"רוצה להקים בית נאמן בישראל"

נולדתי לפני עשרים ושלוש שנים במולדובה לאב יהודי ואם לא-יהודייה ונקראתי בשם פאינה. כשהייתי בת ארבע עליתי ארצה לפתח תקווה עם הוריי ואחי הבכור, המבוגר ממני בארבע שנים. כשהייתי בת שמונה, בת דודתי התחתנה והלכתי עם אחי ואיתה לסידורים ובין השאר לרבנות, ואז גילינו כי כדי שנוכל להתחתן בישראל עלינו להתגייר לפני כן.

בתקופה שבה למדתי בחטיבת הביניים התחלתי לשמוע הרצאות של אחד ממזכי הרבים, סתם כך כי התחשק לי. כאשר הייתי בת שמונה עשרה אחי התגייר בעידוד וחיזוק מצדי ושינה את שמו לשגיא. מאז התחלתי לשמור כשרות, המתנה של שש שעות בין בשר לחלב, וכן התחלתי לצום ביום כיפור.

כאשר התגייסתי לצבא, ביקשתי מהמפקד שלי לעבור תהליך גיור. נשלחתי לשני קורסים, אחד מהם קורס לזהות יהודית והשני - קורס הלכתי מעשי. התחלתי לברך "מודה אני", לברך "שהכל נהיה בדברו" וברכת "אשר יצר" וקיבלתי על עצמי לא ללבוש חולצות קצרות, נמנעתי לצאת בליל שבת או לצפות בתכניות. היה לי יחסית קל מצד הוריי, כי אחי ספג את כל ההתנגדויות ואילו אני באתי כבר למצע מוכן... 

כאשר שאלו אותי מדוע אני מעוניינת להתגייר, עניתי שאני רוצה להקים בית נאמן בישראל ולשלוח את הילדים שיהיו לי, בעזרת ה', למוסדות דתיים. קיימתי "נעשה ונשמע" וקיבלתי על עצמי את כל עול היהדות. 

בסיום הקורס, לאחר חג הפסח, התייצבתי מול שלושה דיינים בבית דין בירושלים. הם שאלו אותי שאלות על שבת ועל פסח. בגיל תשע עשרה וחצי עברתי את המבחן בהצלחה, ואז נקבע לי תאריך לטבילה במקווה. טבלתי וקיבלתי על עצמי עול מלכות שמיים בלי לשאול יותר מדי שאלות. זה נראה לי טבעי לגמרי, ממש חלק ממני ולא איזה עול כבד. הייתי מאושרת. התלבטתי איזה שם עברי לקרוא לעצמי ולבסוף בחרתי בשם הודיה.

לאחר הגיור קיבלתי על עצמי שמירת נגיעה, התחזקתי בצניעות, והיה לי כיף להתחזק בשמירת שבת. התחלתי ללכת לחוג תהלים ליד ביתי בפתח תקווה. התחלתי לקרוא את עלון "עונג שבת", אהבתי את הסיפורים ואת מוסר ההשכל שלהם, שמעתי הרצאות של הרב יצחק פנגר באינטרנט ובערוץ.

התחברתי למנהלת החוג והוזמנתי למשפחתה החרדית לחגים ושבתות ונקשרתי אליהם. אחרי שנתיים של היכרות עמם הם הציעו לי להשתדך עם בנם. וכך נפגשנו כמה פעמים עד שהחלטנו להתחתן.

התחתנו בפתח תקווה וכיום אנחנו מתגוררים באלעד. בעלי אברך ואני עובדת במעון וממשיכה להתחזק ביהדות ביתר שאת. כמובן שאין לי אינטרנט או מרקע, אבל אני ממשיכה להיות מחוברת להידברות דרך עלון "עונג שבת".   

ב"ה גם אחי ממשיך להתחזק ביהדות והוריי שמחים שטוב לי.

בגיל שמונה רציתי להתגייר בעיקר כדי להתחתן כיהודייה בארץ, אבל לאחר שזכיתי להכיר את היהדות, הרגשתי שאני רוצה להקים בית נאמן בישראל, וברוך השם, זכיתי לכך.

מעוניינים לספר את סיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל odedm@neto.net.il