עזרא הסופר: 10 עובדות על מנהיגהּ של "שיבת ציון"

בסליחות לעשרה בטבת מוזכר האסון שפקד את העם ביום ט' בטבת: "זועמתי בתשעה בו בכלימה וחפר / חשך מעלי מעיל הוד וצפר / טרוף טורף בו הנותן אמרי שפר / הוא עזרא הסופר". מי היה עזרא הסופר, ומה היתה תרומתו לעם היהודי?

1. עזרא הסופר מצוין בספר דברי הימים כדור ה-23ה לאהרן הכהן, מייסד משפחת הכהונה. הוא מכונה בספר עזרא כ"סופר מהיר בתורת משה", כיוון שהיה בקיא גדול בתורה, בלימודה ובכתיבתה על הכתב. התוספתא על מסכת סנהדרין מציינת את גדלותו של עזרא: "ראויה הייתה התורה להינתן על ידו, אלא שבא משה רבנו וקדמו".

2. עזרא עמד בראש 1800 עולים לירושלים בעת העלייה השנייה מבבל, הנקראת "עליית עזרא". שנה לאחר שנשלם בניין בית המקדש השני, עלה עזרא הסופר מבבל לארץ ישראל. לפני שיצא מבבל, שלח לקרוא לכל היהדות לעלות עימו, אך לא כולם נענו לקריאתו. היו בין הגולים יהודים שבנו לעצמם בתים, נטעו שדות וכרמים, התעשרו ולא רצו לעזוב את ביתם ורכושם ולשוב אל ארץ שוממה והרוסה כארץ ישראל. מכיוון שלא כולם עלו, לא שרתה שכינה בימי בית שני כמו ששרתה בימי הבית הראשון.

3. בא' בניסן אסף עזרא את העולים על שפת נהר אחד. 3 ימים חנו שם וחיכו לכל מי שרוצה להצטרף אליהם ולעלות לארץ ישראל. בי"ב בניסן החללו הגולים ללכת לירושלים. הדרך היתה קשה ומלאת סכנות. בחסדי ה' הגיעו העולים לירושלים, והקריבו עולות על גבי המזבח.

4. עזרא קיבל ברכתו של מלך פרס שתמך בעלייתו גם במענק של כסף וזהב יחד עם תרומות של יהודי פרס. התמיכה הייתה לבית המקדש שבירושלים. עזרא, שהיה פקיד בכיר בממלכתו של מלך פרס, קיבל סמכויות שיפוט נרחבות והזכות להשליט את חוקי התורה שהמלך הכיר בהם כחלק מחוקיו. לעזרא היו סמכויות רחבות ביותר מכוח סמכותו הדתית.

גירוש הנשים הנוכריות

5. עיקר פעולתו של עזרא הייתה חיזוק לימוד התורה וקיום מצוותיה. עזרא שם דגש על הסברה ושכנוע יחד עם תיקון תקנות. שיטתו הייתה להעדיף את הנחלת קיום מצוות התורה שלא באמצעות כפיה. בספר עזרא נאמר: "כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעשות וללמד בישראל חוק ומשפט".

6. מיד בהגיעו לארץ הקודש, שמע על כך שנפוצים בעם נישואי תערובת עם העמים השכנים, בעיקר בקרב עשירי העם. עזרא הגיב בזיעזוע, קרע את בגדיו, מרט את שערות ראשו וצם. קהל גדול שהתאסף סביבו בכה וקרא לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא השביע את הכהנים והלוים לסייע לו וכינס את העם לאספה מיוחדת ואיים להחרים את רכושו של מי שיעדר מהאספה. באספה השביע את העם להיפרד מהנשים הנוכריות.

7. בראש השנה אסף עזרא את כל העם. מהבוקר ועד הצהריים קרא עזרא הסופר מתוך ספר תורה שהובא לפניו. את הכתוב תרגמו הלויים לאלה מבני ישראל ששכחו את שפת הקודש. כאשר שמעו את דברי התורה והבינו אותם, פרצו בבכי על שלא קיימו את מצוות ה' ולא הלכו בדרכיו. עזרא, מנהיג העם, לא רצה להפוך את שמחת העולים לאבל ובכי, ואמר להם: 'יום קדוש הוא לה'. אל תבכו ואל תתאבלו. ה' סלח לכם והשיב אתכם לארצכם. לכו, אכלו ושתו מאכלים טעימים ומשקאות מתוקים, ואל תהיו עצובים'. העם עשה כדבריו.

תקנות עזרא

8. ראוי היה עזרא שהתורה תינתן על ידו לישראל, כיוון שכל ימיו טרח ועמל ללמוד את התורה וללמדה לעם ישראל.

9. עזרא היה מנהיג השבים לארצם. אליו פנו בשאלות, והוא הדרך והורה את הדרך. חז"ל ציינו כי עזרא תיקן עשר תקנות לעם ישראל. חלק מהן קיימות עד היום:

א. קריאת התורה בימים שני וחמישי ובתפילת מנחה בשבת – מטרתה היא שלא יעברו על האדם שלושה ימים בלא לימוד תורה.

ב. קיום ישיבות בתי הדין בימי שני וחמישי, שהיו ימי השוק, בהם הגיעו אנשי הכפרים העירה.

ג. כיבוס הבגדים בימי חמישי – על מנת לפנות את ימי השישי להכנות לקראת שבת קודש.

ד. טבילת בעלי קרי לפני שישבו ללמוד תורה, ולפני תפילה.

ה. אישה הטובלת כדי להיטהר עליה לחפוף תחילה את ראשה.

ו. אכילת שום בערבי שבת.

ז. לבישת סינר על ידי הנשים, לשם צניעות.

ח. אפיית לחם בבקרים ע"י נשות הבית, כדי שיהא מצוי למקרה ויבואו עניים לחזר על הפתחים והלחם יהא מצוי.

ט. עזרא קבע שיהיו הרבה מלמדי תורה, ולא חשש מקנאת איש בחברו. להיפך, 'קנאת סופרים תרבה חכמה', אמר. ואם יהיו רבים - ייזהר כל אחד לעשות מלאכתו באמונה.

י. כדי שיבינו את הכתוב בתורה, התיר עזרא לתרגם אותה לאשורית.

עזרא פעל רבות כנגד נישואי התערובת. כאשר שמע על חומרתו של החטא, שסכנתו התבוללות העם וכן עונש גלות נוספת שתבוא על ישראל, הגיב בקריעת בגדיו, במריטת שערות ראשו ובגוזרו על עצמו צום. הקהל, שראה את תגובתו החריפה של עזרא לנישואי התערובת, פרץ בבכי מר וקרא בקול גדול לגרש את הנשים הנוכריות. עזרא כינס, בעזרת הכוהנים והלווים, אסיפת עם מיוחדת שם קרא ודרש לגרש הנשים הנוכריות.

10. קיימת מחלוקת האם עזרא נפטר בט' בטבת או בי' בטבת. על פי הסליחה האשכנזית, נאמר שעזרא נפטר בט' בטבת, ותאריך זה מופיע במגן אברהם ובספרי מפרשים אחרים של השולחן ערוך. לעומת זאת, במספר סליחות ספרדיות, וכן בספר היוחסין של הרב אברהם זכות ובספרים אחרים, כתוב שעזרא הסופר נפטר בי' בטבת.

מנהיג עם ישראל אחריו היה נחמיה.

לקריאת ספר עזרא וספר נחמיה, לחצו כאן.