בריאות ותזונה
הכירו את הסטרפטוקוק: מדלקת פשוטה להרס רקמות
הסטרפטוקוק הוא חיידק, גורם מספר אחד לדלקות גרון חיידקיות. מהם הסיבוכים? איך מטפלים? איך מונעים הידבקות?
- נעמה גרין
- פורסם ט"ז טבת התשע"ו
יש להבדיל בין שני סוגי דלקות גרון:
דלקת גרון נגיפית זוהי הדלקת השכיחה ואחראית על 80% או יותר ממקרי דלקת הגרון. דלקת גרון נגיפית נגרמת כתוצאה מחדירת נגיף אל הגרון והתיישבותו באזור השקדים. נגיפי הצינון ונגיפי השפעת עלולים לגרום לדלקת גרון.
תסמינים הם: הרגשה כללית רעה, כאב גרון וקושי בבליעה, נזלת, צרידות, כאב ראש ועייפות יתר. סימנים לדלקת הם: אודם בגרון, חום גבוה ותפליטים לבנים על־פני השקדים.
דלקת גרון חיידקית נגרמת כתוצאה מחדירת חיידקים אל הגרון. החיידק השכיח ביותר הגורם לדלקות גרון הוא הסטרפטוקוק מקבוצת A.
כיצד נדבקים?
חיידק עלול לעבור בהפרשות לוע ואף, כך הוא עלול להדביק דרך שימוש בכלי אוכל משותפים, נשיקה, עיטוש, שיעול, מגע עם יד שעליה הפרשות.
סיבוכים:
החיידק עלול להמשיך ולהתרבות בעור ולגרום לנמק בעור הדורש ניתוח להסרתו. החיידק עלול לגרום במצבים מסוימים ל"תסמונת השוק הרעיל", מצב מסכן חיים הגורם לזיהום חמור וללא טיפול גם למוות.
החיידק עלול לגרום גם לאחר כמה שבועות מההדבקה, לסערת נוגדנים בגוף המתחילים לתקוף אלמנטים בגוף החולה וליצור פגיעה במסתמי הלב ובמפרקים (קדחת שגרונית או ראומטיק פיבר) או דלקת בכליות (גלומרולונפריטיס).
אבחון:
באמצעות תרבית לוע, נבדקים החיידקים על גבי קרקע מזון. זיהוי החיידק בשיטה זו נעשה לאחר 24-48 שעות. בדיקה זו נחשבת למדויקת ביותר.
הטיפול:
לאנטיביוטיקה אין כל ערך בטיפול דלקת גרון נגיפית. כאשר ישנו חשד גבוה לדלקת לוע חיידקית או כאשר מדובר בזיהום חיידקי מוכח, ישנה התוויה לטיפול אנטיביוטי. תרופת הבחירה הנה פניצילין V (רפאפן). משך הטיפול המומלץ עשרה ימים.
אמנם, דלקת הגרון החיידקית חולפת ברוב המקרים גם ללא טיפול אנטיביוטי, עם זאת קיימת התוויה לטפל בכל דלקת גרון סטרפטוקוקלית כדי למנוע סיבוכים כדוגמת קדחת השיגרון. טיפול אנטיביוטי לא הוכח כמונע דלקת פקעיות הכליה שלאחר זיהום סטרפטוקוקלי.
מניעת הידבקות:
סטרפטוקוק הוא אחד החיידקים השכיחים ביותר בעולם, ומיליונים ברחבי העולם נושאים אותו על גופם מבלי שהם כלל יודעים. מאחר שהוא מדבק כל כך, קשה מאוד לצפות את ההדבקה או למנוע אותה. הדרך היחידה למנוע את ההדבקה היא באמצעות היגיינה מקסימלית. אין כיום חיסון נגד החיידק.
יש להימנע ממגע בהפרשות לוע ואף, שימוש משותף בכלי אוכל, נשיקה, עיטוש, או שיעול.