הוותיקן: "הסוף למיסיון, יהודים נושאים את דבר האלוקים"

ביום חמישי האחרון פרסם הוותיקן מסמך היסטורי בכל קנה מידה: קתולים, הוא קובע, צריכים להימנע מניסיונות לשכנע יהודים להמיר את דתם.

המסמך הזה, שמצהיר כי אלוקים מעולם לא נטש את בריתו עם העם היהודי, וכי היהודים הם שליחים להפיץ את דבר האלוקים, הוא הצעד האחרון בתהליך התפייסות שיזמה הכנסייה הקתולית עם העם היהודי – תהליך שהתחיל לפני חמישים שנה, אז פרסמה 'מועצת הוותיקן השנייה' את מסמך 'נוסטרה אטאטה' ('בזמנינו אנו')– הצהרה בדבר יחסי הכנסייה עם דתות שאינן נוצריות. בהצהרה זו הודיעה הכנסייה כי שינתה את עמדתה הרשמית בדבר היהודים: היהודים כקולקטיב אינם אשמים במותו של ישו יותר מאשר הנוצרים, הכנסייה הנוצרית מקורה ביהדות, ואין לראות ביהודים עם דחוי ומקולל.

'נוסטרה אטאטה' כלל הכרה בעובדה שלאנטישמיות על רקע דתי היה חלק לא מבוטל באסונות שהתרגשו על העם היהודי. פחות משני עשורים אחרי השואה, הצהרה כזו היתה כמעט מתבקשת. על אף שהיטלר והנאצים לא פעלו מאידיאולוגיה דתית, בשנים אחרי השואה הלך ונחשף החלק ששיחקה הכנסייה בפתרון הסופי: החל משתיקתו העקשנית של האפיפיור פיוס ה-12, דרך העלמת העין של מנהיגים קתוליים מקומיים, ועד שיתוף פעולה של ממש עם הרוצחים הנאצים.

האפיפיור שבימיו התחיל ניסוח ה'נוסטרה אטאטה', יוחנן ה-23, היה אחד מהמנהיגים הקתוליים הבודדים שקראו תיגר על המדיניות הנאצית. יוחנן ה-23, אז הבישוף אנג'לו ג'וזפה רונקלי שכיהן כנונציו (שליח הוותיקן) בטורקיה ויוון, הציל אלפי יהודים ממוות בטוח. הוא הפעיל את השפעתו כדי למנוע גירוש יהודים ממחנות השמדה, סייע להברחת יהודים אל מקום מבטחים, שידל את מלך בולגריה להגן על יהודי ארצו, ופעל בעוד זירות רבות למען היהודים. אחרי המלחמה, רונקלי היה מהתומכים הנלהבים ביותר בהקמת מדינת ישראל.

אהדתו של רונקלי ליהודים לא השתנתה כשעלה לכס האפיפיור תחת השם יוחנן ה-23. אחד ממעשיו הראשונים כאפיפיור היה להשמיט את התואר 'בוגדנים' שמוענק ליהודים בתפילות יום הפסחא. עד מהרה, תחת השפעתו, טוהרה הליטורגיה הקתולית מכל מילת גנאי על היהודים. ב-,1962 בכנס הבישופים המיוחד שכונה "מועצת הוותיקן השנייה", העלה האפיפיור את נושא היהודים והיהדות ודרש התייחסות מפורשת לשינוי שחל ביחסה של הכנסייה. יוחנן ה-23 מת לפני ש'נוסטרה אטאטה' פורסם באופן רשמי, אבל החלק שמתייחס ליהודים בהצהרה עוצב בהשראתו.

'נוסטרה אטאטה' היה ציון דרך מכריע ביחסי הכנסייה הקתולית עם היהודים. אחרי אלפי שנים בהם הכנסייה הקתולית – הכנסייה הוותיקה, הממוסדת והעשירה ביותר – לימדה את מאמיניה שהיהודים רצחו את המושיע, ולפיכך הם עם מקולל שסובל עונש אלוקי נצחי, נפתח הפתח ליחסים מאוזנים יותר בין שני הצדדים. אבל על אף היחס המכבד יותר של הכנסייה, על אף שהעמדה הקתולית הרשמית לראשונה גינתה בנחרצות כל סוג של אנטישמיות, ועל אף צעדים כמו התנצלותו הפומבית של האפיפיור יוחנן פאולוס השני (2000) על חטאי העבר של הכנסייה כלפי היהודים – יהודים רבים המשיכו להתייחס אל הכנסייה הקתולית בחשדנות מוצדקת. כל עוד התיאולוגיה הקתולית התבססה על כך שעם ישראל הודחו ממקומם כעם האלוקים והכנסייה החליפה אותם, כל עוד פעילות מיסיון בקרב היהודים נחשבה למעשה ראוי לשבח – המתח עם הכנסייה הקתולית לא יכול היה להתפוגג.

זו הסיבה שהצהרת הכנסייה ביום החמישי שעבר זכתה לסיקורים כה רבים וביקורות חיוביות מכל קצוות הקשת. לראשונה, הכנסייה לא רק מגנה אנטישמיות, אלא גם משנה עמדה תיאולוגית קדומה שלה. המסמך החדש, שנקרא 'מתנות האלוקים ושליחותו אינם ניתנים לשינוי', קובע כי: "הכנסייה הקתולית אינה מבצעת שום פעילות מיסיון ספציפית בקרב היהודים ואינה תומכת בפעילות כזו...היהדות אינה פשוט דת נוספת – היהודים הם אחינו הבכורים". בנוכחותם של יהודים, קובע המסמך, "קתולים צריכים לבטא את אמונתם באופן עניו ורגיש, תוך הכרה בכך שהיהודים הם נושאי דברו של האלוקים..."

"אין ספק שהיהודים לוקחים חלק בגאולה של האלוקים...זהו מסתורין שמימי שאיננו יורדים לחקרו".

המסמך מסיים בקריאה לקתולים וליהודים לשתף פעולה במלחמה נגד האנטישמיות.