עובדות ביהדות
מדוע נכנס דן אל אביו בחשיכה? 10 עובדות על כוח הביטחון
מה בירך יעקב את דן, ואיזו עצה נתן לו? מהי עבודת החיים היום-יומית של האדם? ומה הדרך להינצל מכל צרה?
- נעמה גרין
- פורסם י"ב טבת התשע"ו
1. בפרשת השבוע, פרשת ויחי, מובאות ברכות יעקב לבניו. במדרש מסופר כי כאשר הגיע תורו של דן להתברך, הוא נכנס אל אביו בחשיכה ובנכאות רוח, כאומר, 'איזו ברכה תברכני, בשעה שיותר מבן יחיד אין לי ואף הוא חרש שאינו שומע' (סוטה יג), אמר לו יעקב אבינו, איעצך – לישועתך קיויתי ה', קווה אליו בכל ליבך ונפשך, זכור כי יש מנהיג לבירה והכל בחשבון, האמן בו, בטח בו, וקוה אליו כי רק בכוחו להושיעך.
דן קיים את ברכת אביו, התחזק באמונה תמה בישועת ה', וזכה שמבנו יחדו זה נתרבה שבטו להיות ל'ארבעה ושישים אלף וארבע מאות' ראשי אב – שבט דן הוא השני בגודלו במנין השבטים.
החפץ חיים על התורה כותב כך: "המתבונן בקורות הדורות יראה דבר פלא, שלבנימין היה 'עשרה בנים' קדושים בריאים ושלמים, ואילו לאחיו דן לא היה כי אם בן 'אחד יחיד ומיוחד', והיה נראה שעל דן לקנא בבנימין... אמנם כל זה אינו אלא בהבטה חיצונית לזמן קצר, כי הרי בסוף דבר עלה מנין בני דן לארבעה ושישים אלף, לעומת בני בנימין שלא היו אלא 'חמישה ושלושים אלף'. 'הא לך', מסכם החפץ חיים, 'שלא הנראה לאדם בזה העת – היא ההבטה הנכונה על הקורה בעולם, והבורא מנהיג את עולמו בחשבון, פעמים שחשבון זה מתגלה לנו אחרי שנים, פעמים לאחר דורי דורות, ופעמים שלא יתגלה לנו לעולם, אך מאמינים בני מאמינים אנו שכך הוא'.
2. חבקוק הנביא מעמיד את כל התורה כולה על רגל אחת, באמרו: "וצדיק באמונתו יחיה". הרב יגאל כהן בהרצאתו בנושא קורא לכך "להשעין את הראש על אבא", ומבאר את דברי דוד המלך בתהילים: "כגמול עלי אימו כגמול עלי נפשי" – כשם שתינוק, הנתון בזרועות אימו, לא דואג מאין תהיה לו הארוחה הבאה, כך על האדם לבטוח בכל ליבו בקדוש ברוך הוא. הקואוצ'ר הרב אליהו שירי מגדיר עבודה זו כ"לחדול מלחשוב" ומבאר כי זוהי עבודת חיים יום-יומית.
הרצאתו של הרב יגאל כהן בנושא: "לשים ראש על אבא":
3. אכן, עיקר עבודת ה' היא לא לדאוג דאגת מחר. הרר"ב מפשיסחא ביאר את הפסוק בפרשת ויחי: "ויברכם – ביום ההוא לאמר" כך: יעקב אבינו ברך את בניו שלא יהא לעיניהם אלא אותו היום בלבד, ולא ידאגו כלל מה יעלה למחר בגורלנו.
4. יש לזכור אין גבול לאהבה אותה אוהב הקדוש ברוך הוא את אחד מבני עמו - אלו בני העם היהודי הנושא את התפקיד הגבוה בעולם – שמירת הקשר בין העולם לבין הבורא.
5. למרות כל זאת ואדרבה, דווקא בשל כך, עם ישראל חווה קשיים ואתגרים. כמו אב שהוא גם רופא הנאלץ להכאיב לבנו אהובו בטיפול קשה אך חיוני, הוא לא עושה זאת בגלל שהוא רוצה להכאיב חלילה לבנו, אדרבה, הוא אוהב אותו ורוצה לרפא את גופו ודווקא בשל כך הוא נאלץ להכאיב לו, כך הם הקשיים והצרות המגיעים אליו מאת אלוקים.
כשהקדוש ברוך הוא, האב האוהב והרחמן, נותן לאדם קשיים ואתגרים, הוא לא עושה זאת אלא מתוך אהבה. ''כי גם הייסורים ממקור האהבה הם באים'' כותב המקובל רבי משה לוצאטו בספרו דרך השם. לעיתים הקשיים נועדים כדי לנסות את האדם אם ימשיך לדבוק באמונתו ובכך לאפשר לו להגיע לרמות רוחניות של קשר עם אלוקים, קשר גבוה ומושלם יותר, לעיתים הם נועדים כדי לנקות ולטהר את האדם מכתמי החומריות המעיבים על ומפריעים לה להתחבר לבוראה ולעיתים הם באים מחשבונות ושיקולים אחרים, כשהמשותף לכולם כי מתוך אהבה גמורה הם באים ואך ורק לטובתו של האדם.
6. עצם הידיעה וההבנה כי הקשיים המלווים את חיינו קיימים אך ורק לטובתנו, גם אם אנו עדיין לא יכולים לראות זאת ולהבין מדוע זה טוב, יכולה לנחם אותנו בעת הקושי, בפרט אם נצליח להיזכר כמה פעמים בחיינו דברים שנראו לנו לא טובים התבררו לנו אחר כך כדבר הכי טוב עבורנו. ממש כמו הסיפור על האדם שאיחר לטיסה חשובה והפסיד בשל כך הרבה כסף, אבל רק כמה שעות אחר כך כשהתפרסם שהמטוס התרסק, הוא הבין שהוא זכה לקבל את חייו במתנה.
כיצד נינצל מכל צרה?
7. סגולה להינצל מכל צרה: החיד"א כותב: "הנה ראינו סגולה בדוקה ומנוסה למי שפגעה בו צרה או גזירה רעה, באם יסיח דעתו ביום השבת מצרתו, ולא יעלנה בליבו, וירחק מכל עצב ודאגה, יראה ישועה בנס ופלא". (מתוק מדבש)
8. ה"חפץ חיים" זצ"ל היה מבטל הרבה גזירות קשות ורעות מבני אדם, בתנאי שיקבלו עליהם שמירת שבת כהלכתה. מהשומרים שבת כהלכתה היה דורש להקדים לקבל השבת או לזכות אחרים בשמירת שבת, ורק בתנאי זה היה מצרף את ברכתו ומברכם, והיה אומר שמאחר והשבת היא מקור הברכה, אין באפשרותו לברך או שתתקיים ברכתו רק כאשר המקור פתוח – והוא שבת מקור הברכה.
9. לשמור שבת כהלכתו ובידיעת ההלכות על בוריין כראוי, ולהדר בכבוד השבת במאכל וכסות, ובעיקר בדברי תורה, שירות ותשבחות – הוא הסגולה הגדולה ביותר לשפע וברכה.
10. הטעם לכך הוא שהשומר שבת כהלכתו ובשמחה מחזק בכך אמונתו בקל חי ומעיד כעבד נאמן על השמחה במלכו, על מלכותו יתברך, וכי הוא אדון העולם, ולא עוד, אלא שביום זה מפנה מחשבתו מכל וכל על מנת לארח בביתו את האורח הגדול שבת המלכה ומתייחד עם המלך עצמו בארחו אותו בביתו, וכלום חסר מבית המלך לברכו לזה שארחו בכל ליבו?!
וככל שישמח בשבת ויחוש עצמו בחרות אמיתית להיות נתון תחת רשותו של מלכו – הקדוש ברוך הוא – ויסיר כל עצב ודאגה מליבו ויראה שמחה על פניו, והכל מתוך אמנוה שהבורא הוא אדון העולם והכל בידו, ובשל כך ישליך עליו יהבו, הרי בכך יתברך בכל, שכן שבת היא "מקור הברכה", דהיינו הצינור הראשי להעביר השפע מהבורא לברואיו, ושבת עניינה אמונה בקל חי שברא עולמו בשישה ימים ומשגיח עליו ועל ברואיו, וכשיתייחד במחשבתו באמונה זו ביום השבת יושפע עליו שפע רב נחלה ללא מיצרים וירבה לרוב בברכה גדולה". (סגולה לישראל)
טיפים לקבלת שבת בזמן, בנחת ובשמחה.