5 דקות תורה ביום
האם מותר לקרוא עיתונים בשבת?
דבר תורה יומי מפי הרב רונן חזיזה, במסגרת "לפחות 5 דקות תורה ביום. יוֹם שַׁבָּת קוֹדֶשׁ פָּרָשַׁת שֵׁמוֹת כא' טֵבֵת (2 בְּיָנוּאַר)
- הרב רונן חזיזה
- פורסם ג' טבת התשע"ו
א. הָיָה מִי שֶׁשָּׁאַל: מֵאַחַר וְיוֹם הַשַּׁבָּת הוּא בִשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה וְלֹא הַגּוּף, לָמָּה מְעַנְּגִים בּוֹ אֶת הַגּוּף כָּל כָּךְ? הַתְּשׁוּבָה הִיא, כָּל מָה שֶׁאָנוּ מְעַנְּגִים אֶת הַגּוּף זֶה עַל מְנַת שֶׁגַּם הוּא יִהְיֶה שָׂמֵחַ וְלֹא יַפְרִיעַ לַנְּשָׁמָה לְהִתְעַנֵּג. אֲבָל עִיקַּר הַשַּׁבָּת הִיא בִשְׁבִיל הַנְּשָׁמָה וְלֹא הַגּוּף. וְכֵן לְגַבֵּי קְרִיאָה יֵשׁ לְהִתְרַכֵּז בַּדְּבָרִים הַקְּשׁוּרִים לַנְּשָׁמָה. וְלָכֵן, אָסוּר לִקְרֹא "שִׁטְרֵי הֶדְיוֹטוֹת" בְּשַׁבָּת, כְּלוֹמַר כְּתָבִים וּמִסְמָכִים הַמִּתְעַסְּקִים בְּעִנְיְנֵי חוֹל.
ב. אֵצֶל אֲנָשִׁים רַבִּים "עֹנֶג שַׁבָּת" מִתְבַּטֵּא בִקְרִיאַת עִתּוֹנִים. אַחֲרֵי הָאֹכֶל יוֹשְׁבִים עַל הַסַּפָּה עִם גַּרְעִינִים וְעוֹבְרִים עַל כָּל עֲרֵמַת הָעִתּוֹנִים. וְהִנֵּה, יֵשׁ לָדַעַת מָה הַהֲלָכָה לְגַבֵּי זֶה, מָה מֻתָּר וּמָה אָסוּר, וְגַם אִם קָשֶׁה לְהִגָּמֵל מֵהַהִתְמַכְּרוּת הַזּוֹ, צָרִיךְ לְפָחוֹת לָדַעַת לְמָה לִשְׁאֹף.
ג. עִתּוֹנִים שֶׁאֵינָם דָּתִיִּים, יָדוּעַ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה רְכִילוּת וְלָשׁוֹן הָרַע, יֵשׁ בָּהֶם אֲפִילוּ מְדוֹרִים הַנִּקְרָאִים "רְכִילוּת", כְּאִילּוּ אֵין שׁוּם הַגְבָּלָה בְעִנְיָן זֶה. כְּמוֹ כֵן יֵשׁ שָׁם תְּמוּנוֹת שֶׁהַצְּנִיעוּת מֵהֶם וָהָלְאָה. כָּל זֶה מְהַוֶּה בְעָיָה הִלְכָתִית גְּדוֹלָה לְקוֹרְאָם גַּם בְּמֶשֶׁךְ יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ וְקַל וָחֹמֶר בְּשַׁבָּת. וְאַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיִּמָּנַע מֵהֶם לַחֲלוּטִין וְיִזְכֶּה שֶׁחַיָּיו יִהְיוּ נְקִיִּים וּשְׁלֵוִים יוֹתֵר.
ד. עִתּוֹנִים דָּתִיִּים שֶׁמַּקְפִּידִים בָּהֶם עַל עִנְיְנֵי הַצְּנִיעוּת, וְיֵשׁ בָּהֶם חֲדָשׁוֹת וְכַתָּבוֹת מְעַנְיְנוֹת (שֶׁאֵין בָּהֶם לָשׁוֹן הָרַע). הַאִם מֻתָּר לְקוֹרְאָם בְּשַׁבָּת? אֶת הַמָּדוֹרִים הַכַּלְכָּלִיִּים, וְאֶת מוֹדָעוֹת הַפִּרְסוּם שֶׁמַּטְרָתָן מְכִירָה וְשִׁוּוּק שֶׁל מוּצָרִים וְשֵׁירוּתִים - אָסוּר לִקְרֹא. אֶת הַחֲדָשׁוֹת - רַבִּים הָאוֹסְרִים לְקוֹרְאָם, אַךְ יֵשׁ מַתִּירִים. אֶת שְׁאַר הַכַּתָּבוֹת - מֻתָּר לִקְרֹא.
ה. לְדַעַת מָרָן הַ"בֵּית יוֹסֵף" שֶׁהַסְּפָרַדִּים נוֹהֲגִים לְפִיו - אֵין לִקְרֹא בְשַׁבָּת בְּסִפְרֵי חָכְמָה וְלִמּוּד אֶלָּא רַק בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וְכָל שֶׁכֵּן שֶּׁאֵין לִקְרֹא שׂוּם כַּתָּבוֹת בְּעִתּוֹנִים מִלְּבַד מְדוֹרִים תּוֹרָנִיִּים. אוּלָם הַמִּשְׁנָה בְרוּרָה, שֶׁכָּמוֹהוּ נוֹהֲגִים הָאַשְׁכְּנַזִּים כָּתַב לְהָקֵל בְּסִפְרֵי חָכְמָה וְלִמּוּד.
* * *
רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - שֵׁמוֹת
"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרַיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ"
הַדָּבָר תָּמוּהַּ מְאֹד, לָמָה חָזַר וּמָנָה אוֹתָם שׁוּב, הֲרֵי בַפָּרָשָׁה הַקּוֹדֶמֶת כְּבָר מְנָאָם? מְבָאֵר רָשִׁ"י הַקָּדוֹשׁ: "אַף עַל פִּי שֶׁמְּנָאָן בְּחַיֵּיהֶן בִּשְׁמוֹתָן, חָזַר וּמְנָאָן אַחַר מִיתָתָן - לְהוֹדִיעַ חִבָּתָן שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְכוֹכָבִים". כְּלוֹמַר, עַם יִשְׂרָאֵל חֲבִיבִים אֵצֶל ה' לָכֵן הוּא סוֹפֵר אוֹתָם. כְּמוֹ מָה הֵם חֲבִיבִים? כְּמוֹ כוֹכָבִים. מָה הַמְּיֻחָד בְּכוֹכָבִים?
אִם מִסְתַּכְּלִים מֵהָעוֹלָם שֶׁלָּנוּ עַל הַכּוֹכָבִים הֵם נִרְאִים קְטַנִּים, יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁהֵם קְטַנִּים מְאֹד, וְנִתָּן לַחֲשׁוֹב שֶׁהַיָּרֵחַ יוֹתֵר גָּדוֹל מֵהַכּוֹכָבִים. אֲבָל זוֹ טָעוּת! הַכּוֹכָבִים בֶּאֱמֶת הֵם גְּדוֹלִים מְאֹד מְאֹד, וְיֵשׁ שֶׁאֲפִילוּ גְדוֹלִים יוֹתֵר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, אוּלָם, מֵחֲמַת שֶׁאֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מֵהֶם, הֵם נִרְאִים לָנוּ קְטַנִּים. כָּךְ עַם יִשְׂרָאֵל. נִתָּן לִפְעָמִים לִרְאוֹת יְהוּדִי וְהוּא נִרְאָה לָנוּ קָטָן מְאֹד בְּתוֹרָה וּבְמִצְווֹת, לֹא שׁוֹמֵר שַׁבָּת, לֹא מַנִּיחַ תְּפִלִּין וְכוּ'. אֲבָל בֶּאֱמֶת, בְּתוֹךְ לִבּוֹ הוּא עֲנָק! פָּשׁוּט בִּגְלַל שֶׁהוּא רָחוֹק מִנִּשְׁמָתוֹ הוּא נִרְאָה כָךְ, אֲבָל יֵשׁ בּוֹ קְדֻשָּׁה עֲצוּמָה וְעֶלְיוֹנָה.
מַעֲשֶׂה בְרֹאשׁ עִיר יְהוּדִי שֶׁהֵמִיר אֶת דָּתוֹ וְהִתְנַהֵג כְּגוֹי לְכָל דָּבָר. יוֹם אֶחָד רָצוּ הַגּוֹיִם לִשְׂרֹף אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁבָּעִיר וְעָשׂוּ מְדוּרָה גְדוֹלָה וְ"כִבְּדוּ" אֶת רֹאשׁ הָעִיר שֶׁיִּזְרֹק אֶת הַסֵּפֶר תּוֹרָה הָרִאשׁוֹן לָאֵשׁ. אָמַר לָהֶם רֹאשׁ הָעִיר: "אָנָא, קְחוּ מִישֶׁהוּ אַחֵר, אֲנִי לֹא מְסֻגָּל לַעֲשׂוֹת זֹאת", הֵם נִסּוּ לְפַתּוֹתוֹ וְלֹא הִצְלִיחוּ. דָּבָר זֶה הִכְעִיסָם מְאֹד וְאָמְרוּ לוֹ: "אוֹ שֶׁאַתָּה זוֹרֵק אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה לָאֵשׁ, אוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ זוֹרְקִים אוֹתְךָ לָאֵשׁ", עָנָה לָהֶם אוֹתוֹ יְהוּדִי מוּמָר: "אֲנִי מוּכָן לְהִכָּנֵס לָאֵשׁ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא אֶשְׂרוֹף סֵפֶר תּוֹרָה", וְכָךְ הָיָה בְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר.
אֵיזוֹ עָצְמָה, אֵיזֶה כֹחַ, אֲבָל חֲבָל שֶׁהָיָה צָרִיךְ לְחַכּוֹת לְסִיטוּאַצְיָה כָזוֹ כְדֵי לְגַלּוֹת אֶת אַהֲבַת ה' שֶׁהָיְתָה יוֹקֶדֶת בִּפְנִימִיּוּתוֹ. אַשְׁרֵי אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְגַלּוֹת אֶת הַקְּדֻשָּׁה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ בְמֶשֶׁךְ חַיָּיו.