פוטין חושף בדמעות: המשפחה היהודית שדאגה לו כילד

במצב המתוח השורר היום במזרח התיכון, משחקת רוסיה תפקיד מרכזי. למזלה של ישראל, ההפצצות הרוסיות מעבר לגבול עם סוריה נעשות בתיאום מלא בין הממשלות. רוסיה של היום היא אולי בת ברית של איראן וסוריה, אבל היא גם שומרת על קשר הדוק ואוהד עם ישראל. זו המדיניות המוצהרת של נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, המקיים גם קשר קרוב והדוק עם יהודי ארצו. רבים מיועציו הם יהודים, את רבים מעסקיו הוא בוחר לעשות דווקא עם אולגרכים יהודים, הוא בקשר קרוב מאוד עם רבה של רוסיה, הרב בערל לאזר, והוא גם לוחם אמיץ כנגד האנטישמיות ברוסיה, לטובת היהודים.

למעשה, לא הרבה יודעים, אבל מסתבר שלמנהיגה של רוסיה יש סנטימנטים לא מבוטלים כלפי יהודים, שאת מקורם של הסנטימנטים לעם היהודי, מסתבר, אפשר למצוא בחוויות הילדות שלו. לאחרונה, הופץ ברשת תרגום של נאום שנשא פוטין בעבר לפני כנס של ארגון יהודי ברוסיה:

"אספר לכם סיפור קטן, שארע בסנט פטרסבורג של לפני בערך 50 שנה. ילד לא-יהודי צעיר, גדל במשפחת ענייה מאוד. בזמנים ההם, רוב האנשים חיו בדירות משותפות, שהיו מחולקות לחדרים, ובכל חדר התגוררה משפחה אחרת, ורק המטבח וחדרי הנוחיות היו משותפים.

"לילד בו עוסק סיפורינו, היו הורים עניים שבקושי היו בבית כי הם ניסו להתפרנס. התמזל מזלו, והמשפחה השכנה שגרה בחדר אחר באותה הדירה – שמה לב שהוא נשאר כל הזמן לבד, והחלה להזמין אותו אליהם. אבי המשפחה היה מורה שעזר לו בשיעורי הבית והם היו ה'בייביסיטר' שלו. הוא היה ילד קטן. המשפחה היהודייה הזמינה אותו גם לסעודות בלילות השבת. הילד הזה עוד זוכר איך הם נהגו לקחת ספר ישן ולקרוא ממנו בקול לאחר הסעודה.

הוא מאוד התרשם מאותם אנשים, שגם אף פעם לא רבו האחד עם השני. נראה היה שיש כבוד בין הבעל והאישה, משפחה יפה שהיא מודל לחיקוי.

שנים רבות לאחר מכן, אותו הילד גדל והפך לסגן ראש העיר סנט פטרבורג. באחד הימים, לפני כ-19 שנה, נוצרה בעיה סביב פתיחת בית ספר יהודי בעיר. לסגן ראש העיר, נודע כי הנהלת העיר לא מאשרת לפתוח את בית הספר היהודי.

פוטין (צילום: Shutterstock)

הוא ניגש לסגן שר החינוך ושאל אותו באיזו זכות הוא מונע את פתיחת בית הספר היהודי. סגן שר החינוך השיב: 'כי אני יהודי' – הוא לא רצה שיגידו כי בשל היותו יהודי הוא אישר את פתיחת בית הספר. 'חשבתי שיהיה טוב יותר להשאיר את הסטאטוס קוו, אין בית ספר יהודי וכך נשאיר את המצב, זה יהיה טוב יותר לכל'.

הנער, שכבר היה סגן ראש העיר סנט פטרבורג, לקח את הניירות וחתם על המסמכים בעצמו. למרות שאף אחד לא אישר לו לחתום, כי למעשה לא היה זה בתחום אחריותו – הוא בכל זאת חתם על המסמכים. כך נפתח בית הספר היהודי הראשון בסנט פטרבורג. והילד הזה הוא אני, ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין".

פוטין בעצמו, הוא ציוני עצמי מוצהר שערך מספר טיולים לישראל. יש לו ארבעה יועצים יהודיים, את רבים מהעסקים ה"כבדים שלו" הוא עשה עד כה דווקא מול אוליגרכים יהודיים עשירים, והוא אף מנסה לחוקק חוק שיאסור את הכחשת השואה.

הוא אף נפגש פעם בחודש עם המועצה היהודית ציונית של סנט פטרבורג, מה שאפילו האמריקאים לא זוכים לו.

בנוסף, הוא מסייע רבות ליהודי רוסיה במאבקם כנגד האנטישמיות. למעשה, אין עוד נשיא בכל העולם שיצא בצורה כל כך קיצונית כנגד האנטישמיות כמו פוטין.

עוד סיפור מעניין, הוא על פגישה שהתקיימה בין פוטין לשרון המנוח עוד כאשר כיהן כראש ממשלת ישראל. הפגישה בין השניים, התארכה מעל לזמן המצופה. בכל כמה דקות נכנס לחדר עובד מהצוות של פוטין, והגיש לו פתק, בתגובה, פוטין לחש לו באוזן דבר מה ואז הוא יצא. וחוזר חלילה, כך במשך מספר פעמים. בשלב כלשהו פנה אליו שרון ז"ל ושאל אותו: "אצלנו נהוג שאם אנשים נכנסים לחדר באמצע פגישה מדינית כל כך הרבה פעמים, סימן שהתרחש איזה עניין רציני במדינה וצריך לטפל בו. האם קרה משהו, האם אתה רוצה שנקצר את הפגישה?"

ופוטין ענה לו: "לא קרה שום דבר, רק שהיועצים שלי לחשו לי שהפגישה מתארכת וכבר הגיע הזמן לארוחת צהריים. הסברתי להם, שאתה בוודאי תאכל רק אוכל כשר, ונתתי להם הוראות כיצד להשיג לך אוכל כשר, וכיוון שהם ידעו שזה חשוב לי, בכל פעם הם עדכנו אותי מה קורה עם זה. אחרי פגישה כל כך ארוכה, אני בטוח שאתה כבר רעב. בעוד מספר דקות תוגש לכאן ארוחה כשרה...".

מכירים את המשפט "שלח לחמך על פני המים כי ביום מן הימים תמצאנו"? נראה שבמקרה הזה, יד ההשגחה סובבה את הדברים בצורה כל כך מפעימה, שאי אפשר שלא להתפעל ממנה.