סיפור לשבת: זה לא החתן שהבטיחו לי

הכל כינו אותו 'שמשון המתמיד'. הוא למד אצל רבי משה מקיצס, שהתגורר במז'יבוז', עירו של הבעל-שם-טוב.

יום אחד בא אל הבעש"ט יהודי אמיד מהעיר קמניץ, ר' אהרן שמו, לבקש חתן בן-תורה לבתו. שלחו הבעש"ט אל רבי משה מקיצס, ורבי משה בחר בעבורו את שמשון המתמיד. שמשון הסכים לשידוך בתנאי אחד: שיוכל לשבת על התורה כל ימיו.

החתונה נערכה ברוב ששון ושמחה, כשלאחריה ישב החתן כל היום בבית-המדרש ועסק בתורה. כך עברה השנה הראשונה, לשמחת כל הצדדים.

חברותיה של האשה החלו להקניטה. הן סיפרו על הרווחים הגדולים שצברו בעליהן במסחרם, בעוד בעלה יושב בבית-המדרש. החלה האשה ללחוץ על בעלה לצאת לעולם המסחר. היא רתמה למשימה גם את אביה ועוד בני משפחה. הללו המשיכו בהפצרותיהם, עד שנאלץ החתן להיכנע.

חותנו מסר לו סחורה, עם מרכבה ומשרתים שילווהו, ושלחו ליריד הגדול בבלטה. כאשר הגיע לבלטה מכר את הסחורה, ומהרווח הוציא סכום נכבד ומסרו למשרתים, בעבור אשתו. הוא אמר שברצונו לנסוע לבדו לאודסה, כדי לקנות סחורה.

עברו שבועות וחודשים, ואין כל ידיעה מהחתן. עברה שנה, והחותן שיגר שניים ממשרתיו למצוא את החתן באשר הוא. הוא מסר בידם מכתב בעבור רב העיר שבה יימצא החתן, בבקשה לקבל מהחתן גט בעבור האשה העגונה.

שני המשרתים עברו מעיר לעיר, חיפשו בבתי-המדרשות ולא מצאוהו. הם הגיעו למסקנה כי כנראה מת או נרצח, וכל מאמציהם לריק. ר' אהרן הבטיח להם שכר נכבד אם יביאו את הגט. החליטו אפוא להוציא במרמה גט חתום כביכול מאת החתן שמשון.

אמרו ועשו. אחד המשרתים בא לעיר רשקוב והזדהה בַשם שמשון. כעבור זמן בא לעיר חברו והחל לשאול אם יש בעיר אברך זר ושמו שמשון, שעיגן את אשתו. מיד הביאו את 'שמשון' אל רב העיר, ושם 'הודה' שהוא אכן החתן הנמלט. הרב דרש ממנו לכתוב גט לאשתו העגונה, והוא נענה.

ה'שליח' מיהר לצאת מהעיר, וכעבור זמן יצא ממנה גם 'שמשון'. השניים חברו זה לזה ושבו לקמניץ. הגט נמסר לאשה והשניים קיבלו שכר הגון מאת ר' אהרן. עבר זמן והאשה השתדכה בשנית עם סוחר. החתונה נקבעה לעוד שלושה חודשים, ביום הראשון שלאחר שבת נחמו.

במוצאי שבת נחמו ביקש הבעש"ט מרבי משה מקיצס להתלוות אליו לנסיעה. העגלה והסוסים גמאו מרחקים ועם שחר עצרה העגלה ליד בית מזיגה. בחצר הבית נראה האברך ר' שמשון יושב ומרביץ תורה בשני נערים.

ר' שמשון הסביר, כי מאחר שלא היה יכול לשאת את הלחצים לעסוק במסחר, החליט לעזוב את אשתו ולהימלט למקום שבו לא יטרידוהו. הוא מצא לו פרנסה מהלימוד עם שני הנערים האלה, וכך היה יכול להגות בתורה באין מפריע.

"ידוע לך כי אשתך עומדת להינשא מחר לאדם אחר, על סמך גט מזויף?" שאל הבעש"ט.

ר' שמשון נחרד והצטרף לבעש"ט בנסיעה לקמיניץ. שם הורה הבעש"ט לקרוא לרב העיר ולמשרתים שהביאו את הגט. בבואם, החל הבעש"ט לחוקרם, וכעבור שעה קלה הודו כי זייפו את הגט. או-אז הציג הבעש"ט את הבעל האובד.

את סעודת החתונה הציע הבעש"ט לתת לעניים, ולר' שמשון ואשתו המליץ לחזור לחיי השלווה שהיו במעונם. "לקחתם אותו לחתן בתנאי שיעסוק בתורה", אמר הבעש"ט לר' אהרן. "שמרו על התנאי ותרוו רוב נחת מהזוג הצעיר".