"למה את משנה לי את הדרך?"

נולדתי כבת זקונים לאחר ארבע אחיות ואח, ובגיל עשרה חודשים התייתמתי מאמי. אבי התחתן בשלישית, לאחר שאיבד את אשתו הראשונה ואת אמי, שהיו אחיות. אבי הינו חזן בית כנסת וגדלנו על דת, מוסר וערכים. למדנו בבתי ספר ממלכתיים-דתיים, היינו בתנועת "בני עקיבא", הבנות היו בשירות לאומי ואחי בצבא. בבית השתדלנו להקפיד לשמור תורה ומצוות, אך אבי מעולם לא כפה עלינו את הדת, וחוץ מאחות אחת שנשארה דתייה פנינו לדרך החילוניות.

לא הייתה לי ילדות קלה ונאלצתי להתמודד עם קשיים ולשרוד בעולם הזה לבד. לצערי הרב, לאחר שירות לאומי פניתי לדרך החילוניות ועשיתי המון שטויות, ומשם בעצם מתחיל סיפורי.

התחתנתי עם חילוני ונולדו לנו שלושה ילדים, שתי בנות ובן.

נישואיי לא היו קלים, בלשון המעטה. בגלל שקיבלתי בבית אבי שמוסד הנישואין זה קודש קודשים וצריך לעשות הכול בשביל שלום בית, התאמצתי מאוד במשך 16 שנה להחזיקו.

לפני שבע שנים, כשעוד הייתי נשואה ונמצאתי בהריון של בתי הקטנה, הלכתי לשיעורי תורה כדי לרכוש כלים מעשיים להתמודד עם חיי התופת שחייתי. רציתי להבין מה ייעודי בעולם הזה. בעלי לא הסכים בשום אופן שאלמד ואתפתח, אף-על-פי שהסברתי לו שברצוני לקבל כלים לבניית התא המשפחתי שלנו. למרות התנגדותו התחלתי  ללמוד.

במהלך שבע שנים ניסיתי להוביל את בעלי לדרך האמת, להכרה בבורא עולם, אך ללא הצלחה. תמיד הוא אמר: "התחתנת עם חילוני. מה פתאום את באה ומשנה לי את הדרך?!".

המשכתי לצעוד בדרך הקדושה מבלי להרפות, גם כשידעתי מה מצפה לי בבית. החלטתי לנקוט בצעדים מעשיים. נתתי את כל בגדיי הלא-צנועים לפועלים הערבים של בעלי כדי לא להחטיא את בנות ישראל. הוא היה המום מכך, אך המשכתי לצעוד בדרך התורה. עשיתי הכול בקצב איטי אך בטוח. לאחר תקופה התחלתי לשמור שבת באופן מלא. גם זה לא מצא חן בעיניו, אך לא ויתרתי. בכל פעם לקחתי על עצמי משהו לכבוד ה' יתברך. באותו זמן ילדתי את בתי, שתהיה בקרוב בת שבע.

התגרשתי לפני כשנה וחצי אחרי שכל מאמצי להבריא את משפחתנו עלו בתוהו. בורא העולם ברחמיו הרבים עזר לי וקיבלתי גט מהר. ויתרתי על הכול ואיני מצטערת כלל, כי אני מאמינה שבורא עולם מכין עבורי עולם הרבה יותר טוב.   

במהלך התחזקותי פגשתי אנשים טובים בדרך שמהם למדתי והשכלתי. במסע חיי הבנתי שאין מקרה (=רק מה'), אלא בורא העולם מנהל את עולמו. הוא עילת העילות וסיבת הסיבות והכל יכול, הוא הנותן לנו חיים, מתווה לנו דרך, סולל ובונה את דרכנו אליו. את אהבתי העצומה כלפיו הבעתי בשיר שכתבתי לאמי ע"ה. אחרי שהשיר ילוטש, אתן אותו בעזרת ה' לאבי היקר, שכאמור הוא חזן עם קול נשמה, שיבצעו.

הקשר שלי להידברות החל לפני שנה וחצי, כשעוד הייתי במהלך גירושיי. פעם עשיתי בביתי הכנסת כלה לחברה מהעבודה, ערב נשים שכלל הפרשת חלה וסעודת אמנים. הבאתי את ברי סימון שתשמח אותנו. היא ראתה את הסבל שניכר על פניי למרות כל השמחה שהייתה. היא סיפרה זאת לרבה הרב פלד (מאתר 'סודות'), והוא ביקש שאגיע אליו בדחיפות לפתח תקווה. הרב קיבל אותי בסבר פנים לפני שאר הממתינים. הוא המליץ לי לצפות בערוץ הידברות שעתיים ביום והוסיף שכך אוכל ללמוד הרבה ולהבין את ייעודי. אני חייבת לו תודה לנצח, כי אני מאוד מחוברת לתכנים ולמרצים, במיוחד לרב יצחק פנגר שהוא אדם מדהים ומצחיק, שמעביר את הרצאותיו בהומור ובהמון עניין. אני מקבלת הרבה גם מהרב זמיר כהן, איש חכם ברמות-על, כמו כן אני משתתפת בכנסים של ערוץ הידברות ותורמת לארגון.

כיום אני צועדת לקראת בורא העולם מתוך אהבה עצומה אליו, מתחזקת בשיעורי תורה, לומדת בחברותא, עושה מה שאני הכי אוהבת בעולם למען שמו יתברך: הפרשות חלה, סעודות אמנים, מלווה מלכה, קברי צדיקים, והרצאות שאני מעבירה. הזמנתי רבנים מהידברות על כל הנושאים שמעניינים את חוג חברותיי, ובע"ה בורא העולם ייתן לי לעשות עוד הרבה דברים טובים לקדושת שמו יתברך כי אין עוד מלבדו.

התשובה חוללה בי דברים מדהימים שלא האמנתי שאגיע אליהם. התהליך מאוד מורכב, ותמיד אני אומרת שבורא העולם נתן לי "קורות חיים" מגוונים ומסועפים, שבצדם עברתי לא מעט ייסורים, והמתנה הכי גדולה שקיבלתי אלו הילדים המקסימים והחיים שלי.

מעוניינים לספר את סיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל odedm@neto.net.il