5 דקות תורה ביום
המתארח בבית מלון צריך להדליק נרות חנוכה?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום. יוֹם רִאשׁוֹן כד' כִּסְלֵו בָּעֶרֶב מַדְלִיקִים נֵר רִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה (6 בְּדֵצֶמְבֶּר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם י"ז כסלו התשע"ו
א. מִי שֶׁמִּתְאָרֵחַ בְּמָקוֹם אַחֵר וְאֵין אַף אֶחָד בְּבֵיתוֹ שֶׁיַּדְלִיק עָלָיו - צָרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף בַּהַדְלָקָתוֹ שֶׁל בָּעַל הַבַּיִת. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיִּתֵּן לוֹ כַמָּה שְׁקָלִים כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה שֻׁתָּף בַּשֶּׁמֶן אוֹ בַנֵּר וְיִשְׁמַע מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּרָכָה וְכָךְ יֵחָשֵׁב שֶׁגַּם הוּא הִדְלִיק.
ב. אִם בָּעַל הַבַּיִת מְסָרֵב לְקַבֵּל אֶת הַשְּׁקָלִים וְאוֹמֵר לוֹ: "זֶה בְסֵדֶר אֲנִי מַקְנֶה לְךָ חֵלֶק מֵהַשֶּׁמֶן" - זֶה בְסֵדֶר. וְכֵן מִי שֶׁמִּתְאָרֵחַ אֵצֶל אָחִיו אוֹ חָמִיו, וְאוֹכֵל וְשׁוֹתֶה שָׁם בְּחִנָּם, לֹא צָרִיךְ לְהִשְׁתַּתֵּף, כִּי מִן הַסְּתָם הֵם מַקְנִים לוֹ חֵלֶק מִן הַשֶּׁמֶן.
ג. מִי שֶׁמִּתְאָרֵחַ בְּבֵית מָלוֹן בַּחֲנֻכָּה. אַף עַל פִּי שֶׁמַּדְלִיקִים עָלָיו בְּבֵיתוֹ, צָרִיךְ לְהַדְלִיק גַּם בַּמָּלוֹן, כִּי מֵאַחַר וְהוּא מְשַׁלֵּם עַל שְׁהוּתוֹ בַּמָּלוֹן, זֶהוּ בֵּיתוֹ לַיָּמִים הַלָּלוּ. לָכֵן אִם יָכוֹל לְהַדְלִיק בְּחַדְרוֹ - יַדְלִיק, וְאִם לֹא - יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה בַהַדְלָקָה הַמֶּרְכָּזִית שֶׁבַּמָּלוֹן שֶׁמַּדְלִיק אֶחָד הָאוֹרְחִים.
ד. אֵין לִזְרֹק אֶת הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר מִנֵּרוֹת הַחֲנֻכָּה לַפַּח אוֹ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ לְדִבְרֵי חוֹל, אֶלָּא יֵשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ מְדוּרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ וּלְשוֹרְפוֹ.
ה. מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה הִיא רַק בַּחֲצִי שָׁעָה הָרִאשׁוֹנָה לַהַדְלָקָתוֹ - וְלָכֵן, רַק אִם כָּבוּ הַנֵּרוֹת תּוֹךְ חֲצִי שָׁעָה לַהַדְלָקָתָם וְנִשְׁאַר שֶׁמֶן - הַשֶּׁמֶן הַזֶּה קָדוֹשׁ. אַךְ, אִם דָּלְקוּ חֲצִי שָׁעָה וְרַק לְאַחַר מִכֵּן כָּבוּ - הַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר בַּכּוֹס מֻתָּר בְּשִׁמּוּשׁ. וְהַשֶּׁמֶן שֶׁנִּשְׁאַר בַּבַּקְבּוּק וַדַּאי מֻתָּר לְכָל שִׁמּוּשׁ אַחֵר (גַּם לְסָלָט) וְאֵין בּוֹ שׁוּם קְדֻשָּׁה.
ו. בְּכָל יוֹם מִימֵי הַחֲנֻכָּה מוֹצִיאִים סֵפֶר תּוֹרָה וְקוֹרְאִים בּוֹ אֶת הַקְּרִיאָה שֶׁמְּדַבֶּרֶת עַל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהִקְרִיבוּ י"ב הַנְּשִׂיאִים בַּמִּדְבָּר בְּיוֹם שֶׁחָנְכוּ אֶת הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּזְבֵּחַ.
ז. מַדּוּעַ קוֹרְאִים בַּחֲנֻכָּה דַוְקָא אֶת הַקְּרִיאָה הַזּוֹ? 1. כֵּיוָן שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת עַל חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, וּבַחֲנֻכָּה הַמַּכָּבִּים חָנְכוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ פַּעַם נוֹסֶפֶת לְאַחַר שֶׁחִלְּלוּ אוֹתוֹ הַיְּוָנִים. 2. חֲכָמִים גִּלּוּ לָנוּ שֶׁהַיּוֹם שֶׁבּוֹ הִסְתַּיְּמָה מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר הָיָה כה' בְּכִסְלֵו, אוּלָם ה' צִוָּה לְהַמְתִּין עִם מְסִבַּת 'חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן' עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן שֶׁהוּא יוֹם מְיֻחָד, וּכְדֵי לֹא לְקַפֵּחַ אֶת תַּאֲרִיךְ כה' בְּכִסְלֵו - גִּלְגְּלוּ מִשָּׁמַיִם שֶׁבְּדִיּוּק בְּתַאֲרִיךְ זֶה יְחַנְּכוּ הַמַּכָּבִּים אֶת הַמִּזְבֵּחַ.
* * *
מוּסַר הַחֲנֻכָּה
כְּשֶׁמָּצְאוּ הַמַּכָּבִּים אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן הָיְתָה בּוֹ כַמּוּת הַמַּסְפִּיקָה לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד, וְנַעֲשָׂה נֵס וְהִסְפִּיק לִשְׁמוֹנָה יָמִים. נִשְׁאֶלֶת הַשְּׁאֵלָה: מֵאַחַר וְהָיָה שֶׁמֶן לְיוֹם אֶחָד הֲרֵי שֶׁבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לֹא נַעֲשָׂה נֵס, וְאִם כֵּן הַנֵּס הָיָה רַק שִׁבְעָה יָמִים, וּמַדּוּעַ חוֹגְגִים אָנוּ שְׁמוֹנָה יָמִים? עֲשָׂרֹת תֵּרוּצִים נֶאֶמְרוּ עַל שְׁאֵלָה זוֹ. הָיוּ כָאֵלֶּה שֶׁהִסְבִּירוּ שֶׁעֶצֶם מְצִיאַת הַפַּךְ הִיא נֵס בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְהָיוּ שֶׁהִסְבִּירוּ שֶׁכָּל יוֹם שָׂמוּ רַק מְעַט מֵהַכַּמּוּת שֶׁמָּצְאוּ וְזֶה דָּלַק כָּל הַלַּיְלָה. אוּלָם, יֵשׁ הַמַּסְבִּירִים בְּדֶרֶךְ זוֹ:
דַּרְכָּם שֶׁל אֲנָשִׁים לְהִתְפַּעֵל כְּשֶׁרוֹאִים דָּבָר חָרִיג. אוּלָם כְּשֶׁמִּתְרַגְּלִים אֵלָיו - יוֹרֶדֶת הַהִתְפַּעֲלוּת. פַּעַם יָשַׁבְתִּי עִם קְבוּצַת נְעָרִים שֶׁאָמְרוּ לִי: "אִם תַּרְאֶה לָנוּ נֵס - נַחְזֹר בִּתְשׁוּבָה". אָמַרְתִּי לָהֶם: "אִם כּוֹס הַמַיִם שֶׁנִּמְצֵאת כָּרֶגַע בְּצַד יָמִין שֶׁל הַשֻׁלְחָן תִּתְרוֹמֵם מֵעַצְמָהּ וְתָעוּף לְצַד שְׂמֹאל שֶׁל הַשֻּׁלְחָן זֶה נֵס מַסְפִּיק גָּדוֹל?" "בְּוַדַּאי!" עָנוּ כֻלָּם. "וְאִם כָּל הַשֻּׁלְחָן יִתְרוֹמֵם וְיָעוּף לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַחֶדֶר, מָה תֹאמְרוּ?" "זֶה וַדַּאי נֵס עָצוּם!" "וְאִם תִּרְאוּ מִבְנֶה עָנָק מִתְרוֹמֵם בָּאֲוִיר וְעָף לַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַמְּדִינָה, זֶה יוֹתֵר גָּדוֹל?" הִמְשַׁכְתִּי לְהַקְשׁוֹת. וְהֵם עָנוּ: "כֵּן! כֵּן! רַק תַּעֲשֶׂה כְבָר מַשֶּׁהוּ כָזֶה", אָמַרְתִּי לָהֶם: "אִם תִּסְתַּכְּלוּ לַשָּׁמַיִם תִּרְאוּ דָבָר שֶׁהוּא יוֹתֵר גָּדוֹל מִבִּנְיָן וְיוֹתֵר גָּדוֹל מִכָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ הֲלֹא הִיא הַ"שֶּׁמֶשׁ", וְהִיא בְכָל יוֹם עָפָה בָּאֲוִיר מִצַּד מִזְרַח לְצַד מַעֲרָב מִבְּלִי שֶׁמִּישֶׁהוּ יִדְחֹף אוֹתָהּ בְיָדָיו, הַאֵין זֶה נֵס?.." אֶלָּא מָה? הִתְרַגַּלְתֶּם כָּל יוֹם לִרְאוֹת אֶת זֶה, לָכֵן זֶה לֹא מַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם. גַּם אִם תִּרְאוּ כוֹס מִתְעוֹפֶפֶת כָּל יוֹם גַם זֶה לֹא יַשְׁפִּיעַ עֲלֵיכֶם בַּהֶמְשֵׁךְ. נִמְצֵאנוּ לְמֵדִים שֶׁהַטֶּבַע בְּעַצְמוֹ הוּא נֵס אֶחָד גָּדוֹל. וְהַיּוֹם הָרִאשׁוֹן שֶׁל חֲנֻכָּה בָא לְלַמֵּד אוֹתָנוּ שֶׁגַּם שֶׁמֶן רָגִיל שֶׁדּוֹלֵק - זֶה נֵס! "עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת!" חֲנֻכָּה שָׂמֵחַ.