הלכה ומצוות
המהפכה השקטה של השום השחור
למרות שהמטבח העולמי מכיר אותו משחר ההיסטוריה, אל ארצנו הקטנטונת הובא השום השחור, רק לאחרונה. איך מייצרים אותו, ומדוע הוא מוטל בספק מבחינה הלכתית? קראו בכתבה שלפניכם
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ב טבת התשע"ו
מבפנים - שחור, מבחוץ - לבן (צילום: shutterstock)
לאחרונה יובא לארץ מהמזרח הרחוק - שום שחור. מדובר בשום רגיל לחלוטין, שבמשך חודש ימים - עובר תהליך של התיישנות ותסיסה בחום גבוה (הודות להן הוא זוכה לצבעו השחור).
לאחר התהליך, מקבלות שיני השום מרקם רך וטעם מתקתק כשל מולסה, והריח החריף נעלם כלא היה, אלא ששאלה אחת בכל זאת נשאלת: מה דינו של שום כזה מבחינה הלכתית? הלא בשום טרי שרק מתחיל להצמיח גבעולים ירוקים, צריכים לנהוג משנה זהירות ולבדוק היטב מציאותן של תולעים – אז על אחת וכמה וכמה, בשום שעבר עליו תהליך התיישנות, וצבעו השחור אף הוא - מקשה על הבדיקה.
בשיחה שקיימנו עם הרב משה ויא, מחבר סדרת הספרים 'בדיקת המזון כהלכה' – אמר הרב כי הוא מעולם לא שמע על סוג כזה של שום, וכשנשאל על היתכנות תולעים בשום שעבר תהליך התיישנות ותסיסה השיב כי 'הדבר בהחלט אפשרי'. משכך, למרות ה'פיתויים' האפשריים לנסות את השום החדש –'עשו לכם רב, וצאו מן הספק'. גם אם הצלחתם למצוא את השום בכשרות מהודרת, כדאי להגדיל ראש ולהיוועץ בדעת תורה - קודם השימוש בו.
צפו בשיעור של הרב ויא, בו הוא מסביר כיצד לבדוק שום: