עובדות ביהדות
מה ענה הרב ליהודי שביקש להתאבד?
מהו ערכו של כל יהודי? מהו העיקר הראשון בו על האדם להאמין? 10 עובדות מהמקורות על חשיבותו של כל יהודי ויהודי
- נעמה גרין
- פורסם ה' טבת התשע"ו
יהודי מיואש, הגיע לרבו ואמר בבכי: "כבוד הרב, מה יהיה עם חיי העלובים? אני לא מצליח בפרנסתי, הזוגיות שלי לא צולחת, שלא לדבר על חיי החברה שלי... בקיצור אני לא מצליח בכלום! למה לי חיים?! אני מרגיש אדם לא חשוב בעולם. טוב מותי מחיי"...
חייך אליו הרב והצביע על שתי תמונות שתלויות בקיר ואמר: "אתה רואה את התמונה הזו? זו תמונה שעשויה מאלפיים חלקי פאזל, היא מאד יפה, עכשיו תסתכל בתמונה השנייה, היא גם עשויה מאלפיים חלקים, אך יש בה משהו שונה. האם אתה מבחין בשוני?"
"כן" - ענה היהודי - "חסר שם חלק אחד, זה כל כך בולט, וואו... כמה חלק אחד שחסר יכול להרוס תמונה כה יפה"...
לרגע הזה חיכה הרב וקבע בנחרצות: "כך אתה, אתה חלק מהפאזל הגדול של עם ישראל, אתה חשוב מאד לעולם! אם תחסר לעולם העולם לא יהיה מושלם!"...
היהודי יצא מעודד מרבו כשחיוך נסוך על פניו.
כל אחד מאיתנו הוא בן של בורא עולם, הוא חשוב לפניו באופן מיוחד, בלעדיך העולם חסר!
להלן עשר עובדות, שנלקטו מהמקורות, המבארות את חשיבותו של כל יהודי ויהודי:
1. רבנו יונה מגירונדי (שערי העבודה) קובע בנחרצות כי "הפתח הראשון הוא שידע האיש העובד ערך עצמו ומכיר מעלתו ומעלת אבותיו וגדלותם וחשיבותם וחיבתם אצל הבורא יתברך וישתדל ויתחזק תמיד להעמיד עצמו במעלה ההיא ולהתנהג בה תמיד... ויצא לו מזה כי כאשר יתאווה תאווה ויעלה בליבו גאווה לעשות דבר שאינו הגון יבוש מעצמו ויבוש מאבותיו וישיב לנפשו ויאמר: אדם גדול וחשוב כמוני היום, שיש בו כמה מעלות טובות רמות ונישאות ושאני בן גדולים בן מלכי קדם, איך אעשה הרעה הגדולה הזאת וחטאתי לאלוקים כל הימים... ואם חלילה וחס לא יכיר מעלתו ומעלת אבותיו, נקל יהיה בעיניו ללכת בדרכי הפרוצים להגלות הגלות כאחד הנבלים ולמלא תאוותו בחיקו".
2. רבי צדוק הכהן מלובלין כותב: (מובא בספר "צדקת הצדיק" אות קנ"ד) "כשם שצריך אדם להאמין בה' יתברך, כך צריך אחר כך להאמין בעצמו. רוצה לומר, שיש לה' יתברך עסק עימו, ושאינו פועל בטל שבין לילה היה ובין לילה אבד חס וחלילה. רק צריך להאמין כי נפשו ממקור החיים יתברך שמו והק יתברך מתענג ומשתעשע בה".
3. שנו חכמים: (מובא בילקוט שמעוני בראשית פרק א' רמז טו): "צריך כל אדם לומר: בשבילי נברא העולם". כלומר, לכל יהודי חותם ודפוס מיוחד, ולכן, אין מקום לייאוש ולמחשבות אובדניות, אין לו מה לבקש לעצמו נתונים אחרים, כיוון שיש לו תפקיד מיוחד, שאף אחד אחר לא יוכל לבצע.
(צילום אילוסטרציה: Shutterstock)
4. חז"ל אומרים: "אל תקרי יהודי אלא יחידי". מהותו של כל יהודי היא היותו איש יחידי. יש לו תפקיד המיוחד אך ורק לו ויש לו גם ניסיונות המיוחדים רק לו.
5. הבורא ציווה אותנו: "לא תחמוד בית רעך, שורו וחמורו וכל אשר לרעך". התורה מורה: אל תחמוד את מה שיש לחברך, לא ברוחניות ולא בגשמיות, אתם הנכם שני עולמות. לכל אחד מכם יש ניסיונות אחרים, תפקידים אחרים וכלים אחרים. אין טעם לחמוד בכלים שקיבל השני.
6. המהר"ל (נצח ישראל פי"א) מבאר זאת באופן הבא: "הקב"ה מכנה אותנו: "בני בכורי ישראל", במשפחה יש רק בכור אחד. זוהי דרגת הקרבה של ה' יתברך כלפי כל יהודי. הוא נחשב לבן בכור, בן יחיד.
7. הרב עזריאל טאובר שליט"א (פרקי מחשבה, עמוד צד) מדגיש כי הדרך להצליח היא לאמץ את דברי הלל, נשיא ישראל: "הוא היה אומר, אם אין אני לי מי לי", כלומר: "אם אין לני לי" – אם אני לא אעשה את התפקיד שלי, התפקיד שלמענו הגעתי לעולם הזה, "מי לי" – מי יוכל לעשות זאת במקומי? לכל אדם ובכל רגע יש תפקיד ייחודי. תפקיד זה לא יוכל להתבצע על ידו ברגע הבא, וכמו כן לא יוכל להתבצע ברגע זה על ידי אדם אחר.
8. במסכת אבות שנו רבותינו: "אל תהי בז לכל אדם... שאין לך אדם שאין לו שעה". בספרים הקדושים (מהר"ל, נצח ישראל, פרק ח') מבואר כי "אין לך אדם שאין לו שעה" – לכל רגע ורגע יש תפקיד מיוחד, "ואין לך אדם שאין לו מקום" – אין מקום שאדם נמצא בו ואינו יכול למצות את תפקידו. כל אדם מגיע למקום שלו, בהתאם לתפקיד שעליו למלא באותה שעה.
9. במסכת אבות (פרק ו' משנה מ"ז) מונה התנא הקדוש בין מ"ח קנייני התורה את "המכיר את מקומו". בשעה שיהודי מכיר את מקומו ואת תפקידו, הוא אינו מתפעל גם כאשר מקומו זה אינו נוח לו. הוא יודע שזה רצונו של הקדוש ברוך הוא שהוא יהיה דווקא במקום זה וכאן הוא יעבוד את ה'. הכרה זו משרה על האדם רוגע ושלווה בכל מצב שבו הוא נמצא. על ידי כך ליבו פנוי לשמוח ולעבוד את השם יתברך בכל עת ובכל שעה, בעיתות שלום או בעיתות מלחמה, צער או שמחה, שפע או מחסור. תמיד הוא ממשיך לעשות נחת רוח לבוראו בכל מעשיו.
10. הרב אלימלך בידרמן שליט"א חוזר ומבאר בשיחותיו כי: "כלל ראשון בעבודתו של כל אדם, שיכיר בערכו של כל איש ישראל כי רם הוא עד מאוד, ואף אם היצר מפתהו כי בריה שפלה ונחותה הוא ואין כל חשיבות בפעולותיו אם בקיום מצוות ה' אם בהתגברות על הניסיונות לא ישמע לו".