סיפור לשבת: זלמן הודה בחטאיו – והמגיפה נעצרה

הקור היה מקפיא עצמות. הסוס כנראה תעה בדרכו, משה ישב בעגלה והבין שאם לא יעשה מעשה בדחיפות הוא יקפא למוות. בלית ברירה החליט משה להביט סביבו ולראות היכן יש נקודה של אור.

כאשר ראה מרחוק אור מהבהב הורה לסוס לצעוד בין עצי היער לכיוון האורות שהלכו וגדלו מרגע לרגע. הם הגיעו באישון לילה ואפילה לעיירה מזריטש.

בין בתי העיר אמנם רבצה תרדמה עזה והכל נמו את שנתם, אך בבית אחד התגורר המגיד של העיירה שנודעה על שמו לדורות עולם: רבי דוב בער, המגיד ממזריטש (יום פטירתו י"ט כסלו), תלמידו הגדול וממשיך דרכו של הבעל שם טוב הקדוש.

המגיד ממזריטש ישב ועסק בתורה לילות כימים, גופו הקדוש כמעט ולא טעם טעם של שינה. לשמע דפיקותיו של משה בדלת, פתח המגיד והכניסו במאור פנים של מצוות הכנסת אורחים. בבוקר, לאחר שישן, התפלל, אכל ושתה, נקרא משה אל המגיד בשנית, וכך אמר לו הצדיק:

"אתה מגיע מן העיר סלוצק שבליטא, ולא לחינם טעית בדרכך, אלא מן השמים נסתבב כך. כאשר יצאת מביתך היה בנך חולה מאוד". האברך נענע בראשו בהתפעלות, ראה שלפני הצדיק גלויים כל פרטיו ומעשיו. הוא הבין שאיש אלוקים לפניו, והטה אוזנו לדברי המגיד.

רבי דוב בער, המגיד ממזריטש

המגיד המשיך בחזותו את העתיד לקרות בצורה מפליאה: "למרות שבעירכם משתוללת כעת מגיפת ילדים איומה, אין לך מה לדאוג כי בנך יהיה בריא. הן תדע שכל בני העיר ורבניה מחפשים את הסיבה שבשלה פרצה המגיפה. מי הוא זה שחטא כל כך, ובשלו יצא הקצף על בני העיר.

"כאשר תגיע לעיר, תיערך ברית מילה לבנו של פלוני אלמוני, תושב העיר. אתה תהיה בין המוזמנים לברית שתיערך בנוכחות רבני וגאוני העיר. בברית המילה הזו יקום מישהו וילחש באוזני הנוכחים שאברך מסוים, נקרא לו ראובן לצורך הסיפור, הוא-הוא החוטא הגדול שכולם מחפשים, ויהיו כאלה שיביישוהו על "חטאיו" – למרות שהינו צדיק ונקי – ויהיו כאלה שאף יכו אותו.

"אתה" – הזהיר המגיד הקדוש את משה ההמום – "תעמוד מן הצד. אל לך להתערב כלל במהומה.

"בין הקרואים לסעודה יהיה זלמן, העשיר הגדול. זלמן זה הינו חוטא ובעל עבירה מופלג, ובשלו אירעה הרעה הזו. בשלב מסוים יתקדם זלמן הגביר לעבר ראובן וירים את ידו להכותו באמרו: אתה הוא הגורם למגיפה.

"או אז, תרים אתה את ידך ותעצור את זלמן הגביר. תתפוס בחזקה בידו ותקרא בקול רם כי הוא החוטא, וכי אם לא ישוב מדרכו הרעה ינדוהו רבני העיר".

משה היסס. הוא הרי מסכן את עצמו ואת מעמדו, באם זלמן הגביר יסרב להודות על חטאיו, יקצפו בני העיר על משה שהתערב במעשה לא לו.

אך המגיד הרגיעו: "ערב אני לך, שברגע שתקרא באוזניו בקול, 'תן תודה כי אתה הוא החוטא', יודה זלמן מעצמו על חטאיו והמגיפה תיעצר".

"ואם לא תעשה כדברי" – הוסיף המגיד להזהיר את משה – "דע כי בנך מות ימות כדרך שאר ילדי העיר".

למשה לא נותרה ברירה. הוא עשה ככל אשר ציוה עליו המגיד הקדוש, ודבר מדבריו לא נפל ארצה. כך הציל המגיד ממזריטש קהילה שלמה ממגיפת ילדים אכזרית.