כתבות מגזין
ראש השיקום התורני בבתי הסוהר: "תוצאות המחקר שעשינו – צפויות לחולל מהפכה אמיתית"
מה אם בנוסף למערך הסוציאלי, הטיפול הפרטני, ושאר האמצעים שמשמשים את הרשויות כדי לשקם אסירים ולהחזירם למוטב - היינו מציעים להם גם את דרך התורה והתשובה, כאמצעי שיקומי מן המניין? הרב אבינועם כהן, ראש תחום השיקום התורני ברשות לשיקום האסיר, החליט לנסות. "מי שנתן לנפש את האפשרות לחטוא", הוא מסביר לאסירים, "חזקה עליו שנתן לה גם את האפשרות לשוב ממעשיה הרעים, ולתקנם". והתוצאות? הצלחה לא רגילה, עם מעל שמונים אחוזי הצלחה, ואחוזי חזרה לפשע לאחר השיקום - הנמוכים בעולם
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם י"ז כסלו התשע"ו
לכל חברה מתוקנת, יש חזון אותו היא רואה לנגד עיניה, ואליו היא חותרת במטרה להיטיב לכמה שיותר חברים בתוכה, ולאפשר להם לחיות חיים טובים ושופעי הזדמנויות. אולם בכדי שתקבל לגיטימציה להתקיים, ראשית מוכרחה כל חברה - לעשות כל שביכולתה, ולנקוט בכל הסנקציות האפשריות - בכדי לצמצם ואף למגר כליל, את הפשע והאלימות מתוכה.
איך עושים את זה? לרב אבינועם כהן - ראש תחום השיקום התורני ברשות לשיקום האסיר, ובעל תשובה מזה 25 שנה - יש משנה סדורה בנושא: 'תוכנית שלושת הצעדים' – וידוי, חרטה וקבלה לעתיד - אותה 'העתיק' לדבריו מהרמב"ם, היישר אל בין כתלי בית הסוהר – היא ה'אני מאמין' שלו, שהפך זה מכבר לכלי טיפולי רשמי, ומוכח. "'אם אתה מאמין שיכולים לקלקל – תאמין שיכולים לתקן'. מי שנתן לנפש את האפשרות לחטוא, חזקה עליו שנתן לה גם את האפשרות לשוב ממעשיה הרעים, ולתקנם", מסביר הרב כהן, שלשיקום נשמות הגיע לגמרי לא במקרה - לאחר שעבר מסלול הכשרה בן 20 שנה במחלקת השבת אבידות, באחת החברות הגדולות בארץ ("משם ועד להשבת אבידות רוחניות – הדרך הייתה קצרה"). "לא רק שהתורה מציגה בפנינו את ארגז הכלים לתיקון הנפש החוטאת, היא אף מסבירה לנו כיצד ובאילו מקרים, להשתמש בכל כלי וכלי. הרי לא יעלה על הדעת שנשתמש במברג בזמן שצריכים פלאייר דווקא, נכון? התורה מלמדת אותנו כיצד לתת לאדם את מה שהוא זקוק לו, ולעשות זאת מבלי לבייש אותו", הוא אומר.
הרב אבינועם כהן במשרדו (צילום: באדיבות הרב)
רגע אחד. 'אם אתה מאמין שאפשר לקלקל – תאמין שיכולים לתקן'. אבל האם כל חטא הוא בר תיקון? כיצד בכלל אפשר להשוות בין גניבה לרצח, למשל?
הרב כהן לא נשמע מופתע במיוחד נוכח תמיהתי. "כל עוד הנפש החוטאת שבה בתשובה שלימה על מעשיה – בוודאי. הכל נסלח ונשכח כלא היה. ואת זה לא אני אמרתי, אלא הקב"ה. זה כתוב שחור על גבי לבן בתורתנו הקדושה.
"באשר לסוגי החטאים - נכון שאי אפשר להשוות בין גניבה לרצח, או כל חטא אחר. אבל צריך להבין דבר מאוד בסיסי: אדם לא נולד 'סוטה'. בבטן הוא היה תינוק ככל התינוקות, אולם במהלך החיים הוא עובר כל מיני ניסיונות שהנשמה שלו יועדה להם, עוד לפני שירדה לעולם. איך יגיב להם? יש לו זכות בחירה, והוא צריך לבחור בחיים". ואם אותו אדם גדל במשפחה קשת יום או בשכונת מצוקה, ולא זכה לקבל את הכלים שיעזרו לו לבחור בחיים?
אליבא דר' כהן, אדרבא - אף פעם לא מאוחר לבחור בחיים. זה מה שהוא והצוות שלו מציעים במסגרת הטיפול התורני – והתוצאות? למעלה מהמצופה. למעלה מ-80 אחוזי הצלחה (!) - שהוכחו אמפירית, במסגרת מחקר מקיף שבוצע לאחרונה על ידי שתי חוקרות מנוסות. אחת מהן היא ד"ר רותם אפודי - שמלווה את מערך המחקר ברשות, מזה כ-13 שנה.
מה כולל ארגז הכלים שעמו אתם עובדים?
"לצד הכלים הסוציאליים הרגילים של טיפול פרטני על ידי הגורמים המוסמכים לכך, ישנם כלים שלקוחים מהתורה הקדושה – מהנביאים והכתובים, המשנה, הגמרא, מוסר ומחשבת ישראל. מדובר בשפע בלתי ניתן לתיאור של כלים תורניים שנמצאים לרשותנו, וברגע שלומדים לעבוד איתם נכון – השמיים הם הגבול לשינוי שניתן לחולל בעזרתם. עד כדי כך שאחוז המועדות, דהיינו החזרה לפשע לאחר השיקום – הוא הנמוך בעולם".
ומאיפה לדעתך נובע ההישג הזה, בעיקר?
הרב מחייך לעומתי ומשיב: "זו תוצאה של חיזוק באמונה, נטו. בבחינת 'בא חבקוק והעמידן על אחת – צדיק באמונתו יחיה'". לדברי הרב, שיטת הטיפול התורנית היא כל כך מדויקת, עד שהצליחה להוכיח עצמה גם במקרים של אסירים הנכללים בקטגוריית 'האגוז הקשה', זה שלא בנקל ניתן לשבור את 'קליפתו' הנוקשה ולגלות את הפרי המסתתר מאחוריה.
אז במה שונה שיטת הטיפול שמציע הרב כהן, מהשיטות שהיו נהוגות עד כה בין כתלי הכלא? "כל ההבדל הוא בגישה. שיטה שיקומית שבה אתה מלמד את עצמך להביט בחמלה על אדם שטעה, היא שיטה שתביא אותך להבין מאיפה אותו אדם קיבל את ההחלטה לפעול כך ולא אחרת. בשיטה כזו אתה לא מוקיע את האדם מהחברה בגלל העוול שגרם לה, אלא בדיוק ההיפך. אתה מלמד אותו לחיות בה מחדש, לפי הקריטריונים הנכונים – אותם לא למד מעודו. השיטה התורנית בעצם מקנה לאסיר חוויות מתקנות לחינוך שספג בבית או בחברה בה גדל".
כך למשל, על כל מעשה טוב שעשה – יקבל האסיר תעודת הצטיינות. אבל זאת רק לאחר שעבד על תיקון מידותיו באופן רציף, במשך תקופה. "את צריכה לראות את החיוכים של האסירים המצטיינים, שפעם ראשונה בחייהם זוכים לקבל תעודה", אומר הרב כהן. "סוף כל סוף גם הם מרגישים שזכו ללכת עם משהו בחיים שלהם – עד הסוף, ולהצליח בו. וכשזה עושה להם טוב על הלב, אנחנו יודעים שעשינו את שלנו בזה שנתנו להם מוטיבציה להגיע למשהו בחיים, להיות 'מישהו'".
מי מתאים לשיקום התורני?
"לא כל אסיר מתאים לתוכנית הזו, אלא רק אסירים שבאופן מושכל – בחרו לשנות את אורח החיים הנלוז שלהם, באמצעות תהליך של שיבה למקורות – דהיינו לימוד תורה וקיום מצוות רציני, מיושב ומעמיק. כמו כן, תוצאות המחקר מוכיחות שאסירים שלא הפנימו את העובדה שהם זקוקים לשינוי דרסטי של מעשיהם – הם אסירים שלא התאימו לתוכנית השיקומית שלנו. אלא מאי? יש אסירים שקשה להם להודות בקלקלתם, להודות שהם שגו בהחלטות שקיבלו. מדובר באסירים שבינם לבין עצמם הם מודים באמת, ופשוט קשה להם להוציא אותה החוצה. את האסירים האלה אנחנו ננסה לא רק לאתר באמצעות אבחון מיוחד, אלא גם נדרבן אותו לקחת אחריות על מעשיו ולהתוודות עליהם. וברוך ה', אחוזי ההצלחה שלנו עד כה, הם די טובים".
איך עושים את זה בפועל, ומה אומרים לאסיר כזה? "ראשית נותנים לו את ההרגשה שלמרות הכל – הוא בן אדם. אחר כך נשדר לו שההחלטות שהוא קיבל היו בעבר ולא רלוונטיות לאדם שהוא היום – כי הרי קיבל על עצמו לשוב עליהן בתשובה, וממילא הכל התכפר לו. דיבורים כאלה מביאים אותו לכך שיתבייש במה שעשה, יתחרט וירצה לקבל את העזרה שאנחנו מציעים".
אבל האם באמת ניתן לשנות מן הקצה אל הקצה - דפוס חשיבה של אדם שגנב או שעשה מעשה אחר שלא ייעשה? האם תיקון מידות כזה או אחר במשך תקופה מוגבלת ולשם קבלת פרס, תעודה – הם מדד להצלחה אמיתית? וגם אם זה אפשרי, איך בכלל מביאים פושע לתיקון אמיתי וגורמים לו להיות חלק אינטגרלי מהחברה, ולתפקד בה כראוי? "קודם כל מלמדים אותו כלים של אמונה. להתבונן נכון על היצרים שדוחפים אותו להתנהגות שלילית, ולהבין שהם ניתנו לו כניסיון שהוא יכול לעמוד בו: אם אני גונב, משמע אני לא מאמין שה' מפרנס. אם אני מכה מישהו – משמע אני לא מאמין שה' שלח אותו אליי, כדי לנסות אותי במידת הכעס. שיקום שנעשה בפן הרוחני-אמוני, מלמד את האסיר להבין שמעבר לצ'קלקה של המשטרה – יש את בורא עולם, ממנו אתה צריך לפחד. יש דין ויש דיין, ואתה לא יכול לעשות פה מה שאתה רוצה". ממצאי המחקר מוכיחים שמתוך רשימה ארוכה של אסירים שברוך ה' הצליחו לעמוד ביעד ולשנות את דפוסי המחשבה וההתנהגות שלהם – הטיפול התורני הפך לא רק לאפשרי אלא גם למומלץ.
ומה קורה לאחר שהתהליך הפנים-מסגרתי הושלם, והאסיר מוכן להתמודד ולהתעמת עם העולם שבחוץ? לעתים יוחלט לשלוח אותו להמשך טיפול במסגרת אינטרנית/אקסטרנית של ישיבה או כולל – זאת בתנאי שיוכל להוכיח שהוא מתפרנס בעצמו כראוי, כדי לא להוות נטל על כתפי החברים איתם הוא לומד. "אדם שמרגיש ש'יורדים' לנקודה בה הוא נמצא ומדברים בשפה שלו – הוא מקבל כלים להתמודדות, שלא יקבל בשום מקום אחר. וזה מה שהשיקום התורני עושה – הוא מתבונן דרך המשקפיים של האסיר, ומשדר לו ללא הרף: 'אני מבין אותך, אני אוהב אותך ואני מאמין בך. האדם שאתה היום, אחרי שעבדת על המידות שלך ותיקנת אותן – הוא לא אותו אדם שהיית בעבר ועל כך – מגיע לך לחיות חיים אחרים, טובים יותר. ואנחנו איתך לאורך כל הדרך, נעזור לך בכל שלב שתצטרך - העיקר, שלא תשוב עוד לעולם אל מאחורי הסורגים. תהיה הגאווה שאנחנו מצפים ממך להיות, שאנחנו מאמינים שתהיה – ותוכיח לנו שאתה יכול להצליח בחיים האזרחיים'. זה לא במקום השיקום המקצועי, אלא בנוסף לו. שילוב הדברים הם כמו רה-סוציאליזציה של האסיר, או אם תרצו – תכנות מחדש". והתוצאות? מדהימות ומדברות בעד עצמן, ברוך ה'.