדם, לא רלוונטי – יש פתרונות, יש חסימות. אני לא יודעת למה, אבל הערכתי אותה ואת בעלה על תמימותם ועל מסירות נפשם.

גם אני כותבת. והנה, עכשיו אתם קוראים. גם אני מקלידה. הנה, עכשיו האותיות מופיעות על המסך. אבל אני משתמשת בתקשורת אלקטרונית, והיא לא. וזהו. יחי ההבדל.

כמה שבועות אחרי ששמעתי את הסיפור של טובה מדינה העורכת, הלכתי לחנות וביקשתי חסימה לאינטרנט שלי – שיהיה פתוח רק למיילים, בנק והידברות. וזהו.

קידוש השם של טובה השפיע עליי, בחיבור אלחוטי.